רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 30 בספטמבר 2016

אבא ז"ל - 36 שנים בלי טעם של פעם

בכל עת במיוחד בזמנינו כשאני מבקש לכתוב על אבי ז"ל אני מתלבט איך לעשות זאת, מפני שגדל דור חדש אשר לא הכיר את הדורות הקודמים וכבר לא זכה לראות יהודים של פעם, האוירה של פעם הסגנון הדרך ובעיקר אורח החיים, המושגים שהיום השתנו כליל, לך תסביר, שעסקני הדור הקודם נסעו באוטובוס המתינו בתור יחד עם כולם ולא ברכב עם נהג כפי שרואים זאת בזמנינו

כתבתי בעבר על אבי ז"ל שגם בזמנו היה מיוחד במינו מפני שהיה ייצור של דור קודם עם התנהגות אחרת ומיוחדת, הוא היה אהוב בכל הציבור מקצה לקצה, ראית אצלו יהודים מנטורי קרתא ועד למזרחי, לא היה אצלו דבר כזה חוג זה או אחר, אצלו יהודי היה יהודי ואין זה משנה מהיכן הוא, הענוה שלו, חש כי הוא אחד האדם ולא מעל מישהו זה היה משהו שקשה לתאר היום, הוא ברח מן הגאוה וההתנשאות, רצה ואהב להרגיש שהוא איש של כולם

אבל לא רק אצל עסקנים, תופתעו, גדולי תורה ראו בו בשעתו אדם מיוחד שיכלו לסמוך עליו, כשהם זקוקים היו לפעילות סודית ובעיקר לעניינים שהשתיקה יפה להם עליו הם סמכו הם ידעו כי הוא האיש שיעשה להם את זה בשקט מבלי שכלל יידעו שטיפלו בנושא. הוא היה יד ימינו של ר' מנחם פרוש עשרות שנים, ולא ארחיק אם אומר כי ר' מנחם בלעדיו לא היה ר' מנחם, הוא זה שעשה אותו, בזכות מסירותו ועבודתו שהיתה יסודית מדוייקת וזריזה הוא הצליח בכל כך הרבה תחומים כולל מוסדותיו, כאשר ר' מנחם היה בכנסת אבי ז"ל התרוצץ בחוץ לארץ להביא כסף להחזקת המוסדות

כבר סיפרתי הרבה פעמים על ילדותו, הוא היה יתום מגיל ילד קטן ואוירת היתומים והאלמנות היו אצלו בדם, הוא דאג להם עד ליום האחרון בחייו, הוא לא היה מתיישב בחג כלשהו לעשות חג עד שלא הבטיח כי מי דאג לאותם יתומים שיהיה להם לחג מה שהם צריכים, מבלי שהיה לו מזה דבר, ההיפך לעיתים רק עגמת נפש, אבל מה שאני רוצה לעסוק הפעם הוא הקשר שלו עם גדולי תורה מכל החוגים שעימם היה בקשר ישיר, אליו פנו ודרכו הצליחו

סיפר לי יהודי מירושלים, שהוא זקוק היה לעזרה וסיוע, הוא נכנס לאחד מגדולי ישראל הידועים שהלך לעולמו לפני כשלשים שנה, והוא אמר לו אם אתה רוצה טובה שייעשה תפנה לר' שמואל שאולזון הוא האיש שלא יישב בשקט עד אשר יבטיח כי סידרו את הענין

במאבקים ציבוריים שיטתו של אבי היתה שונה משיטת מי שאהבו את הכותרות הגדולות והבומבסטיות של הפגנות ומהומות, היה זה טדי קולק שאמר לי לא אחת, שגם כאשר הוא התנגד אבל לאבי לא יכל לסרב מפני שידע כי הוא מתכוון באמת ולא פוליטיקה, הוא לא מחפש ליהנות מן הענין פוליטית הוא רוצה את טובת הענין

איני רוצה להאריך מפני שהקורא לא אוהב לקרוא ארוך, אבל זאת אומר, כשהוא הלך לעולמו כל כך צעיר, העולם החרדי הפסיד את אחד האנשים הכי חזקים שלה בעולם העסקנות, הוא היה איש מעשה עבור כולם, ולא היה זה פלא מדוע כל כך הרבה אהבו אותו, והצטערו צער רב כשהלך לעולמו בפתע

מה שמצער, שהדור שלנו לא זכה לראות דמות של עסקן מסוג אחר, מי שאהב כל יהודי, מי שאיכפת היה לו ורצה לראות את טובתו של האחר והצטער בצערו

הוא נחטף יומיים לפני ראש השנה, הוא עשה בטוח שאפילו שבעה לא יישבו יותר מדי עליו, לא רצה שבגללו יהיו מי בצער

חיים שאולזון

שבת בפלורידה - באוירת ראש השנה

לרגל השמחה הגדולה הכניסה לבית הכנסת החדש של 'בית מנחם' במיאמי ביטש שבפלורידה באתי לשבת למיאמי ביטש למרות שזה קשה מאוד, מדובר בערב ראש השנה וכל רגע שלי בבית הכנסת בפלטבוש חשובה, אבל גם לא יכולתי לוותר על הרגע הגדול לראות את בית הכנסת בשגשוגו ברגע הגדול שלו, מכיר אני את בית הכנסת יותר מעשרים שנה מאז שהבן שלי מתפלל שם, אני בן בית במקום הזה התפללתי כאן עשרות פעמים, לא ספרתי במשך כל כך הרבה שנים, לא יכולתי לסרב להזמנת הרב והבן לבא,  אז ישבתי במטוס יחד עם החזן ר' יצחק מאיר הלפגוט שבא גם הוא במיוחד להתפלל בשבת הגדולה יחד עם מקהלה מיוחדת שהגיעה מניו יורק לשמוח בשמחת בית הכנסת

האוירה היא כבר אוירת ראש השנה, ולכן גם הבלוג היום באוירה הזו, בנוסף היארצייט של אבי ז"ל היום מלאו 36 שנה מאז הלך  לעולמו, כך שהכל ביחד, מחייב אותי לעשות היום משהו יותר מכל יום רגיל אחר

במשך שנים דיברו על בניית בית הכנסת אבל זה לא הלך להם, הם רצו לבנות מקוה וגם זה לא הלך, עד אשר בני שיחי' תפס את הענין לידיים ובנה את בית הכנסת שהיה בעבר וימשיך להיות מרכז לתורה וחסידות במיאמי ביטש

בית כנסת זה זכה לרב גדול ועצום אחד מגאוני דורנו, מי שבקי לא רק בחסידות אלא גאון אדיר בנגלה, הוא היום סמל לרבני אמריקה, מן המיוחדים שבה

כאמור אני עכשיו לקראת שבת, ואי"ה ובל"נ אספר לכם על השבת הגדולה בערב ראש השנה

ובינתיים שבת שלום

חיים שאולזון

דרעי על גדולי ישראל לא דיבר בשבחם כמו שהוא דיבר על העוכר ישראל שמעון פרס

זה עובר כל גבול, התחנפות שכזו לא להאמין, גם אם נכון שפה ושם אין ברירה מפני שצריכים אותם פוליטית, אבל יש גבול להתרפסות שכזו, במיוחד כשמדובר באיש ציבור שממנו לומדים ועוד מכנה את עצמו 'שר התורה' ורוצה שאחרים יעשו כמותו

אם אריה דרעי היה בוכה על כל אחד ככה לא הייתי בא אליו בטענות, מפני שזה דרכו בכל מקום אז שיהיה גם כאן, אבל כשלא רואים אותו בשום מקום אחר מצטער כל כך, לאחרונה הלכו לעולמם כל כך הרבה מגדולי ישראל, הוא לא הזיל דמעה אחת, הוא לא הביע צער ולא עמד בפני התקשורת לדבר בשבחם, אבל כשהלך לעולמו מי שהיה עוכר ישראל ממש, מי שחירף וגידף את דוד המלך ועד למותו לא הסכים להתנצל על מה שאמר, מי אשר היה שחקן פוליטי ולא יותר מזה, מפא"יניק ברמ"ח ושס"ה שסחר בחרדים בתמורה פוליטית, עליו הוא בוכה?

שמעון פרס גרם לשפיכות דמים שלא היתה דוגמתה בישראל, הוא דחף למה שאפילו יצחק רבין לא רצה, מי שזוכר את הימים ההם איך נראה היה רבין לא מרוצה מן ההסכמים שפרס דחף שיסכימו, והוא כלל לא היה איכפת לו שפך דם של יהודים, כאשר רק חששו שנגעו באיזה ערבי רוצח הוא השתולל מזעם אבל כשרצחו כל כך הרבה משפחות יהודיות זה לא הזיז לו אפילו את קצה האצבע שלו

אריה דרעי הוא דמות מושחתת פשוטו כמשמעו, ואני כותב זאת עתה בערב ראש השנה, מפני שדוקא עתה צריך לדעת כי הוא אחד האנשים הכי מסוכנים בדורנו, הוא הוריד את היהדות החרדית לטמיון ומוביל את הציבור להשקפה רעה ופרועה גסה ואכזרית, הוא תומך במי שהיו צריכים לברוח מהם מיליון קילומטר

דרעי הוא שמאלן אכזר טיפש ורשע, דבריו על שמעון פרס והנסיון ליצור לו תדמית חיובית היא הרסנית ומסוכנת, חייבים לדעת כי שמעון פרס היה אוייב ואחד האנשים הכי מסוכנים לעם ישראל תורת ישראל וארץ ישראל. וזה שהוא תמך ב'תורתו אומנתו' לא מפני שהוא כל כך דאג לתורה, אלא מפני שהיה מפא"ניק שסחר בחרדים זרק להם 'תורתו אמונתו' תמורת אוסלו כפי שהשיג בסופו של דבר על ידי חרדים שגרמו לשפך דם הנוראי

אני כותב זאת עתה בערב ראש השנה, בתקוה כי אולי אריה דרעי סוף סוף ישוב בתשובה יבין כי הוא חי חיים מסוכנים כאלו שהיהדות החרדית כולה יורדת לטמיון בגללו ובגלל מעשיו, עליו להבין כי כספי האיחוד האירופי וכל התמיכה הערבית ואנשים מן הסוג של חיים רימון שמעון פרס ודומיהם הם אוייבי ישראל, מבקשים את רעתו. מציאות היא שמעשיהם לא הצילו דם יהודי אלא גרמו לשפך דם נוראי. בדרך האחרת, נלך פעם אחת למלחמה קשה אבל זה יעשה סוף לשפך הדם, בדרך של פרס ודומיו זה שפך דם תמידי וללא הפסקה כפי שאנו רואים יום יום

חיים שאולזון

ר' ישראל מעיד על עצמו כי הוא סוחר 'חסידים' ומבזה קשות את אחיו ר' מנדלי שולח את חסידיו למונסי רק שם יש הערליכער איד

זכותו המלאה לדבר בכבוד דודו, על זה איש לא יבא אליו בטענה למרות שאולי יש מן החסידים שרואים בכך פגיעה קשה באביו שלחם בכל כוחו באחיו הרבה שנים הם לא דיברו, ובשל כיבוד אב ר' ישראל צריך להזהר, אבל אדלג כרגע על החלק הזה, ואגש למשהו אחר וחמור  מאוד הזועק לשמים, מפני שיש כאן שפך דם ובזיון גדול

ר' ישראל מויזניץ דיבר בשלש סעודות ואמר כי הוא רק 'סוחר' של חסידים ומי שמחפש הערליכער איד שיסע לדודו במונסי, כאילו שאין בארץ ישראל הערליכער איד אחר. וגם אם נאמר שהכוונה לחסידי ויזניץ המחפשים רבי ויזניצער, הלא אחיו ר' מנדלי טוען כי הוא קדוש וגם ירא שמים נמצא בשכנות ממש, אם מי לא טוב לו ר' ישראל, מדוע הוא לא שולח לאחיו

כאשר הכריז כי מי שמחפש הערליכער איד שיסע למונסי הוא אמר במילים אחרות כי אחיו ר' מנדלי אינו הערליכער איד, מפני שאם הוא הערליכער איד, אז לשם מה לרוץ מבני ברק עד למונסי כאשר ברחוב עזרא הקרוב מאוד לשיכון ויזניץ נמצא הערליכער איד אחר רבי ויזניצער והוא אחיו ר' מנדלי

חכמים הזהרו... אבל מה עושים כאשר עוסקים במי שלא נמנה על ה'חכמים'...

חיים שאולזון

טעותם של הצעירים וטפשותם של מי שלא זכו לעבוד על 'ביטול היש'

אני מקבל הרבה אימיילים של מי שמבקשים להסביר לי מדוע ההסכם טוב, כל אחד מכיוון אחר, כשהמכנה המשותף של כל הצעירים שכותבים לי שעתה זה פתרון, למצב הנוכחי כרגע ההסכם פתרון מצויין, הללו כצעירים הדואגים למעמדם ומצבם העכשווי מתעלמים מן ההיקף של הענין של התוצאה ומה זה עלולל לגרור, גם אם נכון שיש מי שזה פותר לו בעיה, אבל אסור לשכוח שיש כל כך הרבה שזה מסבך אותם

אי אפשר ואסור לעשות הסכם כלשהו שיסבך אפילו אחד ויחיד, ובטוח כשזה מסבך הרבה מאוד. אני האחרון שיתמוך בקנאים הלוחמים נגד גיוס לצבא, אבל יחד עם זאת, חייבים לנהוג בזהירות, לעשות צעדים שלא מגבילים אותנו בעתיד, כאלו אשר אנחנו הבעלי בתים להחליט על עתידנו ולא חלילה אחרים ובמיוחד כשמדובר במי שאינם שומרי תורה ומצוות שלא איכפת להם ובודאי שלא חשוב להם מה שחשוב לנו

כתבתי הרבה פעמים ואשוב עליהם עוד ועוד עד שזה יחדור לראש של הצעירים ושל כל מי שמתעסק בענין, כי איננו עוסקים במצב העכשווי, מי שהוא כבר בפני גיוס מי שבין כה וכה הולך שיחתום על מה שהוא רוצה, הכוונה היא לאותם מי שנוסעים לקבוצה לשנה או שנתיים ואינם יודעים מה יעלה בגורלם. להכריע עתה כי מיד אחרי שחוזרים מתחתנים ועוד יהיה שנתיים עד לגיוס היא טפשות ולא מציאותית מפני שרוב החוזרים מן הקבוצה אינם מתחתנים מיד

נוצר מצב, שחותמים על ויתור המעמד של 'תורתו אומנותו' שפירושו מעתה הצבא הוא זה שמחליט מתי לגייס אותך. נכון שיש הסכם, אבל אין לזה ערך כלשהו כשיעלה לשלטון כח שיחליט כי הוא מגייס את כל מי שהוא רק יכול, הראשונים שנופלים קרבן הם החב"דניקים. איני מקבל את דבריו של ווילשנסקי שבכל שנתיים משתנות הקואליציות ואז יבטלו, זה יכול לקרות להיפך, תתארו לעצמם שחלילה הסקרים האחרונים אמיתיים ויאיר לפיד הופך להיות המפלגה הגדולה במדינה, כל מי שויתר על 'תורתו אומנותו' בצרה גדולה מפני שהוא בידי לפיד שיוכל לגייסו מתי שירצה גם כשיישב ב-770 בקבוצה הוא עלול לקבל מכתב כי עליו להתייצב לשירות בתאריך זה או אחר, ואם לא יתייצב יילך לכלא

אין כאן ענין של 'נאמנות' המציאות לימדה אותנו כי בפוליטיקה אין דבר כזה, ברגע של רצון או נקמה פוליטית, משלמים את המחיר ואין כל ערך להסכמים כאלו

כל מה שאנו מבקשים זה דבר אחד וקטן יחסית, תעשו איזה הסכם שאתם רוצים אבל רק כזה שכל מי שנוסע ל'קבוצה' ממשיך במעמד של 'תורתו אומנתו' וכי זה לא ילקח ממנו עד לרגע שהוא יחליט מתי הוא מתגייס

מבחינה חינוכית וחסידית, אסור לנו לאפשר לצבא להחליט עבורנו מתי בחור או אברך מתגייסים, זה נתון לשיקול דעת המשפיעים ומי שקשורים בהם רוחנית, רק הם יכריעו, וכל סדר אחר שהצבא מכיר פסול מעיקרו

חיים שאולזון

הסטייפלער היה אומר על שמעון פרס ימח שמו


דובר אודות הביטוי "ימ"ש" על יהודי..                 
להלן מכתב שכתב מרן הסטייפלער לגאון רבי שמואל דוד מונק זצ"ל ביחס להליכתו של הרי"מ לווין זצ"ל להלווית הנשיא בן צבי: "גם מש"כ שה"ר שיחי' הלך ללוות אותו רשע ימ"ש, הדבר ברור שהלך כעל גבי
גחלים אלא שראה בזה כעין שלו' מלכות וכדרך שהיי' הולכים אחרי איזה פגר של פריץ או שר בזמנים הקודמים משום דרכי שלו'". עד כאן דבריו.      (קריינא דאיגרתא חלק א' עמ' ר"כ, ד"ה גם לענ"ד)

את החלטת בית המשפט המחוזי בלוד מאתמול, המבטלת את שחרורו המוקדם של כבוד האדמו״ר פינטו, ניתן להגדיר בהחלט כרדיפה אכזרית. רדיפה אכזרית של מלכות הרשעה.

בית המשפט המחוזי, אימץ פה אחד, את ערעורה הריק מתוכן של הפרקליטות והפך את החלטת ועדת השחרורים, המורה על שחרורו המוקדם של כבוד האדמו״ר.
למרות מחלתו הקשה של האדמו״ר, למרות נסיבותיו האישיות הקשות והסבוכות ולמרות החלטת ועדת השחרורים המנומקת היטב והמורה פה אחד על ניכוי שליש, כמקובל, לכל אסיר העומד בתנאי החוק, החליט בית המשפט המחוזי, לבקשת הפרקליטות, לבטל את השחרור.
ההודעה שפרסמו אתמול מקורביו של כבוד הרב פינטו, כנגד החלטת בית המשפט וכנגד הפרקליטות, עוררה קול זעקה גדול.
לדבריהם: ״החלטת בית המשפט מהיום ממחישה טוב מכל החלטה אחרת את התחושה הציבורית ההולכת ומתרחבת לפיה עקרונות הצדק של מערכת המשפט פינו את מקומת לתאוות נקם, השפעת מקורבים והשפעת מניעים זרים על מערכת המשפט.

החלטת הפרקליטות לערער על ניכוי השליש של הרב פינטו, והחלטת בית המשפט לחזור בו עקב לחציה של משפחת ברכה המקורבת לראשי מערכת המשפט, מוכיחה טוב מכל מאמר פרשנות או תחקיר עיתונאי שדין אחד למקורבים ומועדפים ודין אחר למי שאינם כאלה.  כעת הגיעה העת לדרוש חשיפה מלאה של תיק ברכה במח״ש.

קשה יהיה למערכת המשפט להסביר כיצד שורת אסירים החשודים במעשים חמורים ביותר כגון: השופט דן כהן, שר האוצר הירשזון, איש העסקים דני דנקנר, האנס חנן גולדבלט, והאנס ארז אפרתי משוחררים לחופשי בניכוי שליש, בעוד הרב יאשיהו פינטו המוגדר אסיר למופת, אשר הביע חרטה ונאבק על חייו עם מחלת סרטן ההולכת ופושה בגופו, ימשיך להינמק בכלא למרות שעמד בכל דרישות הפרקליטות ושמר על התנהגות מופתית במשך כל תקופת מאסרו, והביע חרטה מלאה וכנה על מעשיו כלקח ממקרה הנשיא לשעבר משה קצב.

מסתבר שחטאו המרכזי של הרב  פינטו הינו בכך שהוא אינו שייך לקליקת השופטים המקורבים כי אז היה משוחרר כבר מזמן, או לקליקת נבחרי הציבור המקורבים כי אז היה עונשו מקוצר עוד יותר,  או לקליקת אנשי העסקים המקורבים כי אז היה משתחרר ללא ציוץ או ערעור מצד פרקליטות המדינה.

מסתבר שלמערכת המשפט יש מדיניות נפרדת לכל אסיר לפי שיוכו החברתי, שיוכו הדתי ושיוכו המעמדי.

בכוונת הרב לערער לבית המשפט העליון ולדרוש חשיפת מלוא המסמכים וההקלטות שהוסתרו בפרשה.״
החלטת ועדת השחרורים, המורה על שחרורו המוקדם של כבוד האדמו״ר לא הפתיעה אף אחד, כאמור כבוד הרב עמד בכל דרישות החוק ובכל הקריטריונים המאפשרים שחרור מוקדם כמקובל. אבל משום מה, היא זכתה לסיקור תקשורתי נרחב במשך שבוע ימים, שבו כל ערוץ תקשורת חיפש להשמיע ולתת במה לדעתו של כל מי שטוען שאינו נמנה עם תומכי האדמו״ר.
משפחתו ומקורביו של אפרים ברכה ז״ל החלו במרתון ראיונות תקשורתיים, שמהותם אינם ברורים כלל ועיקר.
היתכן שפרח מזכורנם כי רק לפני 5 חודשים התפרסם סרט בתקשורת שבו אשתו וילדיו של אפרים ברכה ז״ל מדברים בקולם ומספרים לכל העולם כי הוא התאבד בגלל אותה חקירת מח״ש שנפתחה כנגדו?!
מפיה של אשתו נאמר:״התקשרו אליו ממח״ש ואמרו לו שביום ראשון באים לעצור אותך״
כידוע, זהו אותו יום ראשון שלפנות הבוקר, שם קץ לחייו אפרים ברכה באמצעות יריה בליבו כשהוא לבוש במדים המשטרתיים. כנראה שהסיבה לכך שהוא רצה למות כראש יאח״ה ולא רצה שאף אחד יקח ממנו את התפקיד.

הייתכן שכל זה נשתכח מראשם או שמא הם חושבים שהציבור מטומטם עד כדי כך, ששכח את מה שנאמר מפיהם לפני 5 חודשים?!
הלוא, הם אלה שהצהירו ואישרו את מה שניסה היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ווינשטיין ופרקליט המדינה שי ניצן, להשתיק ולקבור בכל כוחם ובכל גופם.
הייתה קיימת חקירת מח״ש כנגד אפרים ברכה ז״ל ומתוך ביתו, מאשרים שהוא כל כך חשש ממנה עד שהחליט לשים קץ לחייו, שבועיים לפני חתונת בנו בכורו, בכדי לא לעמוד בפני אותה חקירה!
אז לא ברורה התנהגותם של מקורביו, האם הם החליטו לעשות לו חיבוט הקבר?! האם מטרתם היא לעורר את המתים ולהציף את קלונו במותו?!
הרי בחדרי מח״ש נמצאים בתוך כספת שמורה, תיק החקירה כנגד אפרים ברכה, תיק שכלל בחובו חומרים רבים וקשים כנגדו בפרשת עיריית אשדוד, בפרשת עיריית רמת גן, בפרשת חזון ישעיה, בפרשה של העבריין בן כהן, בעניין ההדלפה בחקירת בית ראש הממשלה ועוד.
התנהלותה של הפרקליטות בעניינו של כבוד הרב פינטו, למן הרגע הראשון הייתה כסימון מטרה וסיקול ממוקד בכל מחיר. החל משלבי החקירה הראשונים, שבה מנעו בכל דרך אפשרית לקיים את החקירה, כנדרש עפ״י החוק, במח״ש ובחרו לקיים אותה דווקא ביחידה של אפרים ברכה, כשפקודיו הם אלו שאמונים על החקירה. עורכי דינו של כבוד הרב פינטו זעקו אז על העיוות הנורא וביקשו להעביר את החקירה ליחדיה אחרת ולו רק מן הטעם של למראית פני הצדק, אבל בתיק הזה, גם מראית פני הצדק לא עניין אף אחד. הוחלט לרדוף את כבוד הרב פינטו בכל מחיר!
ההתנהלות בתיק של כבוד הרב פינטו זה ביזיון גדול לכל מערכת המשפט של מדינת ישראל. הפרקליטות והעומד בראשה מתנהגים כבריונים בארגון פשע גדול.
היעלה על הדעת שבמערכת המשפט של מדינת ישראל שנת 2016, ירצה אדם עונש מאסר על תיק שמעולם לא קיבל בו את חומרי החקירה?!!! היעלה על הדעת שחומר בסיסי כל כך בתיק, כגון חיקור הדין של אמריקה עם השאלות שנשאלו שם, לא יימסר?! בריונות זאת התשובה לכך!
״בריונות, רדיפה, שנאה, אפליה וכל מידה רעה״ אלו המילים שנשמעות מפיהם של עורכי דינו של כבוד הרב פינטו, שממאנים להאמין כי בית המשפט הפך את החלטת ועדת השחרורים הכל כך מוצדקת. עניהם נשואות לבית המשפט העליון, בעיקר מתוך המטרה האידיאולוגית של ״וביערת הרע מקירבך״ ו״צדק צדק תרדוף״
ואני לכשעצמי נותר ספקן, מלכות הרשעה כבר אמרתי?

אפשר לכתוב רבות על שמעון פרס ז"ל

מאת הרב חיים אמסלם

צברתי זמן אישי לא מועט במחיצתו במסגרת עבודתי בכנסת וזומנתי לא אחת לפגישות אישיות עמו.
הדבר העיקרי שלמדתי ממנו, דבר שככל הנראה ילווה אותי להמשך חיי, הוא שכשאתה מאמין במה שאתה עושה, ואתה משוכנע באמיתות דרכך - אינך מתעייף, אינך נחלש, ואינך מתייאש לעולם. לזה קוראים דבקות במטרה, מסירות נפש.
שמעון פרס ז"ל היה איש חזון בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. השוחה נגד הזרם, יש שיאמרו ה"חולם" בה"א הידיעה. מעולם לא חת ולא הרים ידיו גם מול הררי מתנגדים, משמיצים,מחרימים ועולבים.
ודאי שחלק גדול מהציבור, במיוחד זה הדתי והאמוני לא הסכים איתו פעמים רבות. אך דומני שבסופו של דבר, כלל העם היהודי העריך את תרומתו שאין לה שיעור, ואף חש היום רגש עמוק של הכרת הטוב ותודה על שרותו רב השנים למען עמינו ולמען מולדתנו.
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים ויהי זכרו ברוך.

בתו של פרס אמרה קדיש לשמחתם של החרדים חנפני השמאל


פרס רפורמי ומסוכן ליהדות השתמש עם החרדים לסחר מכר פוליטי כולם ראו את הלוויתו של פרס בתו אמרה קדיש רפורמי. כל מי שיודע פרס שנים נלחם נגד מיהו יהודי. החרדים עשו עמו סחר מכר וברוב הפעמים לא סיפקו את הסחורה.

מבזק

דרמה בנתב"ג : בחור ישיבה כבן 20 מהעיר צפת שרצה לנסוע לאומן לראש השנה נעצר ע"י המשטרה הצבאית בנתב"ג.

מבזק

*הרב פינטו לא ישוחרר: וישאר במאסר*
בית המשפט המחוזי קיבל את עתירת המדינה נגד ההחלטה לקצר את עונשו של הרב יאשיהו פינטו
• פרקליטתו של מנהיג 'שובה ישראל', תקפה את החלטת בית המשפט: "בית המשפט הוכיח היום שקיים דין אחד לכלל הציבור ודין אחר לרב פינטו.
הרב הביע חרטה עמוקה וכנה, אבל האווירה הציבורית השפיעה ונכנסה לאולם הדיונים" • יערער לעליון

מבזקים

הלווית פרס: אבו מאזן ונתניהו לחצו ידיים. שיירת הנשיא אובמה הגיעה להר הרצל.
'ידיעות': הערכה בנתב"ג: גידול השנה בכמות הנוסעים לאומן בר"ה - עד ערב החג ימריאו 40.000 איש.
הרבנים שמשתתפים כעת בהלווית פרס: הגרי"מ לאו. הראשל"צ הגר"י יוסף. הגר"ד לאו. הגרש"מ עמאר והגר"ש רבינוביץ.
הלווית פרס: מטוסו של הנסיך צ'ארלס נחת כעת. כביש 1 נסגר ל- 2 הכיוונים. בי-ם נסגרו רחובות רבים: שד' הרצל, בית וגן, איש שלום, פרבשטין, דרך הזיכרון, אגרון, רמב"ן והכט. נחסמו גם כל הצירים מהמלונות להר הרצל.
השר ארדן ל'ערוץ 2': "אני רוצה לחדד. לא היה איום נקודתי על הלוויה. יש חשודים פוטנציאלים ולכן ביצענו מעצרים. אין מה להתרגש. אין משהו שכוחות הביטחון יודעים".
הגר"ר אלבז ראש ישיבת אור החיים וחבר מועצת חכמי התורה ספד הלילה בדרשת סליחות לשמעון פרס: "הוא בא לפה לישיבה, שאלתי אותו על חוק הגיוס שהיה אז. אמר לי פרס: "זה לא יהיה, בחורי הישיבות צריך שיישארו ללמוד".

מבזקים


לפי נתוני רש"ת יתקיימו חילולי שבת בנתב"ג בעקבות הלווית שמעון פרס - טיסות רבות ימריאו אחרי כניסת השבת.
מנתונים של חברת הנסיעות 'אומן אקספרס' ומעברי הגבול באוקראינה. כ- 28 אלף איש ישבתו השבת באומן. כ- 50 עד 60 אלף צפויים להגיע עד לראש השנה מתוכם 40 אלף מישראל.
ערב ראש השנה תשע"ז באומן - במרפאת אומן שע"י איחוד ברסלב טופלו עד כה 386 מקרים רפואיים מתוכם שני מקרים של נפגעים בינוני וקל עד בינוני שהועברו בטיסה חזרה ארצה, לטיפול בבתי חולים בישראל.
נשיא ארה"ב ברק אובמה היה היחיד מהמספידים בהלוויה שציטט את פרשת השבוע פרשת נצבים - ציטט את הפסוק: "ראה נתתי לפניך היום, את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע וגו' ובחרת בחיים". סיים בעברית: "תודה רבה, חבר יקר".
בן כספית בטורו ב'מעריב': ישבתי עם שמעון פרס לפני מס' חודשים בפעם האחרונה בביתו בת"א על יין משובח. הוא היה מדוכדך ומאוכזב קשות מביבי נתניהו. ברגע של משבר אמר: "אין ממשלה. אין ראש ממשלה פה. נתניהו מבזבז סתם שנים".

מבזקים

שר הרווחה חיים כץ מלווה ביו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני ביקרו הערב במעונו של מרן הגר"ח קנייבסקי.
המיליארדרים שלדון אדלסון, ארנון מילצ'ן וחיים סבן נחתו הערב בישראל במטוסיהם הפרטיים להשתתף מחר בהלוויה של שמעון פרס.
סערת ההספד של בוז'י הרצוג בהלוויה מחר של שמעון פרס - 'ערוץ 10' חושף: משפחתו של פרס טוענת: "כלל לא ביקשנו שהרצוג ינאם בלוויה". הרצוג מגיב לסערה: "לא אנהל על כך מאבק ציבורי או פומבי".
'ערוץ 2': סקר סיכום שנה למדד שביעות רצון משרי הממשלה של מכון 'פאנל פוליטיקס' עבור תוכנית "אנשים": שר הבריאות יעקב ליצמן במקום ראשון, אחריו במקום השני שר התחבורה ישראל כץ.
אריק בנדר 'מעריב' בטוויטר: יש לי תחושה שמחר בהלווית פרס, נתניהו יקרא לאבו מאזן להפגש בלשכתו מיד לאחר הלוויה ולפתוח בשיחות. דפנה ליאל ב'ערוץ 2': נתניהו לא ייפגש עם אובמה ואבו מאזן בתום הלווית פרס.

אייכלר תתבייש לך הקשר של פרס עם האדמו"ר שלך היה בשביל להפוך את החרדים לשמאלנים תמורת מליונים שקבלתם ממנו

מאת בעלזער אמיתי

אייכלר רץ מאולפן לאולפן לספר אותות ומופתים על פרס והקשר עם רבו ר' בערלעה רוקח שליט"א. אז מר אייכלר היקר אני יספר רק את האמת האמיתית. האדמו"ר שלך שירת את פרס בנאמנות ופקד על עיתון המחנה החרדי להפוך את הציבור לשמאלני ולטמא את עם ישראל תמורת מיליונים ששפך עליכם פרס מקרנות של אנטישמים באירופה וכסף ערבי.
האדמו"ר שלך מכר את נשמתו לשטן תמורת כסף וגם נכשל כשרצה לעלות את פרס בשנת 96. לפחות תתבייש ותנסה למחוק את הפרק האפל הזה בתולדות בעלזא.

רוקדים באומן


*ואנחנו כורעים ומשתחווים*

מי שישתתף בלוויה של שמעון פרס מחר יגלה להפתעתו שמישהי חשובה לא תהיה שם. קוראים לה סוניה פרס. אשתו, אהובתו של שמעון. היא תהיה חסרה בלוויה לא רק בגלל שהיא נפטרה לפני 5 שנים. היא לא תהיה שם כי היא בחרה שלא להקבר לידו. היא קבורה לבדה בכפר הנוער בן שמן.
מה בדיוק היתה מערכת היחסים ביניהם ולמה היא החליטה שלא להצטרף אליו ולהיות אשת הנשיא - לא אדע. גם אין עניני לדבר חלילה לשון הרע ולפגוע בכבוד המת החשוב. אבל, כשמדובר בפיקוח נפש - אין חולקים כבוד.
כמה סמליות יש בכך שאשתו, אהובתו ואם ילדיו החליטה בשנותיה האחרונות שכבר אין לה כח בשבילו. היא בחרה שלא להיות לידו יותר לא בשנות חייה האחרונות, ואף לא במותו. ושמעון, הפוליטקאי הישראלי הנערץ, בחר להמשיך לבית הנשיא לבדו. בשנותיו האחרונות הוא וויתר על אהובתו.
סוניה היא לא האהובה היחידה של שמעון שלא תהיה מחר בלוויה. גם ארץ ישראל, אהובה נושנה ישנה של שמעון לא תהיה בלוויה ולא תיתן לו כבוד אחרון. כן, גם אותה הוא נטש. לאנחות. הוא העדיף את הכבוד שיקבל בחוץ על האהבה בבית.
שמעון פרס היה ללא ספק מדינאי מלוטש שהיה ידוע במתק שפתיו ובצחות לשונו. ואיך אפשר שלא לזכור את הופעתו המגונדרת ואת תסרוקתו הבן גוריונית. אך כולנו יודעים היטב שלא זאת הסיבה שהנשיא אובמה ושועי עולם רבים יגיעו מחר לחלוק לו כבוד אחרון. לא, אל תתבלבלו, הם לא באים לכבד את עם ישראל וגם לא את מדינת ישראל.
נהפוך הוא, הסיבה העיקרית ששמעון, שברוב שנותיו היה פוליטקאי שנוא על הציבור, יקבל כבוד מלכים מהתקשורת הישראלית ומרוזני מדינות המערב היא אחת ויחידה: הוא היה מומחה להתרפסות מול הגויים. בזה הוא היה מקצוען אמיתי.
שמעון הגה את הרעיון הכושל שאנחנו עם הכובש בארצו. שמעון נשא את הדגל של הלאומיות הפלשתינית והוא אחראי יותר מכל אדם אחר על הפצת הרעיון הכוזב שלאויבינו יש זכות "לאומית" על ארצינו. הוא זה שהסתובב בבירות העולם ושיכנע את מנהיגי העולם החופשי שאין להאמין להיסטוריה היהודית והעולמית ושאסור לנו חלילה להאמין שאנו חיים כאן ב"ארץ הקודש" בזכות ההבטחה האלקית. לא ולא. שמעון פרס הפיץ בשורה חדשה לעולם: היהודים שדדו את ארצם מידי הילידים המקומיים ולהם זכות ובעלות על שטחי ארץ הקודש לא פחות מאיתנו.
במקום אומץ לב ועזות יהודית של מנהיג אמיתי, שמעון המציא זן חדש של "מדינאי". יהודי שממציא שקרים היסטוריים נוראיים שגם גויי העולם בעצמם התפלאו לשמוע אותם. שמעון הוא אבי האסכולה שאמרה שאם נבגוד בצורה מוחלטת בארץ אבותינו ובהסטוריה שלנו - או אז יבוא השלום המיוחל. והוא היה אופטימי מאד - הוא קיווה בכל רמ"ח אבריו שיום יבוא והוויתור ההזוי הזה יהיה מושלם. או אז נגיע כולנו למזרח תיכון חדש ונזכה לנגב חומוס בדמשק.
לאחר שהוא נכשל כמעט באופן קבוע מול הבוחר הישראלי, עבר פרס לשחק במגרש הבינלאומי שם הוא פיתח שיטה דיפלומטית חדשה. למה לעמוד על העקרונות שלך כשאתה יכול למכור את עמך עבור פיסת נייר שאיננה שווה כלום?
מעל כל במה אפשרית ניסה שמעון פרס לשכנע את כולנו שככל שנכחיש את יחודו של עם ישראל. ככל שנבזה יותר את מורשת אבותינו ואת מסורת התנ"ך כך יהיה לנו טוב יותר.
אז לפני שאתם קוראים את הכתבה המרגשת הבאה שמחמיאה לשמעון ומספרת איזה אדם נפלא הוא היה, ולפני שאתם מזילים דמעה ישראלית חביבה כשאתם רואים את הכבוד העצום שרוכשים מדינאי העולם לשמעון פרס. דעו: אתם משחקים במשחק פוליטי ציני שבמרכזו חילול שם שמיים שאין נורא ממנו. שמעון פרס היה יהודי שההישג הגדול שלו היה לא פחות מהכחשת ההסטוריה היהודית. יהודי שהמורשת שלו היא כפירה בתורה ובאלקי ישראל. יהודי שרצה ללמד את כולנו איך להתרפס לפני הגויים.
מחר, כשנקבור את שמעון פרס זכרונו לברכה, ננסה כמובן להזכר במעשים הטובים שעשה, אחרי הכל הוא היה יהודי וללא ספק יש לו גם זכויות רבות. ללא ספק.
יחד עם זאת, חברים, בואו לא ניסחף בתעמולה התקשורתית, הבה נפקח עיניים רחבות אל המציאות שמול עינינו ונפנים את המסר הברור: המדיניות הכוזבת של מר שמעון פרס נכשלה כישלון חרוץ. לעולם, כן לעולם לא נשיג שלום על ידי הכחשת יחודו של עמינו. לעולם לא נגיע לשלום המיוחל על ידי וויתור על אדמת ארץ ישראל ועל ידי המצאת עמים חדשים.
נשתדל ונתפלל שלקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה בה נחגוג חמישים שנה מאז שיחררנו את יהודה ושומרון, נקבור - ביחד עם שמעון - את האידאולוגיה הכוזבת של "ואנחנו כורעים ומשתחווים" לכל גויי הארץ.
ובראש השנה הזה, כשנתפלל תפילת מוסף ונאמר את תפילת עלינו לשבח, נכרע ונשתחווה אך ורק למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. כי רק בצורה הזאת נתקרב לשלום שכולנו מצפים לו.
שנה טובה ומתוקה.

השנאה התהומית של חיילי וילשאנסקי לתמימים של ישיבות חב"ד,


מאת חב"דניק

הסיבה האמיתית שוילשאנסקי צריך שבוגרי החממה שלו בצפת ייסעו ל"קבוצה", היא לא למטרת לימוד תורה בבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש.  אלא כדי שלאא הטרור של מענדי הענדל יהיה אספקה של חיילים טריים מידי שנה.
רק התחילו הסדרים של 770, וכבר הגיע הפיצוץ הגדול. הבריון משיח קופצ'יק, שגדל בג'ונגל בהודו עם המשפחה המופרעת שלו בין קופים וחזירים, מכה נמרצות את תלמידי ישיבות חב"ד, שלומדים בבית המדרש המרכזי של 770.
חוליות טרור הוא מגדל בצפת, ואחרי שנה בניו יורק הוא שולח אותם להוציא את האגרסיות בצבא, והוא מקבל את הצ'קים...

דע מה שתשיב נוסח חבד: החב"דניק שסתם את פי הקנאי

מעשה שהיה איתי, מעשה אמיתי: נסעתי פעם למורי ורבי, הרבי מליובאוויטש. במטוס, מה עושה חב"ד'ניק? מניח תפילין לאנשים. שם זה המקום הכי טוב, אין לאן לברוח... ותמיד צץ מישהו שזה לא מוצא חן בעיניו. באותה פעם שנסעתי היתה לי הפתעה מוחלטת. בא למולי יהודי ירושלמי עם פאות וזקן, ואומר לי כולו מזועזע: מה אתה עושה?  אמרתי: מה זאת אומרת מה אני עושה? מניח תפילין! אמר לי: לגויים אתה מניח תפילין? אמרתי, לא! אני קודם שואל אותם "אר יו ג'ואיש" ואז מציע להם להניח. לא הבנת את כוונתי, הוא אומר, הם הרי מחללי שבת בפרהסיא, דינם כמו גויים! אמרתי לו: באמת? אתה רציני? - כן. מאיפה אתה יהודי? - מירושלים, הוא עונה. שמעתי ששם בירושלים אם יהודי כמו "זה" נוסע בשבת - אתם זורקים עליו אבנים וצועקים לו "שבת". יא יא. למה, שאלתי אותו, הרי לגוי מותר לנסוע בשבת, מה הבעיה?.... (הרב יחזקאל סופר. כנס הצאצאים תשע"ו)

הטיפ השבועי


הוידאו היומי


היום יום כ"ח אלול - בציור


היום יום כ"ח אלול


היום יום כ"ז אלול - בציור


היום יום כ"ז אלול


ווארטים


"הרצון לנצח, התשוקה להצליח, הדחף להגיע לפוטנציאל המלא שלך… אלו המפתחות שיפתחו את הדלת למצוינות אישית."

מישהו יודע אולי אם נשיא אוקראינה מגיע להלוויה ויש לו מקום בחזור? חבר ברסלבר שואל

מסתמן שהנשיא אובמה ישאר לשבות בשבת בירושלים, עקב רצונו להשתתף בטיש האחרון של השנה בראחמיסטריווקא וכן להשתתף בשל"ז של שישא בתולדות אברהם יצחק

 בתחנת רכבת
חבר: "היי, מה אתה עושה פה?
אני: "מחכה לאוטובוס"
חבר: "חחח, אבל פה זה הרכבת"
אני: "על שאלה מטומטמת מקבלים תשובה מטומטמת

 פרסי אחד נכנס למסעדה, מזמין שלל מנות וכשסיים שואל אותו המלצר: "חשבון אדוני?"
"לא", עונה הפרסי, שכחת ששילמתי?". קם ויוצא מהמסעדה.
סיפר הפרסי לחברו הרומני על המקרה. למחרת מגיע הרומני לאותה מסעדה, מזמין המון מנות, וכשסיים שואל אותו המלצר: "חשבון אדוני?"
"לא", משיב הרומני, "שכחת ששילמתי?". קם ויוצא מהמסעדה.
מספר הרומני לחברו התימני על המקרה. למחרת מגיע התימני, מזמין את כל המנות מהתפריט, וכשסיים, ניגש אליו המלצר נבוך: "תסלח אם אני שואל לגבי החשבון, פשוט לא יודע מה קרה לי השבוע שהצעתי חשבון לאנשים שכבר שילמו".
משיב התימני: "לא איכפת לי מה קרה לך, רק תן לי כבר עודף מהמאתיים שקל שנתתי לך

על המחלוקות בעם ישראל - אסור להחמיץ


ככה יושבים במטוס לאומן


הבדלה של מקובלים


בדרך לאומן


ביקור הבזק של גדולי ישראל בשיקגו להצלת ילדי צרפת. הנגיד מכלוף סויסה פליט מרוקו תרם חצי מיליון דולר והנוכחים פרצו בריקוד


הנסיעה לאומן בוטלה


לאחר ניתוח להסרת גידול חזר האדמור מנדבורנא צפת‎

לאחר שעבר ניתוח קשה והחלמה קשים בבית החולים  איכילוב חזר הרבי מנדבורנא לאחר ארבעה חודשי היעדרות לצפת לחסידיו.  מדובר באדמור מזן נדיר.  הוא מחלק את כל הפידיונות של צדקה לאביונים.  הוא תלמיד חכם עצום.  ומדובר במוסד הנותן לכל מי שרוצה לינה ואוכל בחינם בצפת. 

תיקון היסוד


שמעון פרס והמפלגות החרדיות‎


ציטוטים מכל ראשי המדינה לשעבר על הנוול שמעון פרס

מאת אנוכי

"חבלנות וחוצפה יתרות מאלו קשה לתאר... אני שולל את פרס תכלית השלילה ורואה בעליית קרנו קלקלה מוסרית ממארת ביותר - אקרע קריעה על המדינה אם אראנו יושב על כיסאו של שר בישראל" ~ משה שרת ביומניו על פרס.

"
התניתי את השתתפותי בממשלה בהרחקתו של שמעון פרס מכל עמדה ביטחונית רגישה" ~ גולדה מאיר על שמעון פרס.

"
להיטותו לכבוש את ראשות הממשלה לא ידעה גבול, לא הכירה מגבלות וכמעט הכל מותר: הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמד הממשלה כולה. וכל זאת על פי המשנה הבולשביסטית הנודעת, שככל שיהיה רע יותר - כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם. חתרנות זו הייתה מבוססת על שקרים גמורים או על חצאי אמיתות" ~ רבין מתאר את פרס.

"
לא חשבתי ששמעון פרס מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה"ל. קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר" ~ עוד ציטוט של רבין על פרס.


בשנת 1955 כתב משה שרת: "יכולתי לספר כהנה וכהנה על תעלוליו ותרמיותיו כלפיי אני וכלפי אחרים".
 בשנת 1957 רשם משה שרת ביומנו: "תאוות הפרסום העצמי של שמעון פרס היא מהמפורסמות. הוא דואג לפרסום סיפורים וסקירות על עצמו ומתן בסתר של קצבאות מהכספים הסמויים שברשותו...  אל אלוהים, איזה כיעור!"

אבא אבן: 'אִם הָיוּ מְנַסִים לִמְצוֹא אוּלָםבּוֹ נִיתַּן יִהְיֶה לְכַנֵסאת כָּל אֵלֶה שֶשִמְעוֹן פֶּרֶס הוֹלִיכָם שוֹלָל...
לא הָיוּ מוֹצְאִים אוּלָם גָדוֹל מַסְפִּיק בִּכְדֵי לְהַכִילָם''.

יוסי שריד: "לקחו אדם מושחת, לא נאור, סוג של בור, רע, רע למדינה, נוכל, שקרן, לא חכם, אושיית תרבות של מפלגת העבודה, גנגסטר, אוליגרך קיבוצי ומיליארדר שגם לא לחם בצה"ל וגם התגרש מאשתו שאף טרחה להסיר את זכרו... באמצעות שינוי שם משפחתה... ומינו אותו לנשיא מדינת ישראל" (יוסי שריד "מדינה הפוכה, בארץ הכל הפוך"). 


יוסי שריד: "נכון אמנם שיש לי אגו ענק, מהגדולים והמפותחים שיש בכנסת, אבל תאמינו או לא, לפרס יש יותר".


עוד מדברי שריד: (בספר 'שיחות עם יוסי שריד') "אמרתי שעשרה קבין של אנוכיות ירדו לעולם, תשעה נטל שמעון פרס. ואת זה אני אומר בתור מומחה לאנוכיות, אז זו עדות מומחה".




פרוטוקול: בתוך מלחמת לבנון מספר רוה"מ מנחם בגין בישיבת הממשלה (8.6.82):
 לאחר ישיבת הממשלה, אזמן את ראשי ה"מערך" (פרס ורבין)
–         אני הערתי הבוקר לשניהם שקרה דבר חמור מאוד. לאחר ששוחחתי אתם ויצאתי לקראתם מישיבת הממשלה, על פי פנייתם, הכל פורסם גם ב"הארץ" וגם בג'רוזלם פוסט".
–         הדברים מתורגמים לערבית, אנגלית וצרפתית וזה נשמע גם בדמשק, גם בביירות.
–         בכל מדינות האויב צריך לדעת שיש אצלנו ויכוח, אם כן או לא להילחם בסורים?
–         זו ממש אינפורמציה לאויב.
         רבין אמר: "אני באמת הזדעזעתי", גם פרס אמר, שהוא באמת לא מבין איך קרה הדבר.
         אני רק יודע שלא מסרתי לאף אחד. אז הרי מישהו מהם היה צריך למסור. היינו רק שלושתנו בחדר והם הבטיחו לשמור את הדברים בסוד.

אברום בורשטין בדרך לאומן‎


תשע''ז ר''ת:


1. תהא שנת עשירות וזיווגים
2. שמע זעקתנו עמך תושיע
3. תשבי שלח, עמך זכור
4. תבנה עירך שוועתנו זוכרה
5. תהא שנת עקירת זדים
6. תעזרנו שנעקור עבודה זרה
7. תהא שנת עת זמיר
8. תושיע עמך שנראה זיוך
9. תשכין זיו שכינתך עלינו
10. תגאל עמך בשנה זו
11. תשמיד עבודה זרה
12. תשפיע שפע על זרעך
13. תהיה זו שנת עליה
14. תאיר עינינו שמור זכויותינו
15. תהא שנה עתירת זכויות
16. תהיה שנת עולות זבחים
17. על זאת שבחו תשבחות
18. עבודה שבלב זו תפילה
19. תשע"ז בגימטריא 777 = "וישבתם בטח" = 777 (דברים י"ב י')
20. תשע"ז בגימטריא 777 = "לראות פני" = 777

דודי קאליש ומקהלת "נרננה" מגישים: המלך‎


דברים שקורים לך רק בימים נוראים


1. אתה כל שנה מברר מחדש מה זה בדיוק "רוביא", "כרתי" ו"קרא".
2. אתה משרטט שרטוט ארכיטקטוני מדויק של בית הכנסת כדי להסביר לאשתך איפה היא יושבת השנה.
3. אתה מרגיע את אשתך כשהיא מגלה ששוב הושיבו אותה מאחורה מדי ובדיוק מתחת למזגן, ובלב אתה מתפלל שבשנה הבאה יתנו לך מקום משובח שכזה.
4. אתה מתלבט אם עדיף להשתמש השנה ב"מחזור רבה" בשביל לדפדף בכיף את כל הפיוטים, או ב"רינת ישראל" שחוסך את הדפדוף. בסוף אתה הולך על "מחזור המקדש" ומקבל נקע בשורש כף היד.
5. אתה תוהה בחרדה מי יהיה שליח הציבור במוסף: חזן מקצועי; חובבן מזמר; או שמא השילוב המקובל: חובבן מזמר שבטוח שהוא חזן מקצועי.
6. אתה מדפדף בפעם העשרים ושבע לסוף מוסף ומחשב כמה עמודים עוד נשארו.
7. אתה מנסה להסתיר את זה שאתה משתמש באצבעות כדי לספור כמה פעמים כבר אמרת את מזמור "למנצח".
8. אתה מחזיק את עצמך שלא להתפוצץ מצחוק כשקול השופר נשבר ועובר בפתאומיות מקול בס עבה לקול סופרן מקרטע.
9. אתה מגחך על כל אלה שמתלהבים מ"תקיעה גדולה" ובכל זאת לא מתאפק ומציץ בשעון כדי למדוד שניות.
10. אתה שועט לקידוש ראש השנה רק כדי לגלות ששוב מדובר בבייגלה משנה שעברה, "עוגת הבית" שפג תוקפה ו"סופר דרינק" מנטה.
11. אתה מדפדף בהיסטריה במחזור כשקוראים לך לפתוח את הארון, ומחפש את ה"סוגרין את הארון" כדי לא לפשל.
12. אתה מאכיל דגים וירטואליים בפירורי חלה יבשים במזרקה היבשה שבגן הציבורי וממש לא מרגיש כמו אחד שזקוק לאשפוז כפוי.
13. אתה מחשב איך לפזר 20 מטבעות של שקל בין 37 קופות צדקה שמונחות במנחה בערב יום הכיפורים על הבימה.
14. לפני שאתה יוצא מהבית לתפילת ערב יום הכיפורים, אתה מציץ החוצה לוודא שכולם אכן הולכים עם טלית לתפילה בערב, כדי לא לצאת אידיוט.
15. אתה מקפיד ללכת רק על הכביש הריק ממכוניות וכמעט נדרס על ידי עדר זאטוטים על אופניים.
16. מישהו מעיר לך על כך שלא ראוי לנעול קרוקס ביום הכיפורים. אותו מישהו תמיד נעול בכפכפי גומי עירקיות מהמאה הקודמת או בנעלי בד לבנות בסגנון של
מתעשר קשיש מפלורידה.
17. למרות שמדובר ביום הכיפורים, עוברות במחשבתך מחשבות של "לא תחמוד", "לא תגנוב" ו "לא תרצח" והכל בגלל שקית הבמבה של הילד שיושב לפניך.
18. חוש הריח שלך מתחדד לרמות של רוטוויילר עצבני, ואתה מסוגל לזהות איזה סוג של ביסלי נפתח זה עתה בעזרת נשים שורה 9 כסא שלישי מימין, ומהו תאריך התפוגה שלו.
19. אתה מניח את ברכיך על פיסת טישו חצי-משומשת, וכורע בזהירות כדי שלא לנגוח ברגליו של הזה שלפניך ולא לבעוט בפדחתו של הזה מאחוריך.
רגע, באיזה מה"כורעים ומשתחווים" לא באמת כורעים ומשתחווים?
20. אתה חוטף קריזה כשבמוצאי יום הכיפורים תמיד מישהו גורר אותך לריקודי ה"לשנה הבאה" המעצבנים. כשהסיוט נגמר, דוחפים לך את הקידוש לבנה.
המחמירים גם מוסיפים הלצה חבוטה ומכריזים: "הציבור מוזמן לקידוש" לפני קידוש לבנה.

ת, אמא לתשעה ילדים מספרת על ההתמודדות הקשה עם העוני


פינת החסד היומי

מאת יוס'ל

אומרים שלוויה ושבעה זה להבדיל אלף אלפי הבדלות כמו חתונה. כולם מסביב המשפחה, השכן מביא אוכל, הדודה מביאה ממתקים, הטלפון לא מפסיק לצלצל לנחם, היתומים והאלמנה לא נמצאים דקה לבד, הקושי העיקרי מתחיל שהאלמנה והיתומים חוזרים הביתה מהשבעה, אז בכל רגע מורגש החסר של האבא ושל הבעל, שאף יהודי לא יידע מצרות, הילד חוזר לחיידר, האלמנה מנסה לחזור לעבודה, בלילה האלמנה ממלאה את הכרית בבכי, מגעגוע לבעל התומך שהיה ואיננו, וכך נראה יום של שיגרה. מגיע תקופת החגים בכל שניה זה תשעה באב, איפה להתאכסן בחג ? כולם שמחים עם משפחתם, והאלמנה והיתומים צועקים טאטא, טאטא,  והיה כי יצעק אלי, ופה מגיעים מלאכים ממש בדמות הרבנית ריזי רוטנברג מארגון זה לזה, הרב קלוגר מארגון חזקו, הרב אקר ( שכחתי את השם של הארגון ) וכמובן כמובן הרבי מתולדות אהרון שליט"א, ומנסים בימים אלו לשמח, לרומם, להחיות רוח שפלים, זה הזמן הנעלה ביותר לתרום כסף לארגונים החשובים האלו. ושנזכה לתכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה. אמן .

ההתחזקות היומית


כשרות הדבש

מאת יוסי שטיינברגר

הדבש במקורות:
בספר שופטים מסופר על שמשון: ”וַיָּסַר לִרְאוֹת, אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה; וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה, וּדְבָשׁ. וַיִּרְדֵּהוּ אֶל-כַּפָּיו, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְאָכֹל, וַיֵּלֶךְ אֶל-אָבִיו וְאֶל-אִמּוֹ, וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאכֵלוּ; וְלֹא-הִגִּיד לָהֶם, כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ.ובספר שמואל י”ד כ”ז: “וְיוֹנָתָן לֹא שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת הָעָם, וַיִּשְׁלַח אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ”
סגולותיו:
במסכת יומא מובא: “מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו דבש וכל מיני מתיקה, שהדבש וכל מיני מתיקה מאירין מאור עיניו של אדם” ברמב”ם: הלכות דעות ד’ י”ב “הדבש והיין רע לקטנים ויפה לזקנים”
כשרותו:
צריך להבין מדוע הדבש מותר באכילה והרי “היוצא מן הטמא, טמא”. ולכן חלב היוצא מבהמה טמאה, טמא אף הוא. וכפי שפוסק הרמב”ם בהלכות מאכלות אסורות (ג’ א’) “כל מאכל היוצא ממין מן המינין האסורין שלוקין על אכילתן, הרי אותו המאכל אסור באכילה מן התורה, כגון חלב בהמה וחיה הטמאים”. מדוע אם כן דבש דבורים מותר, והרי הדבורים עצמן טמאות ואסורות באכילה? הגמרא במסכת בכורות מסבירה: “מפני מה אמרו דבש דבורים מותר? שאין מוציאות אותו אלא מכניסות אותו” [בכורות א.ה.] “מפני מה אמרו דבש דבורים מותר מפני שמכניסות אותו לגופן ואין ממצות אותו מגופן” [בכורות ז.ב.]
ברמב”ם:
כפי שפוסק הרמב”ם: “דבש דבורים ודבש צרעים מותר מפני שאינו מתמצית גופן אלא כונסין אותו מן העשבים בתוך פיהן ומקיאין אותו בכורת כדי שימצאו אותו לאכול ממנו בימות הגשמים” [מאכלות האסורות ג’ ג’] דהיינו שאוכלות את צוף הפרחים והופכות אותו לדבש, וכשם שנכנס כך יצא, ולא מוצה מגוף הדבורה ממש. זאת בניגוד לחלב בהמה הממוצה מגופה ודמה של הבהמה ממש. כלומר בניגוד לחלב הממוצה מגוף הבהמה, הרי שהדבש רק אוחסן אצל הדבורה -ב’קיבת הדבש’- ולא מוצה מגופה. הדבורה יונקת את הצוף מהפרחים השונים באמצעות חדק ארוך, ואוגרת אותו בזפק המצוי במרכז גופה המכונה גם “קיבת דבש”. התהליך בו הופך הצוף לדבש מתחיל כבר בזמן מעוף הדבורה כשהאנזים בשם ‘אינוורטאז’ מופרש מבלוטות הראש שלה ומפרק את הדו-סוכר סוכרוז לשני חד סוכרים, פרוקטוז וגלוקוז.
[על אף שקיים בדבש אנזים אשר הופרש מגופה, בכל זאת אמרו חז”ל שהדבש כשר, כיוון שבטל.]
סינון הדבש:
על הכוורנים לסנן את הדבש ביסודיות, שכן פעמים שמעורבים בדבש רגליים וחלקי גוף אחרים של דבורים. ואף אם שהו בדבש דבורים מתות זמן רב, אין לחוש שמא נתנו טעם בדבש, מפני שאפילו אם נתנו בדבש טעם, הרי זה טעם פגום, והכלל הוא שדבר הנותן טעם לפגם אינו אוסר (שו”ע יו”ד פא,ח).

דוד מלך ישראל חי וקיים

מאת הרב אליהו קאופמן

אני אשאר תמיד – כל חיי בע"ה ובלי נדר, נאמן לנקיטת עמדה ודעה אך ורק עפ"י נגיעת הנושא לתורת ה' ולדת ישראל. מותו של מר שמעון פרס יכול להיבחן באלף כיוונים אבל כיוון הבחינה שלי עליו הוא אך ורק עפ"י היהדות. וכדי שלא תיטעו הרי שהכיוון שלי איננו לבחון את מר פרס עפ"י כמה כספים הוא העביר למוסדות תורה או כמה חרדים הוא שחרר מהצבא בעת שהשאר לחמו בין שמים וארץ להצלת עצמם ומשפחותיהם. היהדות אצלי היא יחסו של כל אחד לא רק לגדולי ישראל – יחס חיובי שיכול לנבוע מאינטרסים פוליטיים צרים, אלא היחס לקדושי ישראל. ובראש רשימת קדושי ישראל עומד מי שהוא או צאצאו יהיה מלך המשיח: דוד המלך. ובנקודה זו לעולם לא אשכח את מה שעולל שמעון פרס לדמותו של האיש המסמל יותר מכל את גיבור האומה היהודית – רוחנית וגשמית כאחד, דוד מלך ישראל, שהוא היחיד בתורותינו שעליו נאמר לא במקרה גם "חי וקיים". לצערי הרב מר שמעון פרס מעולם לא התנצל על ביזויו של קדוש ישראל, ביזיון שגם שונאי דת ישראל כשולמית אלוני, אורי אבנרי והבן והאב לבית לפיד לא העזו לעולל.

    ב-19 לדצמבר 1994 עלתה בפרלמנט הישראלי הצעת אי אמון בממשלה מטעם סיעות "יהדות התורה", המפד"ל (ה"בית היהודי של היום) וסיעת "מולדת" של ח"כ המנוח רחבעם זאבי. ההצעה אמנם נדחתה אבל דיון סוער התקיים אז סביב ביזויו של דוד המלך. גם ח"כ האשם מחמיד – איש חד"ש וראש עיריית אום אל פחם, נחלץ לצד הח"כים החרדים והדתיים, להגן כבוד המלך שבוזה, ואף טען כי באסלאם רואים בדוד המלך נביא קדוש, אף גבוה יותר ממעלת המלכות שלו. הדיון הזה עלה לאחר שבדיון קודם התעורר ויכוח בין הח"כים החרדים לממשלת השמאל, ומר שמעון
פרס – כדי לפגוע ברגשות החרדים ושאר היהודים המאמינים שנציגיהם לא היו חברים בממשלתו, הוא ביזה את דוד המלך וטען שהוא עצמו איננו כדוד המלך, שטייל בין הגגות בשעת מלחמה כדי לחפש נשים. זו לא הייתה עוד אמירה פוליטית, במסגרת דיונים רעיוניים, אלא הכפשת הגדול והקדוש לדת ישראל, ומסתבר שגם לאסלאם. זו הייתה פגיעה של פוליטיקאי יהודי בקדוש מכל ליהודים ומתוך בורות רעיונית ומחקרית ואי ידעה והכרה של מדרשי חז"ל. בהגדה של פסח הרשע נקרא כך ומובדל משלושת הבנים האחרים משום שהוציא עצמו מכלל ישראל כששאל "מה לכם העבודה הזו"?, ולכן אנחנו מצווים להקהות את שיננו נגדו. שמעון פרס – בפוגעו בדוד המלך, הוכיח כי מקומו שלו איננו קבוע במורשת הקודש היהודית אלא שהוציא עמנו מהכלל. במפלגת העבודה – ואפילו במר"צ של אז, התביישו כולם בביזוי הזה. ח"כ חרדי אחד – הרב אברהם ורדיגר ע"ה, מפא"י, אף לקה בליבו ופונה לבית החולים במהירות, בעקבות שמיעת דברי הבלע הללו. השר דוד ליבאי – אז שר המשפטים, עלה לענות בשם הממשלה ורק משפט אחד הוא שחרר מבושה: "דוד מלך ישראל חי וקיים".
    מאז עברו לא פחות מעשרים ושתים שנה. שמעון פרס – רוה"מ, שר החוץ, נשיא המדינה, שר הביטחון ועוד מיני תפקידים ותארים, הסתובב בכל העולם ובכל מקום העניק כבוד ויקר למורשת העם שאותו ביקר, ומעל לכל הוא העלה על נס והאדיר את האפיפיור הנוצרי מרומא בפגישתו עימו. יתכן שמעשיו אלה היה להם יסוד חיובי ביחס ישראל לאומות העולם, אבל בכל אותם מסעות, בארץ ובחו"ל, הוא לא מצא דקה אחת להתנצל על דברי הבלע שהטיח נגד האיש הקדוש מכל לעם ישראל, עלי אדמות ושליח ה', אותו מלך שהוא הדמות למלך המושלם ביהדות, ולנביא האמת והצדק באסלאם. אותו מלך שכולנו מצפים לו, או ליוצא חלציו, שיגאלנו שנית.
     יתכן שמר פרס העביר כספי עתק למוסדות תורה ושחרר עשרות אלפי תלמידי חכמים מהצבא, אבל לפי יחסו לדוד המלך הרי שלא מאהבת מדרכי היהודי הוא עשה זאת אלא מתוך אינטרס צר ולא יותר מכך, ומכאן שכל נכרי היה יכול לעשות זאת מתוך אינטרסים פוליטיים אוהדים יותר. יתכן שמר פרס היה "מר ביטחון" בעיני רבים אבל מי שמטיח עלבונות במלך השיח איננו יכול להיות דוגמא יהודית לביטחון אמיתי לעם ישראל, מתוך האמונה הצרופה ב- ה' ובמשיחו, אלא שהוא עוד אחד שמאמין במשפט ההבל של "כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה". אינני מתפלא שנושא השלום מעולם לא צלח לאיש הזה כי המילה "שלום" היא שמו של הקב"ה ומי שאיננו מבין שללא קשירת שמו של הקב"ה לכל השתדלות של שלום לא יהיה שלום, הרי שברור שהשם הטוב יפר את עצת ההשתדלות שלו לשלום. הערבים – וכל גורם זר אחר, אינם פועלים בחלל עצמאי אלא עושים את רצון השם יתברך והשם יתברך הוא זה שנתן להם שוב ושוב להפר את השתדלות השלום של פרס, שהרי אין לטמא זכות לזכות את הטהור
    בשולי מותו של מר פרס תהדהד שוב ושוב התנגדותו וזעמו של אותו פרס על ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר רק לפני כחודשיים ביקש נתניהו לפתוח את תיקי האימוץ וגנזך פרשת ילדי תימן ואילו פרס, זה שהיה באותם ימים אפלים איש אמונו של בן גוריון – רוה"מ בימי העלמם של ילדי תימן, קם בסערה נגד הפתיחה הזו. יש כאן יותר מתחושה נעלמה שלמר פרס היה בהחלט מה להסתיר. ימים יגידו...
     כל אותם חרדים – ורבניהם, המצטרפים לבכייה הגדולה על פרס, ובמיוחד מציינים את הכספים להם זכו ממנו, הם גם עוקרים במעשה זה את הקרקע של נאמנותם לדת ישראל, ובראש ובראשונה לבואו של מלך המשיח. כיום "יהדות התורה" וה"בית היהודי" נוהגים באותה צביעות שנהגה ש"ס באותו דיון של לפני 22 שנה בפרלמנט הישראלי. ש"ס – שהייתה חברה אז בממשלת השמאל, הדירה רגליה מהדיון ההוא, והעדיפה את "כבוד הכופתאות" על פני האמונה במלך המשיח.
       הפעם - בהלווייתו של האיש שלא עשה תשובה ונפטר בחודש התשובה, ש"ס הצבועה כבר לא לבד. גם ה"בית היהודי", ובמיוחד "יהדות התורה", ניצבים לידה כמפקדי משמרת הצביעות. 

"ארץ צבי" דואט יהורם גאון ואברהם פריד לזכרו של שמעון פרס על היציאה לאנטבה‎


מבט לפרשת ניצבים


מעדני הפרשה



שיחת חברים