שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת חול המועד סוכות!
ושימו לב טוב!
בסוכות נאמר:
"וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דברים טז, טו).
אנחנו אמורים לשמוח מהבוקר, עד הבוקר שלמחרת.
והנה, מגיעה שבת, ואנחנו מקבלים את "שבת מנוחה",
כלומר,
מה זאת אומרת?
הייתה כאן שמחה,
שלכאורה היא המקסימום שניתן להגיע אליו,
והנה, נוספה לכך מנוחה?
כלומר,
האם השמחה שהייתה עד היום, הייתה שמחה ללא מנוחה?
או שאלה קשה יותר,
המנוחה שהייתה עד היום,
זו השבת שעברה, ושלפניה,
הן היו שבתות ללא שמחה?
מה קורה כאן בדיוק?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
ויחד נבין עד כמה השבת הזו היא שבת מיוחדת ונדירה.
בשבת רגילה מבקש ממך הקדוש ברוך הוא לנוח,
אם תשמח יותר או תשמח פחות,
זו פריבילגיה שאתה יכול להעניק לעצמך.
זה נחמד,
זה נפלא,
זה טוב.
אין לך חיוב להגיע לשיא השמחה.
יש לך מחויבות לנוח,
"שבתות למנוחה" (ברכות מ"ט ע"א).
לעומת זאת,
כאשר מגיע חג הסוכות, מבקש ממך הקדוש ברוך הוא לשמוח,
מבחינתי, אל תנוח!
אם השמחה שלך תלויה בנפנוף מנגל מבוקר עד ערב,
לך ותעמול קשה,
תעשה את כל ל"ט מלאכות של השבת הקדושה ותעבור על כולם ביום חול כדי לשמוח.
אבל אז, כבר הגיע השבת הקדושה,
שבת שהיא חול המועד,
שהיא אמורה לכלול את שני הדברים יחד.
תשמח את המקסימום שניתן לשמוח,
אבל אל תעשה שום דבר בשביל השמחה הזו ביום שבת.
תתארגן ותעשה את הכל לפני יום שבת.
כלומר,
קבלנו יום אחד בשנה שבו אנחנו אמורים גם לשמוח במקסימום האפשרי,
וגם לנוח במקסימום האפשרי.
לממן את אותה שמחה מבעוד יום.
המדובר הוא בפשטות על היום המאושר ביותר בשנה.
היום שגם אנחנו שמחים בו עד לב השמים,
וגם נחים בו עד לב השמים.
המנוחה והשלווה הנפשיים מתלווים לשמחה הגדולה והעצומה,
ויחד אנחנו זוכים להגיע ליום הרגוע והשמח ביותר בשנה.
בהצלחה רבה לכולנו באתגר המדהים והנפלא הזה,
ברכת מועדים לשמחה,
ושבת שלום ומבורך,
או ליתר דיוק,
שבת שלום ומבורך ומועדים לשמחה ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא?...
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.