פרק היום בספר התניא. / הכל לפי רוב המעשה

מאת יהודי פשוט

תפישתו של הכותב בכוונת התניא נראית לי חסרה. שהרי התוה״ק ציוותה עלינו ליתן לו לעני די מחסורו. וחז״ל הרחיבו בדבר ואמרו אפי סוס לרכב ועבד לרוץ אם הוא מחסורו של העני לפי רגילותו. 

וכן פסק רבינו הרמב״ם להלכה בפ״ז מהלכות מתנות עניים. ואין העני מין לולב לנענע או סולם לטפס בו לספירות העליונות אלא מכלל הואהבת לרעך כמוך הוא שנראה במחסור זולתנו את צרכנו אנו ואין לך התעלות הנפש גדולה מזו.

וזכורני מעשה שהיה שהגביר יעקב זייבלד העשיר שבתושבי מאה שערים הלך בעיוה״כ לביתו של גדול האביונים הגלמוד רבי דויד קלמנוביץ ונתן לו חצי לירה (בזמן שעוד היה בזה נתינה של ממש..) ודויד העלוב זרק לו את הכסף בפניו ואמר לו עלי לא תזכה במידת הצדקה ותקנה לך שנה טובה.. מתנות אני לוקח רק מגוטע פריינד..

רוב המעשה לפענ״ד הוא רוב המעשה בשלמותו ולא לפתות מעשה יחיד פתים עד שיהיה לעני מילתא דלא מינכר. מתוך כלכלנות רוחנית. ובאשר משמע כן בהתניא דיבר הרב בנוגע לקופת ארץ ישראל ששם בלא״ה המעות יגיעו לעניי ארה״ק רק לאחר זמן.

יהודי פשוט