שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשת וישלח!
ובפרשתנו מתרחש הדבר המוזר הבא:
עשיו מנסה להילחם ביעקב ומודיע שהוא מגיע כדי להרוג אותו ואת כל בני משפחתו, יחד עם ארבע מאות אנשי חיל, הוא לא מתכוון להשאיר ליעקב שריד ופליט.
יעקב לעומתו, במקום להשיב "מִלְחָמָה שָׁעְרָה" (ישעיהו כח, ו), הוא פשוט עומד מאחור, מכנס את כל בניו, את כל ילידי ביתו ויחד הם גוזזים צאן, יחד הם מביאים חמורים, אתונות וגמלים, מתנה לעשיו "האהוב", מתנה לעשיו "הנערץ".
מה קרה?
מה ההיגיון?
גם אם האסטרטגיה נכונה, האם אתה לא חושב, יעקב אבינו עליו השלום שבכל העולם כולו התפרסם, עד כמה היית אח "מתרפס"?
עד כמה היית אח "מפסיד"?
עד כמה היית אח "חנפן", שמרוב פחד העניק לאחיו מתנות במקום להחזיר ולהשיב "מלחמה שערה"?
מה קורה איתך?
מסביר לך יעקב אבינו את הכלל ואת היסוד של החיים: "יקירי! המנצח במלחמה הוא לא מי שהצליח להכניע את היריב. המנצח במלחמה הוא מי שיצליח לרכוש לעצמו כמה שנים טובות של שקט ושלווה.
אם אני אלחם בעשיו, גם אם אני אנצח אותו עם אחד עשרה ילדיי גיבורי החיל, עדיין, יש סיכוי שמישהו מהם יפגע, יש סיכוי שמישהו כאן יצא נכה, יש סיכוי שמישהו אפילו יאבד את נשמתו.
אני מעדיף לצאת 'מפסיד', אני מעדיף לצאת 'חנפן', אני מעדיף להיקרא 'פחדן', ובלבד שכל בני משפחתי ישארו בריאים ושלמים, ויחד נצלח עוד כמה שנים טובות כאן בעולם הזה".
זה נכון אז, זה נכון לנו כעם, וזה נכון לגבי כל אחד ואחד מאיתנו!
לא משנה מי עומד מולך, לא משנה על מה המאבק, אל תנסה להיות מנצח, תנסה להשיג את שלוות הנפש ואת החיים היפים.
ואם זה מדובר על ידי כניעה, על ידי ענווה, על ידי השפלה, תבין ששם נמצא הניצחון האמיתי שלך.
ברכת שבת שלום מבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא?...
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.