מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
בהמשך להתנצלותי בפני הקוראים-השואלים מדוע איני נוקט כאן עמדות פוזיטיביות ורוב כתיבתי נסובה על שלילת מחשבות והנהגות אחרים, ארחיב קמעא.
לטעמי,
אין כמעט רשע צרוף בעולם. רוב הרשע אותו אנחנו פוגשים הוא תוצאה של כוונה טובה
כלשהי (_חושש להסביר כאן עד היכן הדברים מגיעים. לא יאומן). העולה מכך הוא שטעויות
הן שורש הרע בעולם. ברגע הראשון זה נשמע מוזר, אבל לכשתעמיק בזה תגלה שהדברים כמעט
מוכרחים.
כפי שכל יודע היסטוריה יודע, רוב המלחמות, רציחות ורדיפות בעולם נבעו מכוונה טהורה לעבוד אלוהי אמת. מהזווית שלנו בולט כפליים איך 'דת האהבה והושטת הלחי השניה' הפכה למכונת הרצח המשמעותית ביותר בהיסטוריה המוכרת לנו.
לטעמי, האלוקים עשה את האדם ישר והאדם, בבטלו את יושר לבבו ומסירתו בידי כמרים לעבודות זרות לסוגיהן ולרמותיהן (ואכמ"ל) איבד את הקשר לבורא עולם והתחבר לאינטרסנטים מסוגים שונים. הדרך היחידה לגאולה וליציאה מכל הרוע הזה, היא החזרה לאחריות האישית – הנסמכת על אותו יושר לב שבו ברא אותך אלוקים – למרכז הבמה והעשיה האישית של מאן דזכי.
אין לי עניין לשבר שקר 'דעת תורה' כשלעצמו. לפחות על דרך כלל, ניתן לומר שאין הנוכלים הללו מוליכים לע"ז ממש. העיסוק שלי בנושא הוא רק בשל העובדה שתחת הכסות כאילו יש הנהגה מוסרית ותורנית, נעשים מעשים נוראיים בכל קנה מידה (לדוגמה: המשך מעשי המפלצות, בחסות הגנת המערכת כולה! ואין פוצה פה ומצפצף). לכן הבאתי כאן את העובדות בדבר הצלת התורה בדורותינו ע"י שרה שנירר ע"ה, שכל המעשה – מתחילתו ועד סופו – נעשה בניגוד לדעת כל גדולי ישראל לדורותיהם. רק לאחר שבית יעקב הפך לעובדה בשטח והמציאות הייתה שבני התורה מצאו כלות (והמשך הדורות) כמעט רק בבית יעקב, רק אז – באיחור של למעלה מעשר שנים – הצטרפה אגודת ישראל להצלחה (וברבות הימים גם תבעה בעלות היסטורית, על הצלת הדורות שהיא לחמה למנוע הצלתם...).
כל תקוותי ואמונתי היא שיום אחד יקרא קורא נבון את הדברים ויסיק שהצלת הדור אינה מסורה ליחצנים (המתקראים 'עושי דברם של גדולי ישראל'), אלא ליהודי רחב דעת ולב, שיפעל להצלת מה שצריך להציל – בלי חשבונות איך יסתכלו עליו מהטריבונות.
כלומר,
שגם כשאני כותב 'נגד' דברים, בעצם אני כותב 'בעד'. בעד לפתוח את הדיון העמוק מה
אמת, מה נכון לעשות, מה אני מחוייב לעשות, מה בידי לעשות וכו'. אני
מלמד לחשוב ישר. לא יותר. מה תחשוב באותו יושר לב? אין לי מושג, אין לי כל רצון
לשלוט במחשבותיך ובמעשיך. אם אינך מוצא בליבך טיפת יושר לגלות מה נכון וישר
בעיני עצמך, אז אולי אכן אין לך מה ללמוד ממני. אולי טרם זיכיתי עצמי
להיות ראוי ללמד גם אנשים שאינם יודעים לשאול ורק נדמה לי שאני פותח לו מקום לשאול
ולענות.
ואשתמש בדוגמה מהאקטואליה, כדי להדגים את חוסר התוחלת בהתוויית 'הדרך הנכונה והצודקת'. האם אני נגד המהפכה המשפטית/משטרית? האם אני בעדה? אני גם וגם! אין ספק או ויכוח בין הניצים שיש רעות חולות ואנטי-צודקות במערכת כפי שהיא, את הביטוי בגצוקרטיה לא המציא איש ימין. מצד שני כל בר דעת הגון יכול להבין שיש סכנות רבות בחד הצדדיות של המהפכה המוצעת (שאולי הוצעה ככזאת, כמהלך תגרני בלבד) ושלצערנו, חברי הכנסת מצביעים נגד דעתם, מצפונם וקהלם, כך שלא עליהם ואינטרסיהם הייתי בונה את חירותי. העולה הוא שאני נגד זה ונגד זה. אז בעד מה אני כן? בעד פתרון מאוזן, מוסכם ע"ד רוב הדנים לגופם של דברים ובעל תוחלת חיים ארוכה. אתה יודע כמה הצעות אפשריות יש כדי לפתור את הנושא בהסכמה? המונים. יכול להיות שיש לי דעה לאיזו אפשרות מבין הרבות ראוי יותר לנטות, אבל בזה אבלום פי. לא חשוב בעיני הפתרון שיוצע ויתקבל, אלא העקרון: שתדונו בדברים לגופם, ביושר, בהגינות, ובכבוד הדדי. את התוצר של חשיבה מאוחדת כזאת, אקבל ע"ע בהכנעה והסכמה-מראש.
הבאתי את הדוגמה האחרונה, רק כדי להדגים את דרך חשיבתי. בעיני שני הצדדים נאבקים על כוח ושלא ביושר (בקיצור, שני הצדדים צודקים ומטעים), אז אתה יכול לומר שאני נגד כל דבר ולא בעד שום דבר ואתה יכול להתחיל חושב עם עצמך בעד מה אתה! כן, אני נגד שתעתיק למוחך את מאמר המערכת של יתד/המודיע/החרדי בעולמו.
הנה,
ראה נא את תמונת הכלים החד פעמיים שלמעלה. אתה יכול לומר בבטחה האם ישרים הם או
הפוכים? ואולי תזהה אחד שהוא שונה? ואם תנסה להסתכל שוב מחר? צפויה לך הפתעה!
ידידכם
מוקירכם
החרדי בעולמו
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא
לינקים:
haredibe@gmail.com
ולגבי השאלה החוזרת האם בדעתי להוציא
ספר/קונטרס. כרגע אין בדעתי לעשות כן, הגם שהדבר נצרך.
האמת היא שהדבר הראשון שצריך לעשות זה
תיוגים למה שכבר נכתב כאן. יש נושאים פזורים לרוב וגם בנושאים שכתבתי בהם סדרה,
הוזכרו אנקדוטות ודוגמאות תוך כדי כתיבה בנושאים אחרים. לכן, הצורך היותר דחוף הוא
לערוך 'תיוגים' למה שכבר נכתב, אבל זה מעבר לכוחותי ולזמני. אם יתנדב אחד הקוראים
לערוך תיוג כזה, אשתף פעולה בשמחה ובתודה (והפרס למתנדב: תוכל להזמין פוסט כרצונך.
אני מוכן לכתוב את מה שאתה חושב כנכון ואפילו להוכיח זאת מהראשונים והאחרונים –
הכל כפי שמקובל במחוזותינו...).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.