רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 17 בפברואר 2023

מעשיו המחרידים של טסלר בויזניץ

 

הרב קרא לו למשרדו ותקף אותו מינית — שוב ושוב. סגן השר יעקב טסלר סייע לארגן את הסכם ההשתקה

לאחר הפרסום ב"הארץ" על הדחת הרב אפרים טסלר מראשות הישיבה של חסידות ויז'ניץ, בעקבות תלונות לתקיפות מיניות, אחד הקורבנות מתאר איך התרחש הכל: השיעורים הפרטיים, המגע הכפוי, ההאשמות, התלות, הטראומה, וההסכם שבו היה מעורב בנו של הרב. טסלר הבן: לדברים אין יסוד

יהושע (ג'וש) בריינר חיים לוינסון
06:00, 16 בפברואר 2023

אריה מתקשה לספור כמה פעמים הותקף מינית. זה קרה לדבריו פעמים רבות כל כך, ובתדירות כה גדולה, עד שהספירה חסרת טעם. לאורך כשנה וחצי זו היתה שגרה, תרבות יום חול בישיבת "דמשק אליעזר" שבירושלים. התוקף הסדרתי, הוא מספר, היה ראש הישיבה, הרב אפרים טסלר. "הוא היה יכול להסתובב בבוקר בבית מדרש ולהגיד לי 'תעלה' או אחרי הצהריים לבקש שאעיר אותו כי היה ישן במיטה במשרד", משחזר אריה (שם בדוי) בשיחה עם "הארץ". "הוא היה מתפשט, הייתי גורם לו לשפוך זרע ומיד אחר כך היינו הולכים ללמוד הלכה יומית".

במשך שנים ניסה אריה להדחיק את הטראומה הזאת, שחיה ובעטה בזיכרונו; את מציאות חייו מגיל 14 עד 16. למעשה, יותר מעשור חלף מאז הפעם האחרונה שבה היה עם הרב בסיטואציה מינית שנכפתה עליו. בכל הזמן הזה לא סיפר את סיפורו ברבים, ואפילו קיבל לא מעט כסף לשם כך. אבל בחודש שעבר, לאחר שפורסם ב"הארץ" כי טסלר הודח ב–2016 מתפקיד ראש הישיבה בעקבות כמה תלונות שהזכירו לו מאוד את מה שהוא עבר, משהו השתנה. התלונות שדווח עליהן לא גררו הגשת כתב אישום, רק הסדר פנימי בתוך החסידות, בתיווך בנו של הרב — יעקב טסלר; אז חבר מועצת העיר אשדוד, כיום סגן שר התרבות והספורט מטעם יהדות התורה. גם הפרט הזה היה מוכר לו, מההסכם שהוא עצמו חתם עליו. "ינקי (יעקב) היה כל הזמן על הקו", הוא מספר, "להכתיב מה לרשום ומה לא לרשום בהסכם השתיקה". את השם "יעקב טסלר" הוא פגש שוב לאורך השנים הבאות בכמה וכמה סיטואציות.

ד' – וזה דבר ההסכם: צד ב' ישלם לצד א' סכום של 100,000 ש"ח (מאה אלף ש"ח) באופן דלהלן: הסכום יחולק ל-5 תשלומים כשהתשלום הראשון לא יאוחר משבוע ימים לאחר התאריך ... ועוד 4 תשלומים חודשיים דהיינו תשלום של 20% כל חודש. כל תשלום יינתן רק כנגד קבלה. צד ב' יפקיד צ'קים וביטחון אצל צד שלישי שיוסכם על ב' הצדדים.
סעיף בהסכם השתיקה. צד א' הוא אריה, צד ב' הוא הרב אפרים טסלר
בשבוע שעבר פנה אריה למשטרת מחוז ירושלים וגולל שם את סיפורו — שעליו לא חלה התיישנות

עכשיו, בשנות ה–20 המאוחרות לחייו, הוא שובר את שתיקתו. בשבוע שעבר, בסיוע ארגון "מגן" המלווה קורבנות של פגיעות מיניות במגזר החרדי, הוא פנה למשטרת מחוז ירושלים וגולל שם את סיפורו — שעליו לא חלה התיישנות. את הסיפור הזה הוא חושף כעת גם כאן. אריה מדבר בשטף, מתאר לפרטי פרטים את הטראומה האישית שעבר מידי האדם שבו שם את מבטחו. "לא היה אפשר להגיד לו 'לא'", הוא מסביר היום. "הוא בעל הסמכות, האיש שקובע בחסידות, זה אדם שאתה נמצא בידיים שלו. אם הוא מחליט שאתה עף מהישיבה, אתה עף". זה היה הרקע גם לתחילת מסכת הייסורים שלו.

אריה זוכר אירועים, אך לא תמיד את התאריכים, ודאי שלא תאריכים מדויקים. ציר הזמן מלא בזיכרונות קשים, לא תמיד ברור לו מה קדם למה. האם טראומה אחת האפילה על קודמתה או על זו הבאה. את לימודיו בישיבת "דמשק אליעזר" בשכונת הר נוף בירושלים החל סביב שנת 2009. מדובר במוסד מוכר של חסידות ויז'ניץ — ישיבת הדגל שלה, שפעלה אז תחת שרביטו של הרב אפרים טסלר. אז כבר היה לרב טסלר מעמד־על בחסידות, השלישית בגודלה בישראל, ויחסים קרובים עם האדמו"ר שלה.

"אי אפשר היה להגיד לו 'לא'", אומר אריה על ראש הישיבה, "הוא בעל הסמכות, האיש שקובע בחסידות, זה אדם שאתה נמצא בידיים שלו. אם הוא מחליט שאתה עף מהישיבה, אתה עף"

זמן לא רב לאחר תחילת שנת הלימודים זומן אביו של אריה, עם קרוב משפחה אחר, לשיחה אצל הרב. הוא בסכנת הדחה מהמוסד, התבשרו, כי אינו בקיא דיו באחד מפירושי הגמרא. זו היתה ספק אזהרה, ספק הכנת הקרקע לבאות ("טסלר רצה להראות שהוא שולט בי, שהוא מחזיק אותי בישיבה בחסד"). באמצע השנה שלאחריה שוב זומן האב לשיחה. "אז טסלר אמר לו שהאופציה היחידה היא להביא לי מורה פרטי, שאני צריך מישהו רציני, והוא הציע את עצמו", מספר אריה. "אבא שלי הסכים מיד. מה יותר טוב מראש הישיבה בכבודו ועצמו שילמד את הבן שלו?" אלא שלהצעה היה גם מחיר: כ–2,000 שקלים בחודש. "זה המון כסף וגם ככה אבא שלי חי בצמצום, אבל מה לא עושים בשביל שהבן יישאר במסגרת".

אביו של אריה שילם על השיעורים הפרטיים ("בעזרת הנשים, שהשקיפה על בית המדרש"). היחס הקרוב הזה הקנה לו מעין "מעמד" בישיבה, ובכלל זה פטור מכמה שיעורים. אבל, לדבריו, זה היה בעיקר כסות למסכת התעללות ופגיעות מיניות. בהתחלה "הוא ביקש שאבוא אליו למשרד, אעיר אותו". לאחר זמן מה טפל עליו טסלר האשמות. "הוא אמר לי שהוא שמע שאני מתעסק מינית עם בחורים בישיבה. אמרתי לו שזה לא נכון. ואחרי כמה פעמים הוא אמר לי שיש לו דרך לבדוק את זה 'לפי הקבלה' על איבר המין שלי. לא ידעתי איך להגיב. פתאום הוא הפשיט אותי, תפס לי את האיבר מין, מישש, הסתכל ושחרר אותי. מפה זה התחיל".

את משרדו של טסלר מתאר אריה לפרטים, כאילו עתה זה יצא ממנו, וכאילו לא חלפו שנים רבות. את השולחן המבולגן, את המחשב שלצדו, את המיקום של המיטה — ואת הדלת. ברגע שזו נסגרת, הוא זוכר במדוקדק, אי אפשר לפתוח אותה מבחוץ. במובנים מסוימים הוא נעול בפנים גם כיום. לאורך כשנה וחצי זו היתה שגרת חייו. פעם אחר פעם הוא בא לשם — לכל הפחות פעמיים בשבוע. "אחרי כמה פעמים שהוא נגע בי הוא אמר לי 'תקשיב, נראה לי שיש לך בעיה. אני משחק לך באיבר וזה לא מתקשה'". לאמירות האלה היתה משמעות רבה מבחינתו. "הוא התחיל להכניס לי לראש שיש לי בעיה ושלא אוכל להביא ילדים, והוא הפך להיות סוג של מטפל ב'בעיה' שלי. אני בחור בן 15, לא יודע כלום בעולם הזה של המיניות, והתחלתי לפתח בו תלות שרק הוא יכול לעזור לי". עם אחרים הוא לא העז להעלות את העניין הזה, את מבטחו שם ברב. "בשלב הזה, על בסיס פעמיים־שלוש בשבוע, הוא היה נוגע בי כדי שאגיע לזקפה".

אחרי כמה פעמים שהוא נגע בי הוא אמר 'נראה לי שיש לך בעיה. אני משחק לך באיבר וזה לא מתקשה'. הוא הפך להיות סוג של מטפל ב'בעיה' שלי

לא תמיד זה היה חלק מהשיעורים הפרטיים, הוא מספר. לפעמים "הוא היה עובר בבית מדרש ואומר לי לעלות אליו לחדר, והיינו עושים את המעשה", הוא מתאר. באחת הפעמים, מספר אריה, נתן לו טסלר כדורים, לדבריו בשביל בעיות קשב וריכוז — וכעבור שעה החל לגעת בו. "בשלב מסוים הוא אמר לי 'יכול להיות שאם תשחק איתי, זה יגרום לך להתקשות. היינו עולים למשרד, הוא היה מתפשט ומוריד לי את המכנסיים. והוא היה מגעיל, דוחה, ואני הייתי כבול אליו ומפחד. הייתי במערבולת של רגשות. נגעתי בו עד שגמר ואז הוא שחרר אותי. הבנתי שבשביל לסיים עם זה הוא צריך לגמור כמה שיותר מהר, ואז היה הולך איתי ללמוד הלכה יומית".

יחסי המין שנכפו עליו לא היו תמיד אותו דבר ולא תמיד התרחשו במקום אחד, לא את כל המקרים הוא זוכר, לא לפרטים ("יש אירועים שלמים שנמחקו לי, אני זוכר כל הזמן פלשבקים ממנו, הבזקים"). אבל יש פעמים שהוא זוכר היטב. למשל הפעם ההיא שטסלר הפשיט אותו ונכנס איתו עירום למיטתו בחדרו כדי לבצע בו מעשה סדום. בפעם אחרת הוא הוזמן לסור לבית הרב. "באחת החופשות מהישיבה הוא התקשר אליי הביתה ואמר להורים שלי שאבוא ללמוד איתו גם בחופש", הוא משחזר. "הלכנו לבית הכנסת שלו ואז הלכנו אליו הביתה". האירוע נצרב היטב בזיכרונו, הוא זוכר את הבית — את הסלון, את המטבח, את הארון המלא בספרי קודש, את הספה המרופטת שעליה נאלץ לבצע את האקט המיני. זמן לא רב אחרי כן ישב טסלר שבעה בביתו. "אבא שלי רצה שנלך לנחם", נזכר אריה. "ברחתי משם".

אריה היה כבן 16 כשסיים את לימודיו בישיבה הירושלמית, מצולק; התקיפות המיניות הוסיפו ללוות אותו בשנים הבאות. הוא נקלע בהן לקשיים נפשיים ונזקק לכמה טיפולים. "היתה לי תחושה שהנה, אני דפוק, ושטסלר צדק", הוא מעיד.

התחושה הזאת ליוותה אותו לאורך חודשים אחר כך, עד שנתקל בסיפור, בבלוג אלמוני באינטרנט, שפורסם באפריל 2016. סיפור שנשמע לו מוכר למדי; על תלמיד ישיבה צעיר שקיבל שיעורים פרטיים מהרב טסלר ועבר בהם מסכת של תקיפות מיניות. הוא הבין שהוא אינו היחיד והפנים שעליו לדבר על זה.

אריה פנה לאחד מקרובי משפחתו ושיתף אותו במה שעבר ("הוא היה המום"). בעצתו פנה לגורם בחברה החרדית שעוסק בפגיעות מיניות, ולאחר מכן התחבר עם רב שהחל לסייע לו. בשלב זה הם החליטו לעלות מדרגה ולפנות לאדמו"ר מוויז'ניץ, ישראל הגר, שלו היכרות עמוקה עם טסלר. "סיפרתי הכל לאדמו"ר והוא נתן לי תחושה שהוא איתי", אומר אריה. "הרגשתי שהוא היה שם בשבילי ואמר לי 'תתבע אותו בבית דין', אמר לי לעשות מעשה. עד היום אני מרגיש שהוא איתי".

לבית דין רבני אריה לא פנה, אך הוא ניגש למעין הליך פנימי מוסכם בבית בבני ברק, שמתגורר בו דיין בכיר ומוכר בחברה החרדית. פנייה לרשויות החוק לא היתה על הפרק. "יש צורת פעולה שעובדת אצל הציבור החרדי", הוא מסביר, "לא רצים למשטרה, אחרת יחרימו אותי ואני אהיה הבן אדם הרע".

אותו דיון ביתי התקיים ביוני 2017. "הדיין היה שם ובנו שניהל פרוטוקול ונציג של טסלר", משחזר אריה, ומדגיש שראש הישיבה לא בא לשם, רק שלח מישהו מטעמו. אולם בהליך הזה — שמטרתו העיקרית היתה לסגור את הדברים הרחק מחדרי החקירות — פעל גורם נוסף: יעקב טסלר, כבר אז דמות מפתח בחסידות ויז'ניץ. לדברי גורמים המעורים בפרשה, היה קשר טלפוני בין טסלר הבן ובין נציגו של האב.

ההתדיינות הזאת הסתיימה במסמך, כתוב בכתב יד קטן וצפוף, שבו נאמר כי שני הצדדים מצהירים "שאין הסכם זה בא לברר אמיתות הדברים וסיפור המעשה ואין בו משום הכרעה לטובת אחד מהצדדים. בנוסף מתחייבים ב' (שְׁנֵי, י"ב) הצדדים לשמור על שתיקה מוחלטת לבל ייוודע דבר לאיש אודות הסכם זה". במסגרת ההסכם, שהגיע לידי "הארץ", חויב הרב טסלר לשלם לאריה מאה אלף שקלים. לדברי אריה, זה היה "תג המחיר" על עשרות תקיפות מיניות ומעשי סדום. "אז לא ראיתי את זה כהשתקה", אומר אריה כיום, "אז לא ידעתי כמה אני פגוע, כמה הנפש פגועה".

הכסף הועבר לאריה במזומן, בחמישה תשלומים, בתיווכו של רב אחר שמלווה את אריה לאורך השנים. הרב, אומר אריה, לא בהכרח היה המעורב היחיד: "יעקב טסלר עצמו מסר לפחות פעם אחת את הכסף". האמירה הזאת מקבלת תימוכין גם מגורם אחר שהיה מעורב בהעברת הכספים.

ההליכים האלה, שהתקיימו במחשכים, היו אמורים להסיט את אור הזרקורים הרחק מטסלר האב, ובוודאי למנוע תרחיש של חקירה פלילית. בתוך הקהילה הוא שילם מחיר מסוים, כפי שפורסם בחודש שעבר ב"הארץ": שנה קודם לכן, ב–2016, הוא הורחק מניהול ישיבת "דמשק אליעזר" לאחר שלראשי החסידות הגיעו עדויות שלפיהן הוא פגע מינית בכמה תלמידים. אולם אפשר לראות בהרחקה הזאת (שהוסברה ב"סיבות בריאותיות") מעין טאטוא של הפרשה אל מתחת לפני השטיחים העבים במסדרונות החסידות. יתר על כן, לדברי אריה, אפרים טסלר עדיין העביר שיעורים פרטיים לילדים ועדיין זכה לכבוד שהיה רגיל לקבל קודם לכן.

באותה שנה הגיע בכל זאת למשטרת מחוז ירושלים מידע שכאשר היה ראש הישיבה ביצע אפרים טסלר מעשי סדום ועבירות מין אחרות בארבעה נערים, לכל הפחות. המשטרה פתחה בחקירה ובנובמבר 2017 טסלר נעצר, נחקר — ושתק. ל"הארץ" נודע כי אחד הנערים מסר את גרסתו למשטרה ואפילו הובא לעימות בחדר החקירות עם ראש הישיבה לשעבר, ושם שמר הרב על שתיקתו. זה הסתיים בלא כתב אישום. אנשים שמעורים בפרטים אומרים שעד היום אינם מבינים כיצד הביאה השתלשלות העניינים לידי התוצאה הזאת. גורם במשטרה אמר ל"הארץ" כי היה קושי של ממש ליצור קשר עם הנערים הנפגעים. "בכל פעם שפנינו אליהם", מספר הגורם, "הרגשנו שמישהו הקדים אותנו".

גם אריה מודה כיום שאז הוא לא רצה לדבר עם המשטרה, גם כשהם יזמו זאת בעצמם ("לא שיתפתי פעולה"). אך כיום המצב אחר, הוא מוכן לכל עימות עם הרב שלדבריו הרס את חייו, אם בחדרו של האדמו"ר ואם בחדרי החקירות. "מבחוץ הוא נראה צדיק, אבל הוא הרס לי ולאחרים את החיים. אני רוצה להתעמת איתו על מה שעשה לי, אני רוצה שהאיש הזה יישב בכלא, אני לא מוכן לשתוק יותר". ההרס הזה, הוא מספר, המשיך גם חודשים ארוכים לאחר החתימה על הסכם ההשתקה, וביותר ממובן אחד.

באותו הסכם נקבע בין השאר כי נאסר על הרב טסלר להתקרב לאריה, אלא שהקביעה הזאת היתה כאות מתה. פעם אחת בא הרב לאירוע חגיגי של החסידות שאריה נכח בו, ופעם אחרת בא להתפלל בבית הכנסת שהוא נוהג לפקוד. אריה פנה לגורמים בקהילה, אך לשווא; לא הופעלה כל סנקציה על הרב. "ראיתי במהלך הזמן שאני לא מצליח לתפקד", הוא אומר. "התחלתי עם אשתי טיפולים פסיכולוגיים ונאלצנו לקחת הלוואות ולהיעזר בקהילה. שבנו לבית הדין ודרשנו שהפוגע ישלם, אבל שם אמר הדיין שהוא לא מוכן לפתוח את ההסכם".

בזמן שחלף מאז, שב וטען אריה, עוד גורם אחד היה מעורב בסיפור הזה — הח"כ המכהן וסגן השר יעקב טסלר. עד היום, אומר אריה, הוא מנצל את כוחו כדי למנוע ממנו שיקום.

דוגמה להתערבות כזאת אירעה לפני כשנתיים, הוא מספר. אז הוא פנה לאדמו"ר וביקש שיסייעו לו בעבודה. האדמו"ר הנחה בכיר אחר בחסידות לסייע לאריה, אלא שכעבור זמן קצר, כך הוא אומר, קיבל תשובה שלילית. לדבריו נאמר לו שיעקב טסלר מעורב בכך. "הרגשתי שגם היום אחרי כל מה שעברנו הוא ממשיך לשים לי רגליים. הבנתי שהוא לא מבין כמה אבא שלו פגע בי, בשבילם הייתי משהו שלא קיים".

גם התחושות האלה עומדות מאחורי הרצון של אריה לפתוח את הפרשה מחדש — לצד הניסיון לשקם את חייו. הוא מקווה שבעקבות חקירת משטרה מחודשת יועמד טסלר האב לדין ויישפט למאסר. היציאה לתקשורת, הוא מדגיש, נעשית בלית ברירה, לאחר שהוא חש כי הדלתות נסגרו בפניו בתוך הציבור שלו, על אף מצבו. לדבריו, הוא אינו מעוניין בפיצוי כספי נוסף, אלא בשני דברים אחרים: שטסלר יבקש סליחה ושהקהילה החרדית תדע מהו "פרצופו האמיתי". "אני יודע שיש עוד כמוני שנפגעו ממנו, אני לא היחיד", הוא אומר. "כלפי חוץ הוא הולך כצדיק, אך בפנים מדובר במנוול שלא היה לו אפילו האומץ להסתכל לי בעיניים עד היום, ולהשפיל את מבטו. (אני רוצה) שהוא ירגיש פחד ובושה, לא אני". לאורך כל השיחה הטעונה אריה מדבר בשלוות נפש. גם מראהו אינו מסגיר דבר מהסערה המתרחשת בראשו ובנפשו, מהחלל הגדול שנפער בו. "בפנים אני ריק, אין בי כלום מהרוחניות שהיתה בי", הוא אומר. "הוא הרס לי את החיים והבן שלו, ח"כ יעקב טסלר, עזר לו להשתיק את הפרשה. הרגשתי שהייתי חלק מדיל, אותו הם הרימו ואותי הם השתיקו. בכל פעם שאני רואה תמונה שלו בעיתון אני קורע אותה".

מארגון "מגן" המלווה את אריה נמסר: "מדובר בתלונה מזעזעת ומחרידה ואנו קוראים לרשויות לחקור את הטענות עד למיצוי ובהתאם להגיש כתב אישום חמור בעניין. ההשתקה המזעזעת שחווה הנפגע אינה מפתיעה, אך היא מעציבה ופוגעת בכל פעם מחדש. הסתרה וטיוח הם המתכון הבטוח להפקרת הנפגעים והקהילה כולה ולהגנה על הפוגעים. אנו בטוחים ומאמינים שהקהילה רוצה להישאר מוגנת ובטוחה לכולם, ולכן נמשיך להילחם בעוצמה נגד קשר השתיקה. אנו עומדים לצד המתלונן האמיץ וקוראים לנפגעים נוספים לאזור אומץ ולפנות לעזרה".

את תגובת הרב אפרים טסלר לא היה אפשר להשיג.

מלשכת סגן השר יעקב טסלר נמסר בתגובה: "הניסיון לגרור ולשרבב את סגן השר לאירועים המתוארים בכתבה הוא נבזי ומשולל כל יסוד עובדתי. סגן השר לא היה מעורב מעולם במי מהאירועים המתוארים ולא לקח חלק בהסדר כזה או אחר ככל שהיה כזה, לטענתכם. בפרסומכם הקודם גרמתם צער ועוולת לשון הרע נגד סגן השר, פגעתם בשמו הטוב באופן בלתי הפיך תוך ייחוס לו מעשים שלא היו ולא נבראו. אנו תקווה שלא תעמיקו את הנזק המיותר שלא לצורך שגרמתם לסגן השר בייחוס פעולות שהוא כלל לא היה מעורב בהן".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.