העולם החרדי זה עשרות שנים חי על אלימות פנימית קשה, מנהיגי החרדים חיים מאלימות אכזרית וברוטלית, מי שאלים ואכזר יותר קרוב יותר לראש ישיבה ולרבי, ואם אותו סופר לא רואה כל כך קרוב, הוא בודאי זקוק למשקפיים חדשות, ואשתדל כאן לעזור לו במקצת לפקוח את עיניו מה שקורה ברחוב החרדי
אני כותב מאז שנת תשכ"ט ומאז תשל"ז הייתי עצמאי בכתיבה דבר שאיפשר לי לכתוב על הכל, ובימי חיי כתבתי אלפי רשימות על אלימות חרדית קשה ביותר בכל חוגי הציבור החרדי, וכשאני רואה את מי מזדעזע מן הנעשה בסקווירא ומתעלם ממה שקורה ברחוב הליטאי אין לי ברירה אלא להעמידו על מקומו
אשתדל כאן לציין רק כמה מן האלימויות הללו והבולטות שבהן, לא אעסוק כאן בארחי פרחי אלא ב'גדולים' שבהם ועד להיכן שהדברים הגיעו. היה לציבור הליטאי מנהיג שמו היה הרב אליעזר מנחם מן שך שלא אהב שמי יחלוק עליו, וכשמי הביע דיעה אחרת הוא ירד לחייו בצורה הכי קשה. קחו את מרן הגאון רבי חיים גריינימן שסבר כי הרב שך מרחיק כשהוא קורה להוציא את הרב עובדיה יוסף מכלל ישראל דעתו היתה שעם ספרדים יש להתעסק אחרת, והרב שך קם נאם וזעק כי דעתו של ר' חיים גריינימן טריפה וזה הספיק שהאלימות תגיע לממדים שקשה לתאר, ואם אינו בקי באותה אלימות בבקשה שיברר אצל בניו תלמידיו ומעריציו וישמע מה עשו לו ואיך הפכו אותו ממנהיג כלל ישראל לאפס אחד גדול
ואם זה לא מספיק ראה מה קרה לראש ישיבת סלבודקא הגאון רבי דוב לנדו ששלח מכתב אישי ופרטי לר' שמואל אויערבך במטרה שיסביר להרב שך כי בבחירות בבני ברק לא טוב לרוץ ברשימות נפרדות בשל הנזק שזה יגרום לעיר ולישיבות, ובמקום שזה ישאר חסוי לא רק שלא ענו לו אלא פתחו במלחמה בו שהיתה אלימה וקשה עד כדי ירידה לחייו וכשהיה חולה ובמצב קשה המשיכו להלחם על מנת שיסיים את חייו, כזו אכזריות שקשה לתאר. במשך כל השנים שמו הוחרם ב'יתד נאמן' אך ורק מפני שסבר אחרת מהרב שך
ומה עשו למרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שהיה נגד פיתוח המחלוקת הפנימית ברחוב החרדי, הרב שך זעק כי אינו ראוי להנהגה. היום רואים כמה הרב שטיינמן צדק, ואם אותו סופר אינו מודע למה שעשו להרב שטיינמן אז בבקשה שיברר אצל בניו ותלמידיו והם יספרו לו כיצד שבוע אחר שבוע מצץ נתי גרוסמן את דמו בצורה אכזרית על מנת להשפילו ולא שמענו שמי יזדעזע
ואם כל אלו לא מספיקים, האם לא שמע על מה שקורה בפונוביז' האם שם אין אלימות קדושה ואכזרית? האם לא שמע אדוני הסופר על הלבן שזרקו על ראש הישיבה הגאון רבי גרשון איידלשטיין, ואיך שהמחבלים התכנסו על מנת להגן על זורק הלבן? והפכו אותו לגיבור. האם במשך של שלשים שנה לא שמע אותו סופר על האלימות קשה בפונוביז' וכיצד רדפו את מרן הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל, והאם לזה הוא קורא חינוך לעדינות?
מענין שאותו סופר מזדעזע מן הנעשה בסקווירא, מדוע לא הזדעזע כשמחבלים ליטאים היכו באכזריות קשה ונוראה את הגאון רבי חיים פרץ ברמן? האם שכח שכמעט והרגו אותו?
בעולם החסידי לא פחות קשה, האלימות הקשה בגור ויזניץ בעלזא ומקומות אחרים ידועים. סאטמאר עולה על כולנה, מה שקורה וקרה שם מזעזע פי אלף, כמה נלקחו לבתי החולים כמה גזזו את זקניהם ומה עשו לכל מי שלא אהבו רק מפני שהם למדו תניא או הלכו לטיש של רבי אחר, ומה הם עשו לרבי מקלויזנבורג איך ירדו לחייו עד שנאלץ היה לברוח מווילימסבורג ולעבור לארץ ישראל
האם שמע אותו סופר על מלחמות באבוב, ומה קורה לחסיד 45 שנכנס לשמחה בבית הכנסת של חסידי 48 האם הוא ייצא חי משם? איך זה שלא שמענו כי הוא מזועזע מן האלימות הזו? האם רק בסקווירא קיימת אלימות?
איני מצדיק לרגע את הנעשה בסקווירא, בהחלט שמגיע להם עונש חייבים לגנותם על שהם תומכים באלימות הזו, אבל הם אינם יחידים, הם עושים מה שכל האחרים עושים. לגנות חייבים את היהדות החרדית מקצה לקצה, בכל המחנות אלימות קדושה ואכזרית, ואנו מתעלמים ממנה ביודעין, אוהבים להזדעזע רק כשזה קורה רחוק מאתנו ולא רוצים לראות ולשמוע כאשר זה קורה בביתנו
החינוך החרדי בנוי ומיוסד על אלימות קשה, צעיר בעולם החסידי והליטאי מתחנך על ברכי הרבי והראש ישיבה, הוא מבקש להוכיח נאמנות על ידי בריונות אלימות ולעיתים מעשים כמו שעשה אותו יואלי שפיצר שמסר את נפשו למען כבוד הרבי. אותו דבר קורה ברחוב הליטאי בחורי ישיבות מוסרים את נפשם למען כבוד הראש ישיבה. ואם אותו סופר שכח נזכיר לו מה עשו תלמידי הרב שך למרן הגאון רבי דוד פוברסקי בשמחת תורה בישיבה, ומה עשו ליתר ראשי הישיבה כשנכסו לחדר אוכל וזרקו עליהם צלחות מלאות של חרדל ועוד מאכלים כאלו, לכלכו אותם בצורה נוראה והגיעו הביתה כמו שהמן הגיע בשעתו לאחר מה שהבת שלו שפכה עליו, ולא שמענו כי מי יזדעזע
אז אנא, בואו נזדעזע מכל האלימות החרדית, מפני שהחינוך החרדי בנוי על אלימות קדושה ואכזרית, ככל שאתה אכזר יותר אתה גיבור יותר וחשוב יותר והעיקר נאמן יותר, אתה תזכה לקירובים, מי שבאמת עדין הוא מסכן אף אחד לא מסתכל לכיוון שלו הוא לא שוה כלום, ככה אצל החסידים וככה אצל ראשי הישיבות
אנו מזדעזעים ממה שקורה בסקווירא שזו בעצם המראה החרדית, אנו רואים את עצמנו במראה הזו אבל משום מה לא רוצים להודות בבעיה החינוכית שלנו שלא משתנה ולא נצליח לשנות אותה מפני שהעומדים בראשה מעוניינים בה כי רק כך הם שורדים. ישנם מנהיגים ששווים אפס כל כוחם היא אלימות ובריונות של מי שנלחמים למענם אחרת הכל היה אחרת. כאן בעייתנו, וכל עוד לא נצליח לשבור את מלחמות הגדולים ככה אצל החסידים וככה אצל הליטאים נמצא עוד ועוד אלימים למען הגדול שלהם, אצל החסידים למען הרבי ואצל הליטאים למען הראש ישיבה, כאן החורבן הגדול
כבוד הסופר והמחנך הדגול, הגיע הזמן להזדעדע מן החינוך החרדי שהוא חינוך אלים פרוע אכזרי ואף קשה מכך. איני יודע היכן יש עוד אכזריות כזו, ויחד עם הזעזוע מן הנעשה בסקווירא לקרוא למלחמה על כל צורת החינוך הזו, עד שנמגר את האלימות מתוך מחנינו. איבדנו מזמן את העדינות, הבני תורה של ימינו גסים ואלימים, ואם אינך רוצה להודות בכך, אז בבקשה תכנס לפונוביז' למעלות התורה, לגרודנא ולחדרה ועוד כמה מקומות כאלו ותמצא שם בריונים אלימים שלולא מוראה של מלכות כבר מזמן היינו הולכים לעשרות הלוויות של מי שנפלו על מזבח האלימות הזו
הגיע הזמן לרדת לשרשם של דברים ולא לכסות על הערוה החרדית למרות שהיא כואבת. אם לא נחפש את התרופה לכך המצב יתדרדר ויהיה גרוע הרבה יותר. כל פילוג כל פיצול בין המחנות יוצר שנאה קשה וממילא אלימות ובריונות, עלינו לעשות הרבה חושבים כיצד מונעים את המצב הזה, מפני שלאו עכברא גנב אלא חורא גנב, לא יואלי שפיצר הבעיה, החינוך החרדי זו הבעיה שלנו, וממנה יש להזדעזע
לא יואלי שפיצר צריך היה לשבת בבית הסוהר, החינוך החרדי הוא זה שצריך לשבת בבית הסוהר
חיים שאולזון
