ווארטים

 

📌מרוקאי מגיע למבחני קבלה במשטרת ישראל.
הבוחן אומר לו: "טוב אני אשאל אותך מספר שאלות ולפי זה נחליט אם לקבל אותך. מי רצח את הבל?"
אחרי כ-20 דקות שאין תשובה, אומר לו הבוחן: "אני רואה שאתה מתרגש. לך הביתה, תחשוב על זה ותחזור ונדבר על זה שוב פעם".
המרוקאי מגיע הביתה ואשתו שואלת "נו? איך היה?"
"לא תאמיני איך התלהבו ממני!" מתלהב המרוקאי, "כבר ביום הראשון, נתנו לי לפענח רצח!"

📌שאל הירשל אוסטרופולר את רבי ברוך:
רבי, מה נשתנו הצדיקים של עכשיו מן הצדיקים הקדמונים, שהצדיקים הקדמונים היו עניים מרודים ונתונים בסתר-המדריגה, ואילו הצדיקים של עכשיו כולם עשירים מופלגים והכל נותנים להם כבוד וגדולה?
אמר לו רבי ברוך:
הירשל, שמא אתה יודע?
החזיר לו הירשל:
הן, אני יודע. פעם אחת יצאתי לשוק וראיתי קבצן סומא יושב על הקרקע ושר שירים יפים. רבים עומדים עליו, ורק מעטים זורקים לו פרוטות קטנות. לימים נכנסתי לבית-הכנסת ושמעתי חזן עומד ומתפלל בנוסח ניגוניו של אותו קבצן ונוטל שכר הרבה, וכבודו גדול בעיני הבריות. נמצאתי למד, שכל המתחפש ועושה עצמו מה שאינו – סופו, שהוא זוכה לעושר וגדולה. אף הצדיקים כך. לשעבר היו הצדיקים צדיקים ממש, ולא נתנו להם לא ממון ולא כבוד; עכשיו, שאין הצדיקים צדיקים ממש, אלא הם מתחפשים ועושים עצמם צדיקים, נותנים להם גם ממון הרבה וגם כבוד הרבה.

📌עורך דין שהגן על נאשם בפריצה ניסה את ההגנה היצירתית הזו: "מרשי הכניס את ידו כך סתם לתוך החלון ולקח כמה פריטים חסרי ערך. היד שלו היא לא הוא עצמו, ואני לא רואה כיצד אתה יכול להעניש את כל הגוף על מה שעשתה הזרוע לבד."
"מקובל עלי", ענה השופט, "אני אשתמש בהגיון שלך ואשלח את היד של הנאשם לבית הסוהר למשך שנה. הוא יכול להצטרף אליה או לעזוב אותה."
הנאשם חייך, ובעזרת הפרקליט שלו, הוא ניתק את הזרוע המלאכותית שלו, הניח אותה על דוכן השופט והלך לדרכו...

📌ראש עירייה אחד, רצה לבנות גשר חדש והזמין אליו קבלנים להצעות מחיר.
מגיע קבלן ערבי ונותן הצעה של מיליון דולר.
שואל אותו ראש העיר: "איך הגעת לזה?"
אמר: "שליש חומר, שליש פועלים השאר רווח" - ראש העיר שלח אותו הביתה...
הגיע קבלן רוסי ונתן הצעה של 2 מיליון דולר.
שאל אותו: "איך הגעת לזה" זה כפול מהערבי?
אמר לו: אני משתמש בחומרים יותר משובחים, בפועלים יותר מקצועיים, "שליש חומר, שליש פועלים, השאר רווח" - שלח גם אותו.
הגיע קבלן יהודי נתן לו הצעה של 3 מיליון דולר.
שאל אותו ראש העיר: "איך הגעת לסכום הזה? אתה הכי יקר!!"
ענה לו: "מיליון בשבילך, מיליון בשבילי, ומיליון לקבלן הערבי שיעשה את העבודה".
הוא מיד זכה במכרז