"היום בתניא" יום ד' ה מנחם אב
תניא אגרת הקדש
המשך וסיום פרק א עמ' קג
שנה פשוטה
⛳
תפילת הציבור בשחרית:
בקטע הקודם למדנו, שלקליטת גילוי הרצון העליון הנמשך בלימוד ההלכות בתורה שבעל פה, יש לראות שעבודת התפילה תהיה כראוי.
ונראה, שכהמשך לזה, מוסיף רבנו ומבהיר, שכהקדמה לקליטת האור הנמשך בלימוד הרבים (של המשתתפים בחלוקת הש"ס), יש להקפיד על התפילה בציבור שתהיה כראוי, כפרטים המסוכמים כאן - ובפרט על האריכות בתפילה שתהיה בימי החול כשעה וחצי בערך (וכמובא בזהר, שבזמן זה של התפילה, ניתן לרשעים שבגיהנום מנוחה והרוחה).
...
היורדים לפני התיבה:
במשך השבוע, יהיו החזנים המרכזים את המנין, רק כאלה שיש להם פנאי להתפלל באריכות הנדרשת, כ"מלמדים" (הלומדים עם הילדים בשעה מאוחרת יותר) או אברכים כאלו הסמוכים על שלחן אביהם (או חותנם), אך לא בעלי עסקים הממהרים למלאכתם.
אולם בשבתות וימים טובים, הנה, גם על בעלי העסקים מוטלת החובה להתפלל באריכות. ובנוסף לכך, גם הם ראויים להיות שליחי הציבור היורדים לפני התיבה (שנבחרים באופן כללי "על פי הגורל או בריצוי הרוב").
...
"וכגון דא צריך לאודועי":
כדי לשמור על המסגרת של התפילה באריכות. מפרסם רבנו את אזהרתו, שבדעתו להעניש את אותם חסידים המתעצלים "להאריך ולעיין בתפילה" כבקשתו כאן. כך, שבבואם אליו, הם פשוט יהיו נידונים ב"ריחוק מקום להיות נידחים בשתי ידים", ולא יתאפשר להם לשמוע ממנו חסידות.
"ומכלל לאו אתה שומע הן" - שכל המאריכים בתפילה, יזכו לקירוב ולשמיעת דא"ח (= דברי אלקים חיים, חסידות).
ולסיום, מביע רבנו את ברכתו: "ולשומעים יונעם, ותבא עליהם ברכת טוב, ואין טוב אלא תורה וכו'".
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך.
בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
*ולזכות נכדי היקר חיים אליהו שי' גרין, שמתחיל היום בעזהי"ת להניח תפילין.
------------------------
🍇 סיפור על האריז"ל
לרגל יום הסתלקותו
שחל ביום ה' אב 🍇
פעם הורה האריז"ל לתלמידו הרח"ו (הרב חיים ויטאל), ללכת לכפר עכבוריא מקום קבורתם של אביי ורבא ולהשתטח על קברם, כשהוא מוסר לו את ה"יחוד" שעליו לומר בבואו לשם.
בהגיעו למקום מנוחתם, השתטח הרח"ו על קברם, כשהוא מכוין היטב לדברי היחוד שמסר לו רבו. ואביי ורבא דברו איתו ומסרו לו סתרי תורה.
...
כשחזר הרח"ו אל האריז"ל. עמד האריז"ל לפניו, אמר לו "ברוך הבא", הושיבו לצד ימינו ושמח עימו שמחה גדולה.
וישאל הרח"ו את האריז"ל: מורי ורבי, מה היום מיומים? מה פשר הכבוד הגדול שאני מקבל ממנו היום?
ויען לו האריז"ל: חייך, לא מפניך קמתי, ולא לך אמרתי "ברוך הבא", אלא לבניהו בן יהוידע שראיתיו נכנס עימך.
ויהי לפלא בעיני הרח"ו. ושניהם לא ידעו מאיזו סיבה התחברה עימו הפעם נשמתו של בניהו בן יהוידע.
...
והנה, כעבור שלשה חדשים, לאחר שכבר נשכח מהם כל המעשה, בעת שהלכו שניהם לכפר עכבוריא ללמוד.
עמד האריז"ל באמצע הדרך ואמר: רואה אני שכאן קבור בניהו בן יהוידע - ולא היה שם, לא ציון ולא שום היכר של קבר.
נענע הרב חיים ויטאל ואמר: חייך, באותו פעם שהלכתי להשתטח על ציון אביי ורבא, קודם לכן, בדרכי לשם, ישבתי כאן במקום הזה ממש והייתי חוזר על ה"יחוד" שמסרת לי, כדי שיהיה רגיל בפי ובלבי לומר אותו בלא טעות.
אמר האר"י: אכן נודע הדבר. שמכח הדבור שדברת(י) על קברו כאן, עוררתי והורדתי את נשמתו (של בניהו בן יהוידע) לתוך גופו והיא נדבקה בך להועילך למטה בחכמה. וזהו סוד "כל המקדש עצמו מלמטה מקדשים אותו מלמעלה".
ומה שהועיל היחוד שנמסר לקבר אביי ורבא, לקברו של בניהו בן יהוידע? הסביר האריז"ל, שהדבר נובע מכך שאביי ורבא הם משרש נשמתו של בניהו בן יהוידע, ועל כן הועיל היחוד שהוכן עבורם גם עבורו.
("באהלי צדיקים" 81, מספרי הרב גרין)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.