איני יודע מה עדיף, שהרב קלמן בר יבחר וזה יהיה הסוף של ה'השקפה' ה'שכיסטית' והישיבתית, או שלא יבחר וככה להציל את המצב לתפוס ולהבין כי עשו טעות. לא תמיד בוחרים במי שיש לו הכי הרבה סיכויים. נניח שיתמודד מי שמבקש לעקור את התורה ויש לו הסיכויים הטובים ביותר לנצח, יצביעו עבורו? ברור שלא. כאשר עוסקים עם מועמד שכל עניינו 'לקרב' בין הישיבה ה'קוק'ניקית' לבין הישיבות ה'שכיסטיות', אין סכנה גדולה מזו, מפני שזה הסוף של ה'השקפה' הישיבתית זו שאמורה הייתה לשמר את הדרך אשר יילכו בה מי שלא עזבו את המקור החרדי ישיבתי
החרדים בקום המדינה יכלו לקבל הכל מידי מפא"י של אז, שיטתם הייתה לפטם את החרדים בכל הטוב החומרי שהם יכולים בתקוה שהחרדים יהפכו להיות חלק מן המדינה בתוכן ובחיים. גדולי התורה ויתרו על סכומים אדירים - במושגים של הימים ההם - וחלילה לא להתבולל עימם, ביקשו להבטיח כי ה'השקפה' הישיבתית לא תפגע ימשיכו לחיות בדרך שהתנגדה לזו ה'לאומית'. גם אם נכון שבין הליטאים לא הייתה תמימות דעים, רבה של בריסק יצא נגד ראשי הישיבות של אז עד כדי שכתב שהתורה אינה נחלת הרמי"ם, ובכל זאת היו קווים אדומים השקפתיים. נכון שבקום המדינה העולם הליטאי היה נראה מודרני מאוד, הבחורים גידלו בלוריות של חצי מטר - תסתכלו על תמונתו של ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, שהיה מטובי בניה של ישיבת חברון ואיך היה נראה - וזו לא הייתה סתירה. החזון איש ורבה של בריסק לא אהבו את המראות הללו ועשו הכל לשנות ובתחום הזה הצליחו, שינו את פני הישיבות, אם כי לצערנו בעשרות האחרונים חוזרים לכיוון שמחזיר אותנו לשנים שקשה היה להבחין בין חרדי לשבבניק ומזרחיסט. המטרה הייתה להבטיח עתיד ישיבתי שיבטיח את קיום העולם החרדי במובנו האידיאי, ולכן נאבקו בכל הכח להתרחק משיטת הרב קוק שמצד אחד לחמה בעד קיום מצוות התלויות בארץ, ויחד עם זאת לחמו למען ארץ ישראל בדרך של שיתוף פעולה עם החילונים שגרמה לחורבן והרס הדור הצעיר, ועד היום הזה עדיין שיתוף פעולה עם ישיבת 'מרכז הרב' אינו פשוט, 'השקפיסטים' אמיתיים יתרחקו אפילו מדריכה במקומות הללו
אין זה סוד שבתקופות בחירות יש מי שאומרים כי טוב לצרף ל'יהדות התורה' גם 'קוק'ניקים' מכמה ישיבות חרדלי"ם וככה להבטיח כח חזק יותר, ולא עושים זאת רק מפני שאנו חיים בעולמות אחרים. גם שיתופי פעולה שנעשו, היה זה במסתרים ולא בגלוי, אם כי לאחרונה נמצא חכי"ם ועסקנים חרדים מגיעים לשם ומדברים בפני ה'מרכז'ניקים'. מצב זה הוביל לכך שעתה משתפים פעולה בבחירות לרבנות הראשית, ה'השקפיסטים' התחברו ל'קוק'ניקים' להבטיח בחירת 'קוק'ניק' לרב ראשי
מי שמבין אידיאולוגיה חרדית, מי שחי את החיים האלו, שיתוף פעולה של 'שכיסטים' עם ה'קוק'ניקים' הוא דבר מזעזע, ולכאורה סתירה לכל מה שהטיפו בעבר, כאשר נודע שב'דגל התורה' החליטו כי משתפים פעולה עם ה'קוק'ניקים' זה זעזע את המבינים, ועד לרגע זה קשה להירגע מן הצעד הזה, ולא מפני שהמועמדים האחרים יותר טובים, זו נבילה וזו טריפה - חלילה לא הרבנים, אלא ה'רבנות מטעם', - הנקודה הכי עמוקה באידיאה החרדית היא ה'התבדלות' לא רק מחילונים גם מ'דתיים לאומיים' והרבה יותר מ'קוק'ניקים', מפני שאלו הכי מסוכנים. חילוני אתה יודע עם מי יש לך עסק. גם ה'לאומיים' אתה יודע כי אינם חרדים. אבל כאשר אתה נפגש עם ראש ישיבת 'מרכז הרב' אתה מוצא ראש ישיבה חרדי, מי שיכל להיות ראש ישיבה בישיבה חרדית אחרת. הכרתי את אביו ראש הישיבה הגאון רבי אברהם כהנא שפירא, הייתי מתפלל עמו כל בוקר כשהייתי ילד קטן, יהודי תלמיד חכם עצום ירא שמים לא פחות מאלו הקרויים חרדים ואף יותר מהם. אבל דווקא זו היא הגורמת מדוע שאי אפשר לעבוד עימם, לא רואים מה מבדיל, וזה עלול להפיל חללים רבים שלא קולטים היכן הסכנה כאן
לא אופתע אם יגיעו ימים שיצרפו את ראש ישיבת 'מרכז הרב' למועצת הליטאית, בידיעת התורה וביראת שמים הוא לא פחות מכל ראש ישיבה חרדי אחר. ההתקרבות של הישיבות ה'השקפיסטיות' עם הישיבות ה'קוק'ניקיות' היא מסוכנת אידיאולוגית
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.