רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 11 ביולי 2021

"התעוררות" בירושלים

את הפוסט הבא כתב אבישי כהן חבר מועצת העיר ירושלים מטעם התעוררות.

אבישי שנבחר על התקן החרדי בהתעוררות בבחירות 2013, נכנס לכהן כחבר מועצת העיר ירושלים לפני כחודשיים.

מהדברים עולה תמונה עגומה, תמונה המשמשת גם תמרור אזהרה לכל חרדי חכמולוג החושב שיציל את הציבור החרדי .בהצטרפותו למפלגה חילונית

מעבר להיותו חרדי מחמד המספק למפלגה החילונית קולות חרדיים, השנאה אליו ואל מה שהוא מייצג למרות ריקוד ה"מה יפית" אותו הוא רוקד לצלילי הלועגים לא פגה ולא תפוג.
אולי קריאת הפוסט ע"י ציבור החרדים הממלכתיים והמחדשים תביא להתפכחות מ"החלום" ולהבנה שאין לנו מה לחפש במחוזות לא לנו.


התעוררות בירושלים  2018-2021 מחיבור לניכור. ותמונה אחת שממחישה את זה יותר מכל.

התמונה שמופיעה כאן, שבה אני נראה יושב ומימיני כסאות לבנים ריקים, ממש כפי שמשמאלי, צולמה השבוע, באסיפה הכללית של תנועת התעוררות, שאני חלק ממנה יותר מ3 שנים. ויותר נכון יש לומר "התעוררות 2021!"

יכול הצופה לחשוב שהקדמתי וישבתי לי ככה סתם באמצע, אבל האמת שונה בתכלית וכואבת עד מאד.

והנה הסיפור:
הגעתי לאסיפה מוקדם כדרכי, מעט מינגלינג שבו נודע לי למפרע שנעשה עימי חסד שלא העמידו אותי "להדחה" באותו מפגש. על מה ולמה? לא אדע!
ישבתי לי במרכזה של חבורה, תוהה על הדברים שנאמרו לי ועוד בשם הגבורה!

לאט אט היושבים מימיני ומשמאלי קמו ועזבו את המקום והשאירו אותי לבד ביער הכיסאות הלבנים משל הייתי מצורע. לא מאחל לאף אחד מכם לחוש כך! (התמונה צולמה ב21:10 האסיפה החלה ב20:30 והסתיימה בסביבות 22:20)

ב'התעוררות 2018' דיברו הכל על חיבור ועל היופי של התעוררות, שכל אחד יכול למצוא בה את מקומו, ימין ושמאל, דתי וחילוני, חרדי ובן הציונות הדתית וכולנו ביחד אגודה אחת, חבורה שבאה לשנות ולהראות שאפשר גם אחרת, שאפשר ביחד. זה היה הקסם שהביא אותי ואת החבורה שאיתי (החרדים הממלכתיים) לתנועת התעוררות.

לפני כחצי שנה, כמה חודשים לפני שנכנסתי לתפקידי כחבר מועצת העיר, התחילו ללחשש ואף לומר ברמה: "אבישי בוגד". למה בוגד, במי בוגד, איך בוגד ועל בסיס מה לא נאמר דבר. והגבורה מה איתה? ובכן היא נדמה! הנהגת התעוררות לא קמה, לא עצרה את מחול השדים, ולא אמרה את דברה.

כאשר נכנסתי לתפקידי כחבר מועצת העיר, התראיינתי, ומיד לאחר הריאיון (שאיני יודע מה חטא בו, מצ"ב לינק לראיון) התחילו לומר שיש להפריש אותי מהתנועה. ושוב, על מה ולמה, לא אדע.

כרכו את שמי בשמה של חברת המועצה וחברת התנועה ימית יואלי אלה (שאותה אני מעריך הערכה עמוקה – כמו שכולם  העריכו עד לאחרונה) וטענו שאנחנו פועלים צוותא חדא לפרוש.

כל זה התחבר לכך שבמהלך השנה האחרונה, הפכו את ימית מאדם אהוב - לאדם שדמה הותר וניתן להתעלם ממנה, לעקוף אותה ולפגוע בה, כאשר הגבורה בכבודה ובעצמה חלק מהעניין.

הדברים הובילו לכך שימית, הפגועה עד עמקי נשמתה, הגיעה להחלטה אישית להמשיך לשרת את התעוררות מהמועצה ולא להתפטר, כפי שהכול ציפו ממנה. הצעתי לנסות לקיים הידברות חיובית, אבל הדמויות שחוסות בצל הגבורה חשבו אחרת, ופעלו בדרך של מאפיה סיציליאנית כנגד ימית. 
איימו עליה באופן אישי, איימו על משפחתה ועל חבריה, איימו לחשוף תכתובות פנימיות אישיות שלה ועוד..
מה הפלא, שימית חשה נבגדת ומוכה?!

אז האסיפה הזאת, שבה הפכו אותי למצורע (אצלנו קוראים לזה גם "מוקצה מחמת מיאוס") נועדה להכין צעדים לקראת הדרתה של ימית, שגם הגבורה ויועציה יודעים שלא ניתן להפריש אותה או להדיח אותה.

כן חברות וחברים: תנועת התעוררות בירושלים שחבריה וחברותיה לא מגיעים לכל ישיבות הסיעה ולא לכל הפורומים של הסיעה, לא לכל הוועדות ולא לכל הדירקטוריונים, ערכה אסיפת חירום שמטרתה להדיח, להדיר ולהוציא את ימית מהכלל, ועל הדרך לסמן אותי ואת חבריי כלא ראויים לשבת בקרב חבורת העסקנים הזאת שהשתלטה על רוחה של התעוררות ועל דרכה.

אני אמשיך לפעול למען חיבור וקירוב. הגעתי ל'התעוררות' כנציג קהילת החרדים הממלכתיים בשביל לקדם עבור בני הקהילה את צרכיהם שאינם מקבלים כיום שום ייצוג ומענה עבור צרכיהם. אולם, מצאתי כי נושא זה אינו תשומת לב ראויה מלבד הבטחות ריקות מתוכן.

לא נכנסתי להיות חבר במרכז סכינאות שבכל יום אני שומע ד"שים מאחרים שבהם נשמע כי איני מרצה את החלטות הגבורה בלבד. אני כאן לייצג את שולחיי, ולא כחרדי מחמד שיוכלו לנפנף בו בכל עת שבה צריך להראות לכולם שיש פלורליזם. אני, שלא כמו הגבורה, לא בורח ולא פורש (גם לא הציעו לי מקום בקרב רשימה פוליטית) אני לא מחפש תפקיד מנכ"ל ופרנסה מהפוליטיקה. אבל לא יכול שלא לומר:
התעוררתי, פעלתי, ראיתי ונגעלתי!

לצערי, בימים אלו, ימי בין המיצרים, על סף תשעת הימים שהם זיכרון לתוצאותיה של שנאת חינם, איני יכול עוד לשתוק...

שתהיה שבת שלום לכולם.ן 

והגבורה, אילו הייתה לה תבונה מועטה, היתה מבינה לבד שמבחן דירקטוריון מוריה שבה כשלה, לא הייתה עיקרון אלא מבחן שבו הוא/היא קיבלנו את הציון נכשל

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.