"היום בתניא" שבת קדש כו תשרי
תניא אגרת הקדש
המשך פרק כה עמ' 276
שנה פשוטה
⛳
הקדמה:
נקדים, שבמרכז האגרת עומד באור דברי הבעש"ט שאמר: שאם גוי עומד לידו ומבלבלו בתפילה ואין בידו למחות בו. צריך לדעת, שהדבר נעשה עקב ירידת השכינה בגלות. כדי שהוא יתגבר ויתאמץ, ותפילתו תהיה יותר בעומק הלב ובכונה יותר גדולה.
כדי להבין את שיטת הבעש"ט, שישנה מציאות שבה השכינה מתלבשת בקליפות (רעיון שהגאון מוילנא התנגד אליו בחריפות). מרחיב רבנו את דיבורו לאורך האגרת, אודות האופנים השונים שבהם נמשכת החיות לעולמות, כשבתחילה הוא התיחס לחיות ולדבר ה' המהוה (את העולמות) מאין ליש.
...
דיבורו של ה':
החיות הנמשכת מהקב"ה להוות את הנבראים מאין ליש, מתוארת כדבורו של הקב"ה. וכפי שאמרו רז"ל "בעשרה מאמרות נברא העולם".
והבעש"ט מוסיף ומדיק מהפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים", שהדבור האלוקי המהוה את השמים מ"אין ליש", חיב להיות כל הזמן ניצב ומלובש בשמים, כי אחרת הוא יחזור להיות "אין" כמצבו הקודם (ואין לדמות את מעשה שמים וארץ, לכל כלי שבעל מלאכה עושה, שלוקח חומר קיים ומעבדו מ"יש (אחד) ליש" (אחר).
גם בקריעת ים סוף, שהקב"ה חולל שינוי בטבע המים (הניגרים למטה) שיהיו ניצבים.
נפעל הדבר על ידי רוח קדים שהיתה כל הלילה (ולא רק ברגע הראשון לבקיעת הים).
...
"ה' אמר לו קלל":
והיכן מצינו שאמר ה' לשמעי לקלל?
אלא, שכדוגמת החיות מהקב"ה לעולם שהיא בגדר של דבור ומאמר ה'. כך גם המחשבה שנפלה בלבו של שמעי לקלל, היא בגדר של אמירה מלמעלה.
וכן דבר ה' המחיה את כל העולם החיה בשעת מעשה את שמעי (ואם ה' היה מסלק את רוחו משמעי הוא לא יכול היה לדבר מאומה), יש לראות איפוא את קללתו של שמעי כאמירה של ה'.
ומקריעת ים סוף (שהיתה לזמן קצר בלבד) ניתן באופן כללי גם ללמוד, שאם הקב"ה רוצה הוא משנה את החיות הקבועה בדבר לשעה קלה. וכך גם יש לראות את האמירה לשמעי (המביעה את המשכת המחשבה לקלל), כ"אמירה" הבאה לפעול המשכה מסוימת חדשה ובלתי שגרתית במשך שעה קלה בלבד.
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן שבת.
בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.