מאת פישל קדוש
נתחיל מהסוף עם טיפ למי שעוד לא הבין: "המחאה" מתה, רק שהתקשורת לא מגלה לציבור. כלי העבודה הבלעדיים של השמאל -שתוכננו מראש, לאו דווקא בישראל- היו מהלך כלכלי מנצח, בצורת העברת הכסף הגדול לחו"ל, עם איום, גלוי, להקרסת המשק ופגיעה בכיסים של כל אחד מאתנו.
אם זה לא יספיק, תוכנן נשק היום הדין: נפנוף באיום פירוק למעשה של הצבא ע"י סירוב פקודות. כל זה בגיבוי מסיבי של התקשורת.
בפועל שני הנשקים שהוצאו מהימ"חים התגלו כחלודים: לא נוצר צונאמי של העברת כסף, והציבוריות הישראלית הגיבה קשה, עד שגם ראשי "המחאה" -כולל אפילו אהוד ברק- נאלצו לסגת ולהוריד את הסירוב מסדר היום. ואז הגיע משומקום המפץ הגדול, קריסת בנק ההייטק, אליו העבירו את הכסף המעטים מבין לווייתני המשק שעשו זאת, הפסידו את כספם או פנו לממשלה, ביבי וסמוטריץ, שיצילו אותם מידי עצמם. דראמה שמזכירה את מגילת אסתר אותה קראנו רק לפני מספר ימים.
התוצאה הבלתי נמנעת: מובילי "המחאה" עם הרבה מאד כסף, אבל עם אפס כדורים בקנה.
זה תורף הסיפור נכון לעכשיו, וכל השאר הוא ניסיון של התקשורת להסתיר את תמונת המציאות של קרב שכבר הוכרע. זה גם מה שעומד מאחורי החלטה הקואליציה להאיץ את החקיקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.