הרב מזרחי זצ"ל מבת ים,
סיפר לאבי מורי, שיבדל לחיים טובים וארוכים, הרב חיים רבי שליט"א,
את המעשה דלהלן:
"נער הייתי - כך הוא מספר -
והייתי בביתו של החזון אי"ש,
ראיתי את רבה של ירושלים, רבי צבי פסח פראנק מגיע להתיעצות הלכתית עם החזון אי"ש.
אבל כאשר הוא בא להיכנס לבית, רעייתו של החזון אי"ש אמרה לכל הסובבים אותה:
"אני מבקשת מכולם לצאת מהבית,
הרב צריך לנוח,
אתם מהבוקר רק שואלים אותו שאלות, ואין לו רגע אחד של מנוחה,
כולם לצאת החוצה!".
החזון אי"ש ישב במקומו ושתק.
רבי צבי פסח פראנק היה בהלם,
הוא הסתובב ויצא מהבית.
החזון אי"ש נכנס לחדר השינה,
שם פנה אל החלון,
קרא לרבי צבי ואמר לו:
"כן, בכבוד, מה יש לכם לשאול?",
ותוך כדי שהרב צבי פסח פראנק מתקרב אליו, אומר לו החזון אי"ש:
"שלום בית,
שלום בית!".
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו!
אנחנו מדברים כאן על אחד מגדולי הדורות כולם,
מופת הדור,
שיושב במקומו ולא מעיר לאשתו על איך היא מתנהגת בצורה שכזו לרבה של ירושלים שבפשטות בכלל לא הכירה,
הוא לא יושב ואומר לכולם:
"אני הבוס כאן ואני אחראי מתי מגיעים אלי ומתי לא!".
אם זה מה שרעייתי רוצה בשעה זו,
וזה מה שיעשה לה טוב,
אני, הגדול בענקים, אשפיל את עצמי,
אכנס לחדר,
ואדבר עם רבה של ירושלים כגנב במחתרת...
אף אחד מאיתנו לא באמת עומד בכאלו ניסיונות.
הניסיונות הללו הם נדירים מאוד בבתים רגילים,
וכל שכן בבתיהם של גדולי ישראל.
אבל אם כבר הגענו למשהו, רבע או חצי מזה,
לא מכבודנו להתגבר?
לא מכבודנו להסב את פנינו ולומר:
"שלום בית,
שלום בית",
ולנהל שיחות מעבר לחלון?
כל אחד מאיתנו יראה את החזון אי"ש למולו,
יבין במה מדובר,
ויראה שדווקא, ככל שאתה גדול יותר,
אתה יודע להתעלם מבעיות קטנות יותר.
וככל שאתה קטן יותר,
אתה רואה את הבעיות הקטנות הללו בגובה העיניים ולא יודע להבליג,
לא יודע לסבול,
ולא יודע לוותר.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.