בעולמם של חרדים
הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום ראשון, 20 בספטמבר 2026
ללמוד חצי שעה אחרי מעריב של יום הכיפורים
קריאת ולימוד ה' פסוקים מספר דברים על פי הנהגת כבוד האדמו"ר:
"היום בתניא" יום א', ט' תשרי
"היום בתניא" יום א', ט' תשרי
תניא "אגרת הקדש"
המשך פרק כ' (עמ' קל"א)
שנה פשוטה
⛳
המצוות המעשיות:
כהמשך למבואר לעיל בהרחבה, אודות:
א. התהוות "היש הנפרד לגמרי", שהוא דוקא המקום לגילוי מלכותו יתברך.
ב. לידת הנשמות לעולם הבריאה, לאחר עיבורן והכשרתן ל"עבודה" המוטלת עליהם (בקבלת עול מלכותו יתברך).
ניגש רבנו להבהיר את ערכן של המצוות המעשיות, שעל ידן דוקא באה לידי ביטוי קבלת מלכותו יתברך - כשבדבריו הוא מתייחס:
א. למיקום של שרש המצוות לעומת המיקום של שרש התורה, כפי שהוא באצילות, ולמעלה יותר (בחינת "אריך אנפין").
ב. לחשיבותם של המצוות, כפי שניתן להבין מכמה מאמרי רז"ל.
ג. לחובת קיומם של המצוות המעשיות בפועל, כאן למטה בעולם הזה, בהיותם "עיקר התורה ושרשה".
...
המצוות כעיקר התורה:
נצין, כי באופן כללי, ההפרש בין תורה למצוות למטה, מתבטא בכך, שהתורה מהוה את הביאור ואת השכל בפירושם של כל פרטי המצוות, איך ומה לעשותם - ונמצא איפוא:
שמצד אחד, התורה היא בחינה פנימית, ולעומתה המצוות הן בחינת חיצוניות.
אולם מצד שני, הרי גוף המצוה דוקא היא עצם רצונו יתברך (אף שהיא רק חיצוניות ומעשה בלבד), ואילו התורה (אף שהיא בחינה פנימית), מכל מקום הרי היא רק פירוש למצוה איך ומה תיעשה.
כך שממבט כולל עולה שהמצוה היא העיקר.
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
"היום בתניא" יום ב', י' תשרי, יום כיפור
"היום בתניא" יום ב', י' תשרי, יום כיפור
תניא "אגרת הקדש"
המשך פרק כ' (עמ' קל"א)
שנה פשוטה
⛳
המתהווים מזיווג "זעיר אנפין ונוקבא" שב"בריאה יצירה עשיה":
בפיסקה שלפנינו, מדובר אודות המתהווים מזיווג (שילוב) המידות "זעיר אנפין ונוקבא" (ששת המידות חסד גבורה תפארת נצח הוד ויסוד, עם בחינת המלכות), כפי שהוא בשלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה".
במסגרת זו נלמד:
א. על התהוותם "מאין ליש" של ה"נבראים" (שבעולם הבריאה) "הנוצרים" (שבעולם היצירה) וה"נעשים" (שבעולם העשיה), על ידי "אור הנשמה".
ב. על החיות הפנימית (בחינת האור ה"ממלא כל עלמין") המתלבשת במתהוים הללו, לעומת החיות הפנימית המתלבשת ב"אור הנשמה" ובבחינת הרוח והנפש והכלים שבעשר הספירות אשר ב"בריאה יצירה ועשיה".
ג. (וכמבואר בהמשך) על חלקו של האור ה"סובב כל עלמין" שסובב ומקיף בשוה את ארבעת העולמות "אצילות בריאה יצירה ועשיה", ושילובו בבריאת ה"יש מאין" בפועל ממש.
...
"והנה כמו כן":
לעיל למדנו, שמ"מלכות דאצילות" ומהזיווג של "זעיר אנפין ומלכות" שבאצילות, מתהוים "נשמות ומלאכים לעולם הבריאה" (שהם בבחינת "יש ודבר נפרד בפני עצמו"), התהוות הנמשכת בכח ה"אין סוף" הנמשך בזיווג (שילוב) זה.
וכאן מוסיף רבנו ש"כמו כן מזיווג ששת המידות (זעיר אנפין) והמלכות (נוקבא) שבעולמות "בריאה יצירה ועשיה", נבראו בדרך של "מאין ליש", כל הנבראים והנוצרים והנעשים, על ידי "אור הנשמה" שבתוכן (שהיא אלוקות מהכלים של עשר הספירות של מלכות דאצילות) - "וגם בתוכה" (כפי שרבנו מוסיף) משולבים מספר פרטים, הנותנים תמונה רחבה יותר למשתלב "באור הנשמה" ולאופן התהוותו של העולם.
ויש לצין, שכל בחינות ההארה שרבנו מדבר עליהם כאן, הן במסגרת האור ה"ממלא כל עלמין", המאיר בכל עולם ובכל נברא לפי ערכו.
...
"מציאותו ומהותו של אור האין סוף" (האור ה"סובב כל עלמין"):
לעומת בחינות ה"הארה" הנ"ל שהן בגדר האור ה"ממלא כל עלמין" המתלבש בכל עולם לפי ערכו וענינו, כך שהאור הנמצא במקום אחד אינו נמצא במקום אחר.
הנה, "מציאותו ומהותו של אור האין סוף" (שאינו בא לידי גילוי בהארות הנ"ל), "אינו בגדר מקום כלל" (שכן, אינו מוגבל למקום זה או למקום אחר). כך שהוא "סובב כל עלמין בשוה" - והוא נמצא ומאיר בכל העולמות באותה המידה ממש.
...
הצורך בשילוב אור ה"סובב":
כמבואר במקומות אחרים: בהתאמת האור הפנימי (האור ה"ממלא כל עלמין") לכל נברא (באמירת "יהי" בכל אחד מהעשרה מאמרות), מתקבלת רק מסגרת החיות לכל נברא כפי שהיא עדין ברוחניותה. ומה שפועל שחיות זו תהפך בפועל לנברא גשמי וחומרי ("יש מאין" ממש), הוא מהכאת האור ה"מקיף" באור ה"פנימי" ( שעל מצב זה נאמר "כל אשר חפץ ה' עשה").
והנה, היות שמהאור ה"סובב כל עלמין" לבדו (שהוא אור בלתי גבולי), לא יכול להתקבל עולם מוגבל כפי שהוא במתכונתו הנוכחית. ולאידך, מהאור ה"ממלא כל עלמין" לבדו, מתאפשר לקבל את הנברא רק כפי שהוא עדין ברוחניותו. יוצא איפוא, שרק בשילובם יחד של שני האורות (ה"ממלא" וה"סובב") מתקבל העולם הגשמי כפי שהוא לפנינו כמבואר כאן.
...
שילוב האורות:
כפי שאנו רואים, אדמו"ר הזקן מדבר בקצרה אודות חלקם ושילובם בהתהוות העולמות, של "אור הנשמה" "אור הממלא" ו"אור הסובב".
ונראה, כי לסיום הענין, מצין רבנו את העובדה שהאורות הללו מתלבשים מאירים וממשיכים את השפעתם דרך ה"כלים" שב"בריאה יצירה ועשיה" (שבאופן זה מתקבלים ריבוי הנבראים והתחלקותם כבעלי גבול ותכלית).
ויצוין, כי אף שה"כלים" שבעולמות אלו הם בגדר "נבראים", עוברת החיות ל"נבראים (בעולם הבריאה) לנוצרים (שבעולם היצירה) ולנעשים (שבעולם העשיה)" דרכם - שכן, דרכם דוקא, מתעבה השפע הנמשך מלמעלה ונקלט למטה כפי שהוא בגשמיות העולם הזה. וכן הוא מתחלק בהתחלקות רבה, להשפיע לכל אחד כפי מעללו.
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
הגאון רבי חיים ישראל ויינפלד זצוק״ל
הגאון רבי חיים ישראל ויינפלד זצוק״ל, רבה הנערץ של קהילת 'תורת חיים' ומרבניה הבולטים של פלטבוש, השיב את נשמתו ליוצרה בערב שבת לאחר שלקה בלבו.
יום שישי, 18 בספטמבר 2026
המאבק הוא על היהדות בכלל והחרדית בפרט - איזנקוט בנט וליברמן מבקשים למחוק תורה מישראל
בכל בחירות נשמע דברים מדוע הבחירות הקרובות כל כך חשובות וחייבים לעשות הכל להציל את האינטרס החרדי. אבל הפעם אין זה עוד ענין רק לחרדים מדובר במאבק על היהדות, קמו כאלו אשר מבקשים למחוק את הצביון היהודי מישראל ולהפוך את ארץ ישראל למקום 'ליברלי' כזה אשר יהודים יחיו בה כגויים בכל תחום. שימו לב מה מבקשים תאבי השלטון, להקים ממשלה בלי החרדים. כמובן שישנם מי שיאמרו בלי הערבים בשביל שלא להפסיד קולות, אבל איזנקוט בנט וליברמן ואין צורך להזכיר יצורים מן הסוג של יאיר גולן מבקשים לשנות את פני ארץ ישראל וברגע שישלטו, הם יעשו זאת
היהדות היא קוץ בעיניהם. הם אומרים כי הם רוצים מדינה יהודית אבל בלי שיהיה בה סממן יהודי, הם מבקשים לפתח משהו חדש כזה אשר יעתיק מאומות העולם וידחה את היהדות שהם קוראים לה מיושנת. הרפורמים ביניהם יתבעו לשנות את פני הרבנות הראשית ולמנות רבנים נשים. הם יתבעו לשנות את פני הכותל המערבי שתהיה כולה מעורבת או לפחות מחולקת לשלשה. הם רוצים לפתור את בעיית נישואי הנכריות על ידי נישואין אזרחיים, ואם תבררו טוב תמצאו כי זה שזומם להיות ראש ממשלה, בתו התחתנה בליל שבת בדרך הכי פרוצה ואסורה ודווקא בשביל להכריז כי אינה דתיה ואינה מכירה בדת היהודית
בשביל להשיג את כל זאת הם צריכים קודם כל להיפטר מן החרדים. ובשביל כך הם צריכים לגייס את כולם ובצבא 'לחנכם' לישראליות שפירושו חילוניות, הם התחייבו כי יעשו הכל שכל חרדי ישרת בצבא בזמן שאינם מחייבים את כל החילונים לשרת בצבא. מספרם של החילונים שאינם משרתים בצבא גדול יותר ממספרם של החרדים כעדות הממונה מטעם הצבא על העריקים. הם לא עושים סנקציות לחילונים אבל עושים כל מה שביכולתם לפגוע בכלכלת החרדי, הם אינם צריכים את החרדים בצבא מפני שזה עבורם עול וסדר חדש שאינם אוהבים. הם מבקשים דבר אחד, להכחיד את היהדות החרדית, אם לא על ידי הצבא על ידי הכלכלה
תשמעו מה אומר יאיר גולן, כי אחד הדברים הראשונים שיעשה הוא יקים ישיבות ל'חוזרים בשאלה', הוא ילחם במציאות החרדית, הוא ימצא הרבה בשמאל שייסיעו לו בכך, הם חוששים מההתרבות החרדית, לטענתם בעוד 20 שנה לא תוכל לקום ממשלה כלשהי בלי החרדים
מה שמאחד את כל ראשי השמאל הם מבקשים למחוק תורה מישראל, הם לא אוהבים שמתרבות הישיבות בישראל, הם לא אוהבים שיש כל כך הרבה כוללים, הם יעשו הכל להצר את צעדי החרדים. תכניתם לרמות את החרדים על ידי צירופם לממשלתם להבטיח מספר של חרדים שילמדו ואת כל היתר יקחו. הם יסגרו את רוב הישיבות, ואל תופתעו אם יגזרו גזירה שכל מי שמשרת בצבא אסור לו להיות עם זקן ופיאות בתקופת הצבא
המערכת המשפטית כולה מקצה לקצה עסוקה בדבר אחד ויחיד איך להצר את חיי החרדים, הם נותנים יד לגזירות האנטי חרדיות רק מפני שאנו חרדים. אם היו גוזרים גזירות כאלו על הערבים בית המשפט היה פוסל אותם ולא מאפשר זאת. מטרתם אחת לכבוש את השלטון על כל שכבותיה ולא לאפשר יותר לחרדים דריסת רגל בתחום כלשהו, למחוק את הימין והיכולת שלה בעתיד להחזיר את השלטון, הם ישתלטו על כל מה שיוכלו בקדנציה הבאה, ולכן הסכנה הפעם גדולה מתמיד. נאבקים אנו על חיינו בעתיד בארץ ישראל ואפשר למנוע זאת על ידי הצרת ידי השמאל, למנוע מהם את היכולת להרכיב ממשלה בכל מצב
החלום שהמפלגות שיבקשו את השלטון יחוקקו חוק שיאפשר לכל חרדי ללמוד תורה הוא חלום מתוק אבל לא מציאותי. בג"ץ לא יאפשר זאת גם אם בזה יהיה תלוי מי יקים את הממשלה הבאה. הסיבה שאיזנקוט עושה הכל להבטיח את תמיכת הערבים, מפני שהוא יודע כי אינו יכול לתת לחרדים את חוק הגיוס בנוסח החרדי. ניצבים אנו בפני מצב שחייבים לשנות בו את כל כיוון המחשבה, שינוי של שורת חוקים בטרם מחוקקים את חוק הגיוס על מנת למנוע מבג"ץ את היכולת למנוע חוק גיוס שיאפשר לכל מי שלומד לקבל דיחוי כל עוד שהוא לומד
אין מנוס ממלחמה לשינוי המערכת המשפטית זו בנפשנו יותר מאשר בנפש אחרים. בג"ץ בכל מצב הם נגד החרדים, וכל עוד לא ישנו את הרכב השופטים שימצא שם גם מי שירצו להבין את החרדים אין סיכוי לחוקק חוק גיוס טוב. כן, אם מחוקקים את חוק ההתגברות דבר שחייבים היו לעשות בעבר, זו תמנע יכולת מבג"ץ לבטל חוק אם זו התקבלה על ידי יותר משישים חכי"ם. משה גפני היה זה שצעק שנים שצריכים את החוק הזה, אבל תמיד הוא היה זה שויתר עליה ראשון הוא נבהל ממשהו - וזה כנראה הסוד הגדול שלו מדוע לא עשו לו צרות משפטיות - והיהדות החרדית סובלת עד היום הזה
היהדות החרדית חייבת להתאחד ולעשות הכל שמפלגות הימין יזכו ברוב, מפני שככה לפחות לא יכולים לקלקל יותר, וקיים סיכוי שישנו את המערכת המשפטית, יעבירו את חוק ההתגברות, ואז לחוקק חוק גיוס. זה לא יהיה קל, אבל הסיכויים להצליח טובים יותר. גם בלי חוק גיוס, חייבים לעשות הכל למנוע מן השמאל את היכולת למחוק תורה ומצוות מכלל ישראל ומארץ ישראל, זה ייעשה על ידי רוב שלא יאפשר למערכת המשפטית להשתולל. 50 אחוז מאלו שעושים צרות לחרדים בשנתיים הקרובות מסיימים את תפקידם ומחליפים אותם. ואם אנו נהיה הקובעים את מי מחליפים במי, הכל יהיה אחרת
חיים שאולזון
אחדות חרדית בתקופת בחירות חובה!!!
חיים אנו בתקופה וזמן שכל אחד חושב על עצמו, ככה גם במפלגות החרדיות לכל מפלגה אינטרסים משלה. ולכן נמצא דברים אבסורדיים כאלו שלא לוקחים בחשבון את המצב אלא את האינטרס. היהדות החרדית סובלת מן הענין הזה, וזו הסיבה מדוע לא הצלחנו בתחומים שיכולנו בעבר להצליח. למשל בענין 'חוק הגיוס' אם היינו מתאחדים, מתפשרים ומגיעים לסיכומים ביחד, יכולנו להעביר חוק. אבל לא הצלחנו להגיע להסכמות, עתה אנו סובלים מכך שאין חוק שאפשר יהיה לחיות עם זה
ניצבים אנו בפני הכרעה קשה, כזו אשר תכריע את עתיד החיים היהודיים בארץ ישראל, האם נוכל לחיות כיהודים או שחלילה יהפכו את הארץ לתוהו ובוהו מבחינה רוחנית, ישנו את צביונה יהרסו אותה מבפנים, האינטרס לכאורה הוא של כולם להבטיח את עתיד חיינו כיהודים שנוכל לקיים בה ישיבות ומוסדות חינוך עצמאיים, וזו תהיה אפשרית אך ורק אם נמנע את היכולת מהקמת שלטון רשע כזה אשר מצהיר כי הוא רוצה 'ליברליות' שפירושה וולגריות וחיים אסורים, האופוזיציה בישראל כרגע לא חזקה מספיק, היא לא מאוחדת, כמה רצים לראשות הממשלה ומן הנסיון למדנו כי לא עוד המספר הגדול קובע. יאיר לפיד עם מספר כל כך גדול נאלץ להיכנע למי שקיבל בקושי ששה מנדטים. הם ימשיכו לריב, ובזכות המריבות שלהם נצליח למנוע מהם את היכולת להרכיב ממשלה
אבל אסור לנו לסמוך על הנס בלבד, עלינו לעשות מצידנו את הנכון ולהתאחד, שפירושו אינטרס מאוחד והוא למנוע מן השמאל יכולת לשלוט ולהכריע בנושאים הקשורים לתורתנו הקדושה. השמאל בישראל כולו מקצה לקצה אנטי דתי ואנטי חרדי. גם בימין לא חסרים מי שלא אוהבים חרדים, אבל מספרם יחסית קטן ולא הם הקובעים. אם לימין יהיה רוב שימנע מן השמאל את היכולת להקים ממשלה, לפחות מנענו צרות. טוב יהיה אם נסייע להקמת ממשלת ימין ושם להבטיח כי לא מקלקלים יותר ומתקנים את מה שאפשר. במצב הנוכחי, גם אם עדיין לא פתרנו את 'חוק הגיוס' וזה לא יפתר כל כך מהר, מפני שאין מי שיעביר חוק שבג"ץ יפסול, אבל לפחות אפשר יהיה לעשות לסלילת דרך שתאפשר את העברת החוק אם לא בקרוב אז בעוד שנתיים כאשר בית המשפט העליון ישנה פניו, 7 מתוכם ויש האומרים כי עשרה יתחלפו, וככה להבטיח כי יהיה עם מי לדבר מי שירצה לשמוע אותנו
הבעיה הכי קשה אצל החרדים שאפשר לשבת שנים יחד בכנסת ולא לדבר זה עם זה. בערב בחירות חייבים להניח הכל הצידה ולהפפעיל את כל היכולות על מנת להביא לקלפי יותר ויותר. במצב שנוצר על פי הרכב הרשימה החדשה, האינטרס של גור וויזניץ לעבוד קשה להבטיח יותר קולות בשביל שיכנס שמיני שהוא נציג ויזניץ. גם ב'דגל התורה' יש ענין שהסיעה תהיה גדולה יותר ואם יכניסו תשיעי יהיה זה הניצחון הגדול ביותר של החרדים מזה הרבה שנים
יש הרבה חרדים שממתינים לשמוע את מה שהם יאהבו על מנת להצביע ל'יהדות התורה', נכון שרוב הבוחרים עושים זאת בשל 'דעת תורה' מקיימים את ה'ועשית ככל אשר יורוך', ובכל זאת ישנם לפחות שלשה מנדטים שיכריעו למי הם מצביעים על פי מה שישמעו מן הנציגים, ואת אלו חייבים לגייס שהפעם לפחות יצביעו ל'יהדות התורה', למרות המרירות מנציגות העבר
עלינו החרדים להתגייס ובכל הכח להבטיח ש'יהדות התורה' מצליחה ויותר מתמיד. עלינו להתעלם מאינטרסים אישיים וקהילתיים, עלינו לחשוב על עתיד החרדים בארץ ישראל זה מה שצריך לקבוע
חיים שאולזון
פיוס אדמורי"ם - הצד המכוער של הציבור החרדי
צהלה ושמחה בקרב חסידי נדבורנא, האחים האדמורי''ם לאחר שנים סוף סוף התפייסו, נפגשו בבית אימם ולעיני צלמים וציבור לחצו ידיים זה לזה ושמחה גדולה על חסידי נדבורנא. לכאורה טוב שכך, וחבל שזה לא קורה בעוד מקומות. אבל יש עוד צד לענין הזה וכואב, ואסור להתעלם ממנו והוא מצב גדולי ישראל החרדים אדמורי"ם ראשי ישיבות וכמותם מי שמחזיקים עצמם שהם מעל הציבור וכאילו מחנכיו, ששם רבים מתו מבלי שהתפייסו, ביזו זה את זה דיברו אחד על השני ובפרהסיא, כינו גדולי ישראל בכינויים נוראים, ולא רק שלא התפייסו, יש מי שעשו מהמחלוקת 'תורה' ו'השקפה' עד כדי שמי שלא רב עם השני משהו לא בסדר עמו
ההיסטוריה של גדולי ישראל שרבו זה עם זה ארוכה. נכון שלא אצל כולם על אותו רקע, אבל בעיקר על מי שישלוט ועל הרבה כסף. יש מהם מי שבונים זאת ב'שיטה' ו'השקפה' כשלמעשה מדובר במאבק על שלטון. קחו לדוגמא את סאטמאר, מלחמת אחים שכל כולה היה על נדל"ן ושלטון. אח אחד רצה להיות בעל הבית על הכל וחלילה שלא ימנו עוד אח כרבי, וזאת למרות שמדובר בקהילה ענקית ששם יש מספיק בשר למאה רבי'ס, אבל לא מתאים לומר את האמת, אז עמד הדובר אלישע הורביץ ודיבר בפני הציבור ואמר כי חלילה המחלוקת אינה על 'רילי-סטייט' נדל"ן, המחלוקת היא על הדרך בעבודת ה', אתם מבינים, פונים לשופטת הנכרית שהיא תכריע איזו עבודת ה' היא הנכונה
לאחרונה לאחר 25 שנה האחים לחצו ידיים זה לזה באמצעות נשיא ארצות הברית שעשה להם טריק יפה. אבל האם שמענו שלפני יום כיפור מי מהם טילפן לאחל וביקש להתפייס עמו ולהכריז כי הסתיימה המחלוקת ומחזירים את השלום לסאטמאר? תופתעו, לא כולם רוצים בשלום, ישנם מי שאומרים כי עדיפה המחלוקת מפני שזה הדבר היחיד המפריד ביניהם, אחרת מה ההבדל בין סאטמאר של האהרונים לסאטמאר של הזאלונים פרט לכתובת
האמת היא כי אצל הליטאים בנו מן המחלוקות יסודות השקפתיים. למשל, הרב שך טען כי המחלוקת בין הגדולים ובין הקהילות בונה ויוצרת וכי הקיום החרדי והיהודי הוא בשל המחלוקת, גישה שלא כולם מוכנים לקבל אותה אם כי מה שאמת, בכל הדורות היו מחלוקות בקרב הציבור היהודי, כמעט ולא היו זמנים שלא חלקו אלו על אלו. אבל האם התפייסו לפני מותם לפחות? או שהם הרגישו שהם בכלל לא חטאו, כדברי רבי אייזל חריף ז"ל, על אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום כי בודאי עשה תשובה, לא מפני ששב בתשובה באמת, אלא כתב 'תשובה' להוכיח שבכלל לא חטא
האדמורי"ם וראשי הישיבות שפגעו ופוגעים זה בזה ולא מדברים זה עם זה, משוכנעים כי הם עושים מצוה ולא חלילה עבירה, כל אחד בונה זאת על מישהו אחר, זה על אביו וזה על חמיו, ומחנכים דורות על מחלוקת נוראה וקשה, שמעמיקה את הקרע הפנים חרדי, עד כדי שלשנוא את השני זו מצוה. המציאות של נהרא נהרא ופשטי' כפי שקבעו גדולי ישראל בוועידה הראשונה של אגודת ישראל נמחקה כליל, מחנכים להאמין בדרך אחת והיא של הקהילה ולהאמין במי שהעמידו בראש, הוא יכול להיות טמבל ושוטה גמור, הוא עומד בראש אז יפתח בדורו כשמואל בדורו, ואסור להרהר אחר דבריו, גם אם אינך חסיד או תלמיד שלו
ישנם עדיין מי שבערב יום כיפור מתעוררים, ועושה רושם שבנדבורנא מה שדחף לכך הוא יום הכיפורים המתקרב ואף אחד אינו יודע מי בקיצו ומי לא בקיצו. אבל מן הניסיון למדנו שלא בכל המקומות הפיוס הוא אמיתי, ישנם מי שנפגשו והתפייסו וכאן זה נגמר ולא שמרו עוד על קשר, וישנם מי שמשתדלים לפחות כלפי חוץ להראות שמכבדים זה את זה. הציבור כציבור הצריך ללמוד מן הדמויות הללו, מקבל מסרים מנוגדים שמקשים להחליט האם הללו גדולי תורה או שמא רק בגלל שירשו את מקום אבותיהם הם יושבים שם, בלעדי זאת הם היו יצורים מושחתים או שוטים חסרי דעת
עושה רושם כי מי שמתמנה לתפקיד של גדולה חושב שמגיע לו, ואחרים חייבים לקבל את מידותיו גם אם הם לא טובות. הם אינם קולטים שהם אמורים לחנך את הדור ולא לחשוב על עצמם, עליהם לוותר על האגו שלהם ולעשות מה שטוב לציבור במיוחד מי שהולכים בעיניים עוורות אחר מעשיהם. כאשר שומעים כי מי התפייס עם האחר, אם מדובר באנשים פשוטים כל הכבוד להם, אבל כאשר שומעים כי אדמורי"ם התפייסו, זה יותר בושה שזה לקח שנים מאשר כבוד
חיים שאולזון
חרדים מודרנים - האם יש דבר כזה?
'שיטות' ו'השקפות' שונות היו תמיד בציבור החרדי, בכל נושא ועניין קיים ויכוח לכאן או לכאן, אבל האם אי פעם שמענו על דבר כזה 'חרדי מודרני', האם שייך להיות 'חרדי מודרני'? ובמה זה מתבטא, בהשקפת עולם שאינה חרדית, או בלבוש ובצורת ההתנהגות. בשביל להבין את הדברים חייבים לשאול שאלה מקדימה, מה זה 'חרדי' האם חולצה לבנה? בימינו רבים הקוראים לעצמם חרדים לא יודעים עוד מה זה חולצה לבנה בימי השבוע, במצב הטוב בשבת. בחו"ל שסגנון החיים שונים מישראל, עובדים בכל סוגי העבודות מזמן כבר שכחו מחולצה לבנה, ולא זה מה שעושה אותם חרדי. בארץ ישראל, מה עושה אותך חרדי, צורת הלבוש, של הגבר והאשה, או שמא המודרניות היא ביטוי ליציאה מן האידיאה החרדית פיתחו משהו חדש שאינו חרדי מקורי
כבר תקופה ארוכה שאנו מתמודדים עם הבעיה הזו, ועיקרה ברחוב הליטאי, שאצלם יש היום הרבה 'חרדים מודרנים' בבית שמש ועוד מקומות כאלו, במה זה מתבטא? והאם מי מהם יודע מה הפירוש 'חרדי' או שמא ההשתייכות המשפחתית והקהילתית היא מה שעושה אותם חרדים אבל אינם חרדים באמת. בימינו, במיוחד מאז שקמה ש"ס כבר לא יודעים עוד מה זה חרדי, מפני שהם הפכו את החרדיות למזרחיסטיות, אין עוד דבר כזה אידיאה, הם הקימו 'מפלגה' ולא 'תנועה', למרות שהם ניסו לטעון כי הם תנועה אבל מעולם לא היה לה מצע אידיאולוגי כזה שיתאים למקור החרדי של התבדלות מוחלטת מן החילוני ומן המזרחיסט
כששומעים את מי מהם השואלים מדוע אין חברת כנסת חרדית? זו עדות כי אינם יודעים מה זה חרדי. אם הם היו יודעים מה זה חרדי, השאלה הזו כלל לא הייתה עולה, זה היה מובן מאליו. ימים אלה של ימי ההתבוננות ובמיוחד עתה בערב שבת שובה, בואו נחשוב יחד מה הפירוש 'מודרני', מדוע 'חרדי' לא מספיק, צריך להוסיף מה שכלל לא שייך ל'חרדי'
אז בואו נלמד את יסודות האידיאה החרדית, זו לא קמה על הקפדה מחמירה של קיום המצוות. המזרחיסטים היו אז שומרי מצוות ומקפידים הרבה יותר מן החרדים. הויכוח עימם היה על האידיאה, האם עדיף להתבולל עם כלל היהודים שזה כלל אז את המשכילים, או שעדיף להתבדל מהם על מנת שלא יסחפו את ילדינו לצד שלהם. המזרחיסטים האמינו כי אפשר להתפשר, גם אם אי אפשר להסכים עם המשכילים שאין צורך בקיום תורה ומצוות, אבל אפשר לחיות עימם. ומה קרה, המזרחיסטים שהיו אז הרוב איבדו את רוב ילדיהם להשכלה ומאוחר יותר לציונות עד כדי שהיום לא נשארו מהם עשרה אחוזים של שומרי מצוות. אם היו דוגלים בשיטת ההתבדלות הם היו היום רוב מנין ובנין של היהודים בארץ ישראל
החרדים עשו הכל להתבדל, וזה התבטא בחינוך ובנושאים אחרים היכן שקיימת סכנה של התבוללות בחברה החילונית והמזרחיסטית. לא בדקו בציציות החרדים אם הם חזון איש'ניקים או בריסקערס, לא זה מה שהיה חשוב, אלא ההתבדלות ממי שיהרוס את עתידך היהודי, ומי שדוגל באידיאה הזו, ה'מודרניות' אין לו כל קשר. אתה רוצה להתלבש בדרך הזו, או כל מה שאין בה משום התבוללות עם החילוני, אתה יכול להיות חרדי. הבעיה היא שהמורדניות במובן של אותם חרדים החדשים מובילה אותך לכיוונים של חיים יחד עם חילונים ומזרחיסטים שפירושו התבוללות בחברה שאין לה עניין להבטיח את העתיד היהודי, יש לה ענין בחיים ליברליים ופתוחים כאלו שיובילו את ילדיך לכיוונים שאין כל ביטחון שההמשך שלהם יהיה יהודי
חרדי חי על פי הלכה, וכל עוד שאתה שומר על הלכה, כל היתר לא מעניין, תחיה איך שאתה רוצה. אבל אל תחרוג מן הקו שקבעו לך גדולי ישראל ביניהם החתם סופר שהכריעו כי אין מנוס חייבים להתבדל מן המשכילים הציונים והחילונים והמזרחניקים, מפני שדרכם היא מחיקת תורה ומצוות ופשרנות בהכרה בקיומה של יהדות ללא תורה ומצוות
כאשר אתה מכנה את עצמך 'מודרני' אתה אומר כי אינך חרדי. אם חייך סותרים את ההלכה, יש לך בעיה רצינית ואין לזה כל קשר לחרדיות אלא לעתידך היהודי. ואם אתה מבקש להתבולל עם החברה החילונית והדתית לאומית, בבקשה אל תזכיר את המילה 'חרדי' מפני שאינך חרדי
על אלו שמכנים עצמם 'חרדים מודרנים' להחליט, האם הם חרדים, ואם כן, אם 'מודרני' פירושו כי אינך בריסקער ולא חזון-איש'ניק אפשר לחיות עם זה כל עוד שאתה חי במסגרת ההלכה. אבל אם הכוונה היא התבוללות עם החילוני והמזרחיסט, אתה לא חרדי
חיים שאולזון
המפלגות החרדיות שאינן עוברות את אחוז החסימה משרתות את השטן
אין עוד אפילו מינימום של ספק שהמפלגות החרדיות החדשות שצצו לקראת הבחירות אינן עוברות את אחוז החסימה, אפילו הסקרים השמאלניים שכל כך רוצים לפגוע ברשימות החרדיות אינם נותנים סיכוי למפלגות הללו, ובכל זאת הם ממשיכים לרוץ, כאשר השאלה היא האם תקוותם לקלקל מה שיותר לחרדים, או שברגע האחרון יפרשו. אם יפרשו אולי יסלח להם אם לא קלקלו בצורה שנשלם על כך מחיר כבד. אם מטרתם לקלקל וככה זה נראה, הם משרתי השטן מטרתם לא טובת הציבור החרדי אלא חיזוק השמאל האנטי דתי וחרדי, מי שמבקשים למחוק תורה ומצוות בארץ ישראל, והרשימות החדשות הללו משרתים אותם
אקדים, כי אם קיים סיכוי שמי מהם יעברו הייתי מברך אותם, מפני שטוב שיקומו עוד מפלגות חרדיות, צריך לחנך את הנוכחיות שאפשר בלעדיהם. אבל כל עוד שזה לא שייך, במיוחד כאשר החדשות לא התאחדו ולא עשו כלום בשביל שיעברו את אחוז החסימה, הרושם הוא כי אין להם עניין לעבור את אחוז החסימה יש להם עניין בקלקול קולות לחרדים זה כל מגמתם, ואין הוכחה טובה מזו כי מדובר בפושעים ולא באנשים רציניים
אין לי כאן כל ויכוח אידיאולוגי, שיאמין כל אחד בדרכו, השאלה היא אחת ויחידה, האם אתם עוברים את אחוז החסימה, עתה כאשר אנו חודש וחצי לפני הבחירות לא נראה שיש סיכוי אפילו קלוש כי מי מן המפלגות הללו עוברות את אחוז החסימה, על פי המספרים שנותנים להם הם ישרפו קולות לימין, ואם זו מגמתם, נדע בעתיד איך להתייחס לאנשים כאלו
הפשע הכי גדול הוא של 'צבע שחור' שאין להם סיכוי לעבור והם יודעים זאת ואומרים כי מטרתם לשרוף קולות. מצד אחד הם נאבקים נגד גיוס החרדים ומן העבר האחר הם מסייעים למי שמבקשים לחלן את הציבור החרדי. המעשה שלהם הוא צבוע, מפני שאם מטרתם באמת למנוע גיוס חרדים, עליהם לחזק את מי שלא יתנו יד להקמת ממשלת שמאל כזו שהכריזה שהדבר הראשון שתעשה הם יחוקקו חוק שיכפה על החרדים כולם ללכת לצבא
כל מי שיצביע למפלגה הזו, הוא שקרן רמאי ונוכל, מפני שאם אכן מטרתו למנוע את הגיוס או יותר נכון להילחם במי שמבקשים לגייס חרדים, יצביע למפלגה חרדית שלפחות לא תקלקל. נכון, להצביע ש"ס זו בעיה, מפני שהם מוכנים שיקחו חמישים אחוז מן החרדים לצבא, אבל מה שבטוח ש'יהדות התורה' לא תתן יד לחוק כזה, המקסימום שהם יתמכו הוא בחוק שיאפשר לכל מי שרוצה ללמוד שיוכל ללמוד ודוחים לו את הגיוס, שזה הרע במיעוטו. אין סיכוי לחוק שיפטור את החרדים כולם אוטומטית למרות שמדובר בצבא מחלן. כאשר המאבק הוא במגייסים צריך לחשוב נכון. לשרוף קולות של חרדים פירושו תמיכה בשמאל בעקיפין, ואם זו מטרתכם אז בבקשה תדברו אמת ואל תאמרו שעניינכם הוא מניעת הגיוס
המפלגות האחרות מטופשות. אח"י אין להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה המטרה לפגוע בש"ס ואני מבין אותם, ש"ס מתנהגת עם מוסדות החינוך הספרדים בדרך שגורמת לשנאה פנימית קשה. ובכל זאת מדובר בשריפת קולות וסיוע לשמאל
באשר ל'הציבור החרדי' מדובר ב'מודרנים' מי שאינם חרדים באמת, ברגע שהציבו אשה ברשימה הם הכריזו אנחנו לא חרדים, אם יהיו מי שיטענו כי מטרתם לשרת את השמאל לא אפול מן הכסא, מתחילת דרכם עושה רושם כי מי שעומדים מאחוריהם הם מי שמבקשים את רעת החרדים ולא טובתם
שיהיה ברור, שנים אני לוחם בעד הקמת מפלגה חרדית חדשה, מפני שזו הקיימת בוגדת במצביעיה, יש לי הרבה טענות אליהם, אבל ברגע האמת, כאשר מתמודדים עם חיים ומוות רוחני בארץ ישראל, אין לנו בחירה, אנחנו חייבים לעשות הכל שהכח החרדי יהיה חזק, ולתמוך בימין מפני ששם עוד שייך לעשות משהו, בשמאל יפילו אותנו בצורה הכי קשה והכי מכוערת
שוב ושוב, מי שלא עובר את אחוז החסימה, אם אתם כנים, תודיעו כי ניסיתם ובסיבוב הזה זה לא הלך, פורשים וננסה בסיבוב הבא, אז יאמינו לכם ואף תזכו ביותר תומכים. אם תמשיכו עד הסוף, את האימון תאבדו ואיש לא יאמין לכם יותר לעולם
חיים שאולזון
דיני מעקה חלים גם על ישיבות - הדם זועק
לא אכנס לפרטים מפני שהם צריכים בירור מדויק, ואם נקבל את הגירסה כי הוא נפל ממקום מסוכן, הרי שמאשימים בכך את הישיבה והעומדים בראשה שלא דואגים שהחלונות יהיו סגורות בדרך שלא יהיה סכנה. אם גרסתם נכונה והוא היה באוצר הספרים, איך קורה שנופלים מחלון במקום כזה. התורה מלמדת אותנו ומזהירה כי חייבים לשים מעקה בכל מקום שקיימת שם סכנה, אז מה הפשט מכבי האש ציוו להשאיר את המקום פתוח, האם הם לוקחים על עצמם את הסכנה? בדרך כלל זה הפוך, הם מזהירים שחלילה לא יהיו סכנות
זו לא הפעם הראשונה ולא רק במקום הזה, הנושא של נפילות בחורים ואברכים בישיבות חייב לידון ברצינות על מנת להבטיח כי לא נמצאים במקום סכנה. פרט כמובן אם המציאות שונה ולא אעסוק בה כל עוד אין הוכחות לכך. נקבל את הגירסה כי מדובר במעידה במקום מסוכן ומן הנפילה נהרג. איך קורה דבר כזה, מישהו חייב הסבר על כך
איני רוצה להאריך בנושא הזה, מפני שהדברים טעונים בירורים בכמה אספקטים, בשביל לדעת את האמת. יכול להיות במצב הזה גם מצב של מזיד, וגם של שוגג, מה שבטוח אדם נהרג ובמקום שצריך הסבר, מדובר במקום המהווה סכנה ולא דואגים שאוצר הספרים לא יהיה מקום סכנה
איני רוצה לקבל את הגרסה האחרת של חדר שצריך להבין מה עושים שם. אני מעדיף להאמין כי מדובר במעידה וככה קרה האסון, אבל מאחר וקיימות אפשרויות אחרות, הדבר טעון חקירה רצינית, למנוע שזה לא יקרה שוב, וגם בשביל לדעת את האמת מה קרה כאן. מדובר בנפשות ממש, ומישהו חייב לתת את הדין על ההזנחה הזו, פרט אם יטען שהמקרה שונה, ואז צריך לגשת לנושא מכיוון אחר ולא אעשה זאת כאן בטרם הדברים לא ברורים
כואב לשמוע על אסונות מן הסוג הזה, דברים כאלו לא צריכים לקרות, ואם קרה צריך לדעת למה. תפקיד של ישיבה הוא להבטיח את שלומם של הלומדים בה ובכל מצב שלא נפרט אותם. אצלנו החרדים נזכרים רק אחר שקורה אסון לפני כן סומכים על ניסים וזה לא צריך להיות כך
חיים שאולזון
תשליך באומן - צולם על ידי מי שהזמינו שיצלם רח"ל
הם לא נותנים פרטים מדוייקים אז קשה לקבוע אם מדובר בנכרי או ביהודי שאינו מקפיד בשמירת השבת אבל נוסע לאומן, ישנם לצערנו מי שנוסעים בראש השנה לאומן ואינם מן הצדיקים הגדולים. יש מהם מי שמאמינים כי אם הם יהיו בראש השנה באומן רבי נחמן יוציא אותם מן הגהינום ומרשים לעצמם לחטוא בכל השנה. ויש גם מי שנוסעים למען הכיף החוויה לרקוד ולהיות עם כל כך הרבה אנשים, ואלו אם יצלמו ביום טוב - לא אומרים תשליך בשבת - חושבים כי זה לא כל כך נורא זה לא חילול שבת
הערות והארות - חיים שאולזון
למעלה ממאה בחורים ישהו בכלא 10 ביום הכיפורים
מעקב אחר בחורים בישיבות - מעשה חמור ואסור!!!
בשביל מה כדורים כאשר המעקבים הורסים את הבחור
שיטת גור היא לעקוב אחר כולם ולרשום
למה אין חרדיות בכנסת? מפני שהן חרדיות!!!
הייתה חכי"ת חרדית בכנסת - מה היא גרמה לעצמה?
הרבנים אסרו בחירת נשים לתפקידים ציבוריים
ביארצייט של הרב עובדיה יוסף להביא אלפים לקברו ללמד את המערכת המשפטית לקח
כנסים ממלכתיים אינם לכבודם של גדולי ישראל
להכריז כי לא רוצים עוד כסף מן הממשלה לכינוס כזה
השתיקה של אהוד ברק בתמיכה באיזנקוט חייבת להדאיג
הוידאו שנחשף: הרבי קורא לחיים שאולזון בערב כיפור פעם נוספת לקבל לעקח ומברכו לפום צערא אגרא
הוידאו שנחשף: הרבי קורא לחיים שאולזון בערב כיפור פעם נוספת לקבל לעקח ומברכו לפום צערא אגרא
בט' תשרי תש"נ ערב היום הקדוש שאלפים עוברים ליד הרבי מליובאוויטש לקבל לעקח מידיו הקדושות עובר הרב חיים שאולזון שהרבי אומר לו "שנה מתוקה הצלחה רבה".
אבל כאן מתרחש דבר שלא זכור כמותו. הרבי קורא לו שוב לחיים שאולזון בשם משפחתו מעניק לו עוד "לעקח" עם הברכה "לפום צערא אגרא" ( לפי הצער שלך כך יהיה השכר שלך)
הזעקה שלפני הבכייה: מי שמפקיר את הקלפי, יורה בראש של כולנו!
הזעקה
שלפני הבכייה: מי שמפקיר את הקלפי, יורה בראש של כולנו!
מערכת
בעולמם של חרדים – מתגייסים להצלת עולם התורה וארץ ישראל
ההיסטוריה היהודית רוויה בדמעות של "אחר
המעשה". שלוש מאות שישים וארבעה ימים בשנה אנחנו רגילים לקטר, להתלונן,
להסביר למה "כולם אותו דבר" ולמצוא תירוצים למה לשבת בבית. אנחנו
מתחפרים באדישות המלטפת, מתעטפים בייאוש הנוח, ומספרים לעצמנו סיפורי סבתא שהכל
ממילא מכור מלמעלה. אבל ביום האחד והיחיד שבו המפתחות לגורל התקציבים, הישיבות,
עולם התורה וצביונה היהודי של המדינה מונחים בידיים שלנו - לשבת בבית זו לא סתם
עצלנות. זו הפקרות נפשעת. זו הפקרה של עתיד ילדינו. מי שלא מגיע לקלפי ביום
הבחירות, לא רק יורה לעצמו בראש - הוא יורה בראש של הציבור החרדי כולו!
בואו נפקח את העיניים ונביט למציאות בלבן של
האישונים. השמאל הישראלי, בסיוע שלוחיו בתקשורת ובאקדמיה, מנהל כאן קמפיין מתוחכם
ואכזרי של הנדסת תודעה. הם לא צריכים לשכנע אתכם להצביע להם; הם יודעים שבן תורה
לעולם לא ישלשל לקלפי את הפתקים של מפלגות השנאה והניכור. האסטרטגיה שלהם הרבה
יותר מתוחכמת: הם רוצים לזרוע בכם יאוש. הם רוצים שתגידו "אין טעם",
"אין בשביל מה", "ממילא הכל פוליטיקה מלוכלכת". בכל פעם שאתם
שומעים שרבובי מילים על "מפלגות פייק" חדשות, או על פוליטיקאים שמציגים
את עצמם כ"מרכז מתון", תבינו מיד מי מניע את החוטים. אלו הן בובות על
חוט שמטרתן האחת והיחידה היא לקושש קולות בודדים פה ושם, לפלג את הגוש, לבלבל את
הציבור הימני והחרדי, ולהביא לאובדן מנדטים יקרים שיורדים לטמיון מתחת לאחוז
החסימה.
הבחירות האלו לא יוכרעו במפגנים המוניים ובנאומים
חוצבי להבות. הן יוכרעו על חודו של קול. על אותם קולות בודדים לכאן או לכאן. כל
קול חרדי שנשאר בבית, כל אברך שמחליט להיות "קנאי" ומונע את עצמו מלעשות
את ההשתדלות הפשוטה של הליכה לקלפי, הוא חצי מנדט שניתן במתנה לצד השני. השמאל
מבין את זה מצוין. אצלם אחוזי ההצבעה יהיו בשמיים. הם יבואו בהמוניהם, מלוכדים,
חדורי מטרה להפיל את עולם התורה, לקצץ את קצבאות הילדים, להטיל גזירות על הלומדים
ולהפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, נקייה מכל סממן של אידישקייט.
מי שחושב שמדובר בהפחדות בעלמא, מוזמן לפתוח את
ספרי ההיסטוריה הלא-רחוקה של מדינת ישראל. תזכרו בימיו האפלים של יצחק רבין, שפתח
את הדלתות לתהליכים שהמיטו אסון על הארץ הזו והתייחס בביטול מופגן לכל מה שקדוש
ויקר לנו. תזכרו באהוד ברק, שבתוך חודשים ספורים של שלטון דורסני ניסה לקרוע את
המדינה לגזרים והוביל קו אנטי-דתי קיצוני. תזכרו באהוד אולמרט ובשאר המרעין בישין
שניהלו כאן את העניינים ביד רמה, כשהציבור החרדי שימש עבורם שק חבטות קבוע לסיפוק
יצריהם של שונאי הדת. האם שכחנו את הגזירות? האם שכחנו את הרדיפות? האם שכחנו איך
הרגשנו כשאנשים ללא שום זיקה לתורה ניסו להכתיב לנו איך לחנך את ילדינו?
הסכנה כיום גדולה שבעתיים. היום, האויבים מבית
למדו מהטעויות של העבר. הם כבר לא באים בגלוי עם גרזנים תקציביים; הם באים במסווה
של "אחדות", של "ממלכתיות", תחת סינורים פוליטיים שונים
ומשונים. יש מי שמחפשים להתחבא תחת כנפיים של דמויות ביטחוניות או "מנהיגים
שקולים" מטעם עצמם, אבל אל תטעו: יום אחרי הבחירות, המסכות יוסרו. כל אותם
פוליטיקאים שמדברים אלינו היום שרמוטי-מילים של כבוד והערכה, יצאו מהחורים שלהם.
ואז תתחיל כאן הזעקה הגדולה.
כשהתקציבים לישיבות ייעצרו לחלוטין, כשהתחבורה
הציבורית בשבת תהפוך לעובדה מוגמרת בכל עיר ועיר, כשחוקי הגיוס הדרקוניים ייכנסו
לתוקף ללא שום פשרה – אז כולם יתחילו לבכות כאן. אנשים ישבו בבתי הכנסת ובישיבות,
יסתכלו זה על זה בעיניים דומעות וישאלו: "איך נתנו לזה לקרות?". אבל אז
זה כבר יהיה מאוחר מדי. הדמעות של יום אחרי הבחירות לא יחזירו את הגלגל לאחור.
הקולות שלא ניתנו בקלפי לא ייספרו בוועדת הבחירות המרכזית.
חז"ל מלמדים אותנו ש"אין סומכין על
הנס". חובת ההשתדלות מוטלת עלינו במלוא כובד משקלה. ללכת להצביע זו לא
פריבילגיה פוליטית, זו חובה קדושה, צו שעה להצלת הדורות הבאים. מדובר כאן על פת
לחמם של ילדי תשב"ר, על קיומם של כוללים, על עתידן של רשתות החינוך החרדיות
ועל עצם היכולת שלנו לחיות כאן כיהודים חרדים ללא פחד וללא רדיפות.
אל תתנו לייאוש לנצח אתכם. אל תתנו למפלגות הפייק
לבלבל אתכם. אל תהיו מאלו שמתעוררים רק כשהשריפה כבר משתוללת בתוך הבית פנימה. יום
הבחירות הוא יום הדין של עולם התורה בארץ הקודש. הגיע העת להתעורר מהתרדמת, לצאת
מהשאננות, לקחת את בני המשפחה, את השכנים, את הידידים, ולהגיע בהמונינו אל
הקלפיות. נשפוך את לבנו בתפילה, ונעשה את המעשה הנדרש מאיתנו בקלפי. שום קול לא
הולך לאיבוד, שום קול אינו בודד מדי – יחד, ורק יחד, נבצר את חומות הדת ונמנע את
האסון המתרגש ובא. תזכרו מה מחכה לנו אם חלילה נכשל, וצאו להצביע!
הכותל הוא מקום לתפילה יהודית
הכותל הוא מקום לתפילה יהודית
אפשר לעמוד יחד – בלי להתפלל יחד
מדוע אני כותב את הדברים הללו?
כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, ומתוך
תחושת אחריות למעמדו של הכותל המערבי ולגבולות שעלינו לשמור בענייני המקומות
הקשורים למקדש, הרגשתי חובה שלא לעבור בשתיקה על אירוע תפילה נוצרי עולמי המתוכנן
ליום כ״ו בתשרי תשפ״ז, 7 באוקטובר 2026, ואשר
על פי פרסומי המארגנים קשור באופן ישיר לכותל המערבי.
חשוב לי להבהיר כבר בתחילת הדברים: זהו מאמר אישי, המשקף את עמדתי ואת תחושת
האחריות שלי. אין לראות בדברים אלה החלטה או עמדה רשמית של מועצת הרבנות הראשית
לישראל.
הדברים אינם נכתבים מתוך עוינות כלפי
נוצרים, ובוודאי שלא מתוך כפיות טובה. ישנם נוצרים רבים ברחבי העולם שעמדו לצד
ישראל ולצד העם היהודי, במיוחד בתקופות הקשות ביותר. רבים מהם יצאו נגד
האנטישמיות, תמכו בישראל בשעות קשות והתפללו לשלומו של העם היהודי. אנו מכירים להם
טובה על כך מאוד.
דווקא משום שאנו מעריכים את הידידות הזאת,
אנו צריכים להיות מסוגלים לדבר בכנות ובכבוד על הגבול שאותו אין לעבור.
על פי פרסומי המארגנים, מדובר בכינוס תפילה
עולמי של 24 שעות, שבו מאמינים מכל אומות העולם יתאחדו בתפילה למען ישראל. באתר
האירוע נאמר כי הוא ישודר “מהכותל
המערבי (הכותל), ירושלים, ישראל”, ובפרסום
נוסף הוא מתואר כ־“Anchored at the Western Wall in Jerusalem”.
מכאן עולה שאלה שאי אפשר להתעלם ממנה:
האם הכותל המערבי, המקום המזוהה יותר מכל עם
תפילת עם ישראל, צריך לשמש מוקד לאירוע תפילה נוצרי עולמי?
הגבול ההלכתי
התורה מזהירה:
״הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם,
וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם״
— דברים י״א, ט״ז
היהדות מחייבת אותנו להיות ברורים בזהות
האמונה והתפילה שלנו. יש הבדל בין שיתוף פעולה בעניינים משותפים לבין שותפות
בענייני אמונה.
חז״ל אומרים בעבודה זרה (כ״ז ע״ב):
״שאני מינות דמשכא, דאתי למימשך בתרה״.
חז״ל מזהירים מפני האפשרות שאדם יימשך אחר
אמונות שאינן דרכה של היהדות.
אין פירוש הדבר שיהודי אינו יכול לקיים יחסי
שלום וידידות עם בני דתות אחרות. ניתן לפעול יחד בעניינים רבים, ובוודאי להכיר
טובה למי שמסייע לישראל.
אבל תפילה דתית היא עניין אחר.
השאלה ההלכתית במקרה שלפנינו אינה רק אם
יהודי רשאי להצטרף לתפילה נוצרית. השאלה הרחבה יותר היא:
האם מקום המזוהה כל כך עם תפילת ישראל יכול
לשמש כמוקד וכרקע לאירוע תפילה דתי של דת אחרת?
הכותל המערבי אינו מקום ציבורי רגיל. במשך
דורות הגיעו אליו יהודים כדי להתפלל, לשפוך את לבם לפני הקב״ה ולהתפלל על עם ישראל
ועל בניין בית המקדש.
לכן יש כאן שאלה הנוגעת לא רק ליחסי כבוד
בין בני דתות שונות, אלא גם לאחריות שלנו על אופיו של המקום.
ההלכה מכירה גם באיסורים הנוגעים לסיוע
לעבודת עבודה זרה. כך נפסק בשולחן ערוך, יורה דעה (קמ״ז, ג׳):
״אסור לגרום לעובד כוכבים שידור או שישבע בשם
אלילים״.
אין מכאן לומר שכל פעולה של יהודי ביחס לדתו
של נכרי אסורה. רבותינו דנו בהרחבה במעמדן של הדתות השונות וביחסים המעשיים עם בני
אומות העולם.
אך יש להבחין בין יחסי שלום וכבוד, לבין סיוע או יצירת מסגרת לפולחן דתי שאינו
שלנו.
מה אומרת ההלכה על הנצרות?
הדיון ההלכתי ביחס לנצרות מורכב, ובין
הראשונים קיימים חילוקים שונים.
הרמב״ם מתייחס לנצרות בלשון ברורה. בהלכות
עבודה זרה (ט׳, ד׳) כתב:
״הנוצרים עובדי עבודה זרה הם״.
וכן בפירוש המשניות למסכת עבודה זרה (א׳,
ג׳) הוא מתייחס לנוצרים שבזמנו כעובדי עבודה זרה.
לצד זאת, ראשונים אחרים הבחינו הבחנות שונות
ביחס לאומות הנוצריות שבתקופתם. המאירי, למשל, מדבר על אומות ״הגדורות בדרכי
הדתות״ ומתייחס ליחסי שלום ושיתוף פעולה עמהן.
אין צורך להכריע כאן את כל שאלת מעמדה
ההלכתי של הנצרות.
הנקודה הנוגעת לענייננו פשוטה: כיבוד אדם מדת אחרת אינו מחייב אותנו להשתתף
במנהגי דתו.
ומה בדבר ״שיתוף״?
התוספות בסנהדרין (ס״ג ע״ב) כותבים:
״ואע״פ שמשתפין שם שמים ודבר אחר, לא אשכחן
דאסור לגרום לאחרים לשתף, ולפני עור ליכא, דבני נח לא הוזהרו על כך״.
זהו מקור חשוב, אך יש לקרוא אותו בהקשרו.
התוספות עוסקים בחיובי בני נח ובשאלה האם
יהודי עובר על איסור בכך שהוא גורם לנכרי להישבע באופן זה. אין הם אומרים שיהודי
רשאי להשתתף בפולחן הדתי של דת אחרת.
יש כאן שתי שאלות שונות:
מה מותר לבן נח לעשות בענייני אמונתו, ומה
מותר ליהודי לעשות או לסייע בו.
אין לערבב בין השתיים.
לכן הדיון בעניין שיתוף אינו פותר את
השאלה העומדת לפנינו: האם מקום המזוהה עם תפילת ישראל צריך לשמש כמוקד של תפילה
נוצרית עולמית.
הכותל – מקום של תפילת ישראל
חז״ל אומרים בשמות רבה (ב׳, ב׳):
״אף על פי שהוא חרב, הרי הוא בקדושתו״.
ובהמשך נאמר:
״אמר רבי אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל
מערבי״.
דברים אלה נתפסו במסורת ישראל מדורי דורות
ביחס לכותל המערבי. במשך דורות נשאו אליו יהודים את עיניהם ולבם בתפילה.
הכותל אינו רק אתר היסטורי. הוא מקום של
תפילת ישראל, מקום שאליו מגיעים יהודים מכל העולם כדי להתפלל, לבקש ולשפוך את לבם
לפני הקב״ה.
משום כך יש משמעות גם לאופן שבו המקום מוצג
לעיני העולם. כאשר אירוע תפילה נוצרי עולמי מציג את הכותל כמרכז האירוע וכמקום
שממנו הוא משודר, אין זו רק שאלה טכנית של מיקום המצלמה. יש לכך משמעות ביחס
לאופיו ולמעמדו של המקום.
גם אם ישתנה המיקום
ייתכן שהמארגנים ישנו את המיקום המדויק של
האירוע.
אם האירוע יעבור לכותל הדרומי או למקום אחר
באזור הר הבית, אין לומר שהמקומות זהים בכל הבחינות. הם אינם זהים.
אבל שינוי הנקודה המדויקת אינו בהכרח מסיר
את השאלה העקרונית: האם מקום הקשור למקדש
ולתפילת ישראל צריך לשמש מקום לאירוע תפילה דתי נוצרי עולמי?
לכן הדיון אינו צריך להיות תלוי רק בשאלה
היכן בדיוק תעמוד המצלמה.
מילה אישית
אני חוזר ומדגיש: הדברים
הללו הם עמדתי האישית, ואינם החלטה או עמדה רשמית של מועצת הרבנות הראשית לישראל. אני כותב אותם כחבר
המועצה, מתוך תחושת אחריות למעמדו של הכותל המערבי ולמקומו בתפילת ישראל.
אני מכיר טובה לנוצרים רבים העומדים לצד
ישראל ומעריך את ידידותם. דווקא משום כך אני מאמין שאפשר לשתף פעולה בעניינים
משותפים, ובו בזמן לשמור בבירור על הגבול הדתי שלנו.
הכותל המערבי הוא מקום של תפילת ישראל מדורי
דורות, ועלינו לשמור על אופיו ועל מעמדו.
אפשר לעמוד יחד, לפעול יחד ולהכיר טובה
לידידינו – אך את הכותל המערבי, מקום תפילת ישראל וכיסופיה מדורי דורות, עלינו
לשמור כבית תפילה יהודי, נאמן למורשת ישראל ולמעמדו המיוחד.
הרב אליעזר שמחה ווייס
חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל

