מאת מעיר
צריך לקרוא לילד בשמו!
תופעת
המשפיעים בדורנו מבורכת, היא מביעה את המצב שהחסידים לא מקבלים חיזוק
משמעותי מהאדמורי"ם למיניהם, שאינם ראויים לייצר דברי חיזוק בעצמם, גם אלו
שאומרים דברי תורה נעזרים בתלמידי חכמים שמכינים להם את הדרשות.
אבל צריך להבחין שעם כל ההערכה למשפיעים עלולות להיות תופעות לוואי שליליות.
משפיע
שזורק את השטריימל לאויר מרוב שמחה זו לא עבירה אבל בהחלט התנהגות פרועה,
ללא ישוב הדעת, קוראים לזה: 'היפראקטיבי', זה עודף מרץ שקשה לאדם לרסן
אותו, נא לא לטעות, זו לא התלהבות של מלאכים.
כמו כן, כשלוקחים את המנורה שהדליקו בה נרות חנוכה בברכה ורוקדים עמה בבית המדרש, זה גם נגד ההלכה וגם פעולה פראית.
גם חוסר הזהירות בהחזקת הלפידים מהווה חוסר אחריות משוועת.
מבלי להוריד מהזכויות של חיזוק אלפי אנשים בדברי תורה וחסידות, זו לא דרכם של גדולי ישראל.
זכיתי
להכיר את סבו, האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב בני ברק, הוא גם עשה
דברים מוזרים, אבל כולם ידעו שזה נובע מקדושה ויראת ה', אור פניו היה
מיוחד, היה מסתגף וכולו אומר קדושה.
צריך להבחין היטב בין דרשן לבין מרן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.