הנזיפה לגפני - והטעות של רבני השונאים

השבוע גינו רבני השונאים את משה גפני על שכינה את ראש הממשלה נפתלי בנט 'רוצח', הם נזפו בו וטענו כי אסור היה לו להתבטאות כך. מה שמעניין היה, הראשון לנזוף בו היה אחמד טיבי הערבי, זה שכל כך שמח כאשר ערבי רוצח יהודי הוא זה שהגן על כבודו של נפתלי בנט וביקש מגפני לחזור בו. משה גפני כפי שכבר כתבתי כאן בשבוע שעבר הוא מוצר מחבלי כזה אשר זה טבעו וטבע לא משנים. הוא שייך לאותם מי שחמים כל השנה, ובשביל להרגיעו נותנים לו את תפקיד יו"ר ועדת הכספים. ברגע שאין לו תפקיד כזה הוא משתולל כפי שהוא יודע לעשות, וגם ולמרות שאני אישית מאוד נהנה מעבודתו כאופוזיציונר, רואים בו את הצד המחבלי שהוא לא נפרד ממנו למרות שכבר אינו חלק מהם

רבני השונאים שאינם רוצים נוסח כזה, יש להם את יעקב אשר שמתאים יותר לגישתם. שניהם אופוזיציונרים אבל רואים ביניהם הבדל של בין שמים וארץ. יעקב אשר שונא, ומשה גפני מחבל, ואם מישהו רוצה ללמוד את מסכת שונאים ומחבלים שילמד את השניים האלו ויבין מה ההבדל בכמעט כל תחום. משה גפני הרבה מאוד שנים מחבל הוא שייך לגוורדיה הזו ואם רבני השונאים לא קלטו זאת, אז הוא לימד אותם עוד פרק בהתנהגות מחבלית

הטעות של גפני הוא בניסוח. אף אחד אינו מגנה את גפני על שהוא תוקף את בנט ובכל תחום. הענין הוא שלהתנסח צריך בדרך שיביע את המסר אבל לא מעבר לכך. לחרף ולגדף לצעוק רוצח זה נוסח של סאטמאר הצועקים על מי שאינו מאנשיהם 'שייגעץ' ו'ימח שמו'

טוב שהציבור יודע כי רבני השונאים נזפו בגפני וזה לא עבר מבלי שתהיה מחאה על הדברים, אסור שיהיו מי שיאמרו כי אין הבדל בין השונאים למחבלים. יש הבדל תהומי ביניהם. השונאים הולכים בדרכו של מרן גדול רבני הליטאים בדור האחרון רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל והמחבלים בדרכם של הסיקריקים שם הם נמצאים ועימם הם מתחברים

חיים שאולזון