מחשבות אחר השבעה על רח״ק

 

שבוע טוב לר' חיים היקר,

אחרי שעברה השבעה על רח״ק זצ״ל, אני מרשה לעצמי להעלות את המחשבות הבאות, שמטרתן לברור את האמת ממה שמספרים היחצ״נים הפוליטיקאים ואנשי התקשורת.

מספרים לנו שאבד "מנהיג הליטאים". לדעתי אין זה נכון. אבד ת״ח עצום שהיה חוזר על כל הספרות התורנית הבסיסית כל שנה והיה שולט על כל אות ממנה ברמה של שאלות טריוויה. אבד באבא שרבים היו נוהרים אליו לקבל את ברכתו ולשאול את עצתו גם בעניינים שאינם הלכתיים. אבל מנהיג הוא לא היה.

מנהיג זה אדם שמשפיע על הציבור שלו, הוא אומר והם מבצעים. הרב עובדיה יוסף זצ״ל היה מנהיג: הוא שינה בהרבה (ואיני דן כאן אם זה טוב או לא) את מנהגי הספרדים והשפיע עליהם בהרבה נושאים, ולא אפרט כי אין זה ענייננו. האדמו״ר מחב״ד היה מנהיג: אחריו הלכו (ועדיין הולכים) חייליו שעושים את כל מה שאמר.

אבל רח״ק לא היה מנהיג. גם כי לא היה לו קשר לציבור (מלבד קבלת יחידים בביתו) וגם כי הציבור לא קיבלו את מרותו. לבוא אליו לקבל ברכה או לשאול שאלה אחת זה בסדר, אבל לנהוג על פיו, מי היה עושה זאת? (בטח לא דרעי שהערת לו על התבטאותו "מורי ורבי", אבל גם רוב ככל הליטאים עצמם אין רח״ק מורם ורבם, לכן לא פלא שמכל המגזרים היו באים לרח״ק). לדוגמה, כולם יודעים שהוא היה אוסר לענוד שעון יד. מי אינו עונד שעון יד בגלל שרח״ק אמר? ומי מיישר את הכובע בגלל שרח״ק אמר? חוץ מזה שלא היה "פוסק".

אז הוא אמר להצביע לדגל התורה ובירך את הבוחרים וקילל את אלה שאינם בוחרים, ואנשים הצביעו. בעיני, לא כך נמדדת מנהיגות אלא באבות. חוץ מזה שאין שום הוכחה שמראה שאנשים הצביעו דווקא בגלל שרח״ק אמר. הסברא נותנת שחרדים מצביעים למפלגות חרדיות כי הן מיצגות אותם (או עכ״פ כך הם חושבים), או כי "הרבנים" אומרים, ותמיד יהיו "רבנים". אגב, גם בש״ס הסתדרו היטב עם העניין, הבינו שגם אחרי פטירת מרן אפשר למכור את ברכותיו לבוחרי ש״ס. כך יוכלו לעשות גם בדגל.

  מעניינת מאד השיחה בין ר' שאול אלתר החסיד בבואו לנחם את משפחת קנייבסקי הליטאים. שאלו אותו אם היה לו קשר, והוא ענה שהיה לו קשר דרך ספריו. החסיד יצא יותר ליטאי מהליטאים ולימד אותם השקפה ליטאית. ובהחלט מסתבר שהיה קשור אליו הרבה יותר מאחרים שהיו מפטפטים בשמו ומעולם לא למדו את ספריו.