"היום בתניא" יום ב' כא תשרי
תניא אגרת הקדש
המשך פרק כג עמ' קלו
שנה פשוטה
⛳
אחד שעוסק בתורה:
כדברי חז"ל, אפילו כשאחד יושב לבדו ועוסק בתורה הקב"ה קובע לו שכר.
ורבנו מבהיר, שקביעת שכר והשראת השכינה הם שני מושגים שונים - תחילה נלמד, במה מתבטאת קביעת השכר הניתנת ללומד הבודד (או לקבוצת הלומדים שהם פחות מעשרה). ובהמשך נכיר את מהותה של השכינה.
...
קביעת השכר:
השכר אודותיו מדובר במשנה זו (הניתן לעוסק בתורה), הוא שכר רוחני, הבא לידי ביטוי בכך, שבשעת התפילה (השעה שבה נפשו דורשת את ה') - ה' מאיר את הנפש "באור תורתו שהוא מעטה לבושו ממש", כנאמר "עוטה אור כשלמה".
כידוע, בתורה בחינות מגוונות, ובין השאר היא נקראת "אור". וב"אור התורה" הזה מתעטף הקב"ה כשהוא רוצה להשפיע ממנו לאדם, כנאמר (שהקב"ה) "עוטה אור כשמלה" (מתעטף באור כמתעטף בבגד ולבוש).
...
הנפש ושכרה:
הנפש האלוקית כפי שהיא מלובשת בגוף האדם, "היא בעלת גבול ותכלית בכל כחותיה". ואור ה' הניתן לנפש בשכר לימוד התורה, כדי שהנפש תוכל לקולטו בפנימיותה, "הוא אור גבולי, מצומצם ואף מתלבש בתוכה".
"ועל כן" (עם הגילוי של אור התורה לנשמה באופן זה) "יתפעל לב מבקשי ה' בשעת התפילה". ומתוספת בו שמחה בשעת התפילה. ותתענג נפשו בנועם ה'.
והנה, בעוד שבאופן כללי, ישנם עניני שכר שניתנים לאדם רק בעולם הבא. הרי ש"קביעת שכר לימוד התורה" שמדובר עליו כאן, קבוע תמיד בנפש העמלה בה (גם כיום).
...
ההשראה שבלימוד תורה בדיבור ובמצוות כשהם בעשרה:
מאפין את ההשראה הזו, שהיא מהוה "הארה עצומה מאור ה' המאיר בה" (בנשמה). "הארה שהיא בלי גבול ותכלית", הארה שאינה יכולה להתלבש בנפש גבולית - כך שאין לדמות כלל את ההשראה הזו, לקביעת השכר הניתנת ללומד יחידי (ששכרו כאמור לעיל הוא אור גבולי).
הארה עצומה זו, אינה מתלבשת בשכלנו, אלא היא "על שכלית" - כך שאינה יכולה להתלבש בנפש הגבולית, אלא היא רק מאירה על הנשמה מלמעלה "מראשה ועד רגלה" בבחינת מקיף בלבד, וכמו שאמרו חז"ל ש"אכל בי עשרה שכינתא שריא" (שעל כל חבורה של יהודים המתכנסים לשם דבר שבקדושה, שורה האלוקות הקדושה).
...
"כמו ששמעתי מרבותי" - להרחבת הבאור:
נקדים, כי במאמר רז"ל "שעל כל עשרה שורה השכינה", ישנם שני מצבים: האחד, שכל העשרה עוסקים בעניני קדושה. והשני (כמובן ברמה יותר נמוכה), השראת השכינה על העשרה מעצם הימצאותם יחד, גם אם אינם מדברים בדברי תורה.
ואדמו"ר הזקן כותב, "ששמעתי מרבותי" (הבעש"ט והמגיד): "כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל אף שאינם מדברים בדברי תורה", תיפול עליו אימתא ופחד בלי גבול ותכלית מהשכינה השורה עליהם, עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי".
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך.
חג שמח!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
🍷🍷מנשר לחג תשפ"ב🍷🍷
״שישו ושמחו בשמחת תורה״
ההוראה ״עבדו את ה׳ בשמחה״, מלוה אותנו כל השנה. בחג הסוכות ״זמן שמחתנו״ אנו אוגרים שמחה על כל השנה. והעולה על כולנה הוא יום ״שמחת תורה״ - שבו התורה שמחה, על האורות העליונים המתווספים בה. וכן במקביל שמח עם ישראל, על שזכה להיות ה״כלי״ לקיומה ולקליטתה.
...
עוד מלפני היותנו לעם:
כנאמר בפיוטים, מאז ומקדם שמח ישראל בשמחת תורה.
משה אהרן ואליהו, וכן שמואל דוד ושלמה בנו שמחו בשמחת תורה. ועוד לפני היותנו לעם, אברהם יצחק ויעקב שמחו בשמחת תורה. ואף ״בא יבא צמח (משיח) בשמחת תורה״.
השמחה ביום ״שמחת תורה״, מאז ומתמיד, היתה שמחה רוחנית נעלית ביותר - ומי שלא השתתף בשמחת תורה אצל הרבי מליובאוויטש, לא ראה שמחת תורה בימיו.
...
ר׳ לוי׳ק בהיותו בגלות:
מספרים, כי אביו של הרבי ר' לוי'ק שניאורסון, כשנענש על ידי השלטון הרוסי ונשלח לגלות, רחוק ממשפחתו ומכל חברה יהודית, על "שמחת תורה" הוא לא ויתר.
בחדרו הקטן שני מטר מרובע שבו רק מיטה ושלחן קטן. בודד, רקד וערך את ההקפות בדיוק באותה העוצמה שהיה רגיל בבית הכנסת שבעירו יקטרניסלב.
את פסוקי "אתה הראית לדעת" הוא השמיע בקול, כמקובל. וכשאין באמתחתו ספר תורה, הנה, עם שני הספרים שהיו עימו, ספר התניא וכרך קטן של המשניות הוא ערך את כל שבעת ההקפות "אנא ה' הושיעה נא" אנא ה' הצליחה נא" "אנא ה' עננו ביום קראינו".
...
בכח השמחה עם התורה:
את החושך לא מסלקים במקלות (אלא באור).
וכמבואר בחסידות "שמחה ממתקת דינים" - שמחה יהודית פנימית בכוחה לבטל את כל הגזרות הרעות הנוחתות על העולם מלמעלה.
ובשמחת תורה, יום שבו מסיימים את קריאת התורה (כפי שחילקנוה לשבתות השנה) ומתחילים את קריאתה מחדש. איננו מנצלים את היום ללימוד התורה, אלא רק לרקוד עם ספר התורה כשהוא עטוף במעילו - כשכל אחד מביע את שמחתו, הנה אני הקטן מהוה את הרגלים לספר התורה ולאור האלוקי הנמשך בה ובאמצעותה לעולם.
ננצל איפוא את עשרים וארבע השעות (ובחו"ל את ארבעים ושמונה השעות) של שמחת תורה, לקריאה בתורה לקידושים ולשמחה יהודית אמיתית - שמחה שבעקבותיה נזכה אי"ה ל"המתקת הדינים" ולמיגורם של התופעות השליליות שנחתו על העולם (כולל מגפת הקורונה האיומה).
נתרומם מעט מעל מגבלות העולם, ויקוים בנו הנאמר "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו".
חג שמח!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.