חרדים יקרים, אין לכם קיום בלעדינו
אורי משגב 24.03.2022| עודכן ב: 11:15
הלוויית קנייבסקי מאחורינו. הלכו כמה מיליארדים לפח, בוטל עוד יום לימודים ועבודה של הציבור היצרני, הצבא חזר לגייס לא־חרדים, התקשורת המתחנפת והמתקרנפת יכולה לעבור לגל הפתוח הבא. האירוע רלוונטי בעיקר כהצצה חיונית להווה — ולעתיד — של כולנו. גם יורשו בן ה–98 ייאסף מתישהו אל אבותיו, ושוב המדינה תעבור לדום, הנשיא הרצוג יפרכס, ראש האופוזיציה נתניהו יתרפס, אבישי בן־חיים וסיון רהב מאיר ילהגו בעיניים בורקות באולפנים, "ידיעות אחרונות" ימרח על השער את תמונתו עם הכותרת "גדול הדור".
זה לא הנושא. גם אותם אידיוטים שימושיים מקרב החילונים שנזעקים אוטומטית לתבוע בצדקנות פאתטית "אמפתיה" ו"סולידריות" ו"הבנה" ו"הכלה" כלפי ציבור שלעולם לא יגלה אליהם אמפתיה וסולידריות והבנה והכלה אינם באמת חשובים. השאלה החשובה היחידה היא מהו עתיד החילונים והמדינה שהם בנו.
כשכתבתי על ההלוויה כיום שבו ביטלה את עצמה המדינה בפני החרדים ("הארץ", 20.3), הוצפתי בתגובות. של חילונים ושל חרדים. לא הופתעתי. כך קרה גם אחרי שחשפתי את האפליה הבוטה לטובת החרדים בסוגיית הכניסה לישראל בימי השיא של הקורונה, ובעצם בכל פעם שהשסע בין חילונים לחרדים מרים את ראשו לרגע, עד שבשני הצדדים ממהרים לטמון אותו מחדש בחול. ההשתקה וההכחשה הללו לא תורמות דבר מלבד דחיית הקץ. לכן אני רואה לנכון לתמצת כאן שיחות והתכתבויות שניהלתי בשבוע האחרון בנושא.
אני חילוני, בשוכבי ובקומי. בין כל הזהויות שלי אין זהות שלמה יותר, נטולת פקפוקים וסתירות וחריקות. במקרה הפרטי שלי, אני גם אתיאיסט, אדם חופשי שלא מאמין בשום צורה של השגחה עליונה או סמכות רבנית, ומשתדל מאוד לא לקחת חלק בשום פרקטיקה דתית. אבל כחילוני, עיקר הדאגה שלי מופנה למרחב הכללי והציבורי. שכל אחד יעשה בבית שלו מה שהוא רוצה. ובמילותיו של יהודה לייב גורדון, שנהפכו למוטו של תנועת ההשכלה היהודית: היה אדם בצאתך ויהודי באוהלך. מבחינתי זו כבר סובלנות אדירה, וכאן עובר הגבול.
הנושא הוא לא "שנאת חרדים", אלא אהבה ודאגה למדינה. זה לא אישי, ואפילו לא לאומי: אני מתנגד באותה מידה לפונדמנטליזם איסלאמי. רוב הטיעונים של בני שיחי החרדים מתמצים בחזרה על עיקרי "נאום השפנים" של הרב שך: מה בכלל הופך אתכם ליהודים, אין לכם ייעוד ואין לכם עתיד, אנחנו מתרבים וממלאים את הארץ, היינו כאן לפניכם ונישאר אחריכם, התורה שמרה עלינו אלפי שנים ותמשיך לשמור עלינו. וכאן אני מבקש לומר לחרדים כמה דברים ברורים (גם המשת"פים שלהם מקרב חובשי הכיפה הסרוגה, המסורתיים והחילונים מוזמנים להקשיב).
אין לכם קיום בלעדינו. המדינה הזאת לא תחזיק מעמד בלי החילונים. רוב עצום מהתל"ג שלה מיוצר בידי חילונים. חלק ניכר מאוד מהמסים משולם בידי חילונים. המדע, והטכנולוגיה והנאורות והקדמה והערכים הליברליים שנועדו לקיים אותה כמדינה מתקדמת מונהגים בידי החילונים. ההתרבות וההתפשטות החרדית ימיטו עליה כליה. כל ישראל תיראה כמו בני ברק, בית שמש וירושלים. זה לא יחזיק מעמד.
החמור החילוני יישבר בקרוב. נמאס לנו. אנחנו לא מוכנים להמשיך לתקצב ולסבסד את אורח החיים שלכם, ללכת בשבילכם לצבא ולשירות לאומי, לשלם את מחירי מאפיית הכשרות שלכם, ליישר קו עם הדרתן והשפלתן של הנשים וטרללת ה"צניעות" שלכם. נשבר לנו מהשליטה שלכם בענייני נישואין, גירושין, שבת, כשרות וקבורה. עומדות לפנינו בדיוק שתי אפשרויות: להיפרד מכם לשתי מדינות, או להגר מכאן. כך או כך, החגיגה שלכם הולכת להיגמר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.