שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשת צו, שבת הגדול!
ומה היה בשבת הגדול?
כל אחד מעם ישראל לקח כבש, הביא אותו לבית והודיע לשכנו המצרי ששאל: "תדע לך שאת הדבר הזה אני הולך לשחוט לכבוד חג הפסח, כי מפה אנו יוצאים לחירות".
מה היה העוז והתעצומות הגדולים כל כך שנדרשו לעם ישראל לבצע את הדבר הנפלא הזה?
דבר אחד בלבד – אותו כבש היה האלוהים (הרב חיים אומר להגיד עבודה זרה) של המצרים, אליו היו משתחווים ואליו היו סוגדים.
היה מגיע היהודי לאדונו המצרי, מי שרק לפני ימים ספורים הלקה אותו, חבט בו והתנהג מולו כאדון לכל דבר ואמר לו: "יקירי! אני מבין את הרגשות שלך, אבל ברגע שהאלוקים מבקש ממני לקחת את הכבש, לקשור אותו לכרעי המיטה ולשחוט אותו, זה מה אני הולך לעשות".
זה היה מבחן קשה לעם ישראל, ואכן עם ישראל עמד בו.
זה היה נס גדול, כי הקדוש ברוך הוא עמד באותו נס וגרם לכך שלא נשפכה טיפת דם של יהודי ארצה.
אבל רק רגע!
אנו פה חוגגים את יציאת מצרים, חוגגים את קריעת הים שם, חוגגים את כל מה שליווה את העם הנפלא הזה מיום צאתו מארץ מצרים ועד הגיעו לארץ ישראל.
מה בוער כל כך לציין את השבת הזאת כשבת של נס?
זה עוד נס אחד שעבר לנו בין הרגליים, משהו קטן כזה, משהו בסגנון הדברים שאדם דש בעקביו...
שימו לב טוב מורי ורבותי!
עם ישראל לדורותיו ידע, בהנחיית גדולי ישראל, לקחת את כל אחד מהניסים הגדולים והקטנים שהיו לו, לחבק אותו, לנשק אותו, לרומם אותו, לפאר אותו ולחגוג אותו מדי שנה בשנה.
ישנם אנשים שבטיפשותם לוקחים את האירועים הקשים שהם עברו, את הצרות שיש להם, מפרים ומרבים אותם, מדברים עליהם ללא הרף, והורסים את חייהם במו ידיהם.
יהודי לא מתנהג בצורה כזו, יהודי לוקח את הניסים שעשה לו הקדוש ברוך הוא, מפאר, משבח ומהלל. וגם הדברים שלא כל כך מוצלחים, הוא מאמין שהם לטובתו וסומך על ה' שהוא יודע מה שהוא עושה.
בצורה כזו חווים את החיים הנפלאים והמאושרים ביותר בעולם הזה.
ברכת שבת הגדול שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא?...
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.