רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 28 במרץ 2025

מזעזע - האדמו"ר מגור הזמין קמפיין מלוכלך נגד חסידיו להפחיד אותם שלא יברחו ממנו


למרות שאנו יודעים זאת הרבה זמן נמנעתי מלעסוק בענין מפני שלא היו מאמינים ששייך דבר כזה, כאשר שמענו אז על איך שהרבי מגור מפעיל טרור בצורה הכי מלוכלכת, שכר קמפיינער שיודע איך לעבוד בצורה מלוכלכת להפחיד אנשים, לא היה טעם לעסוק בזה מפני שהיו אומרים כי ממציאים דברים, וכך היינו פוגעים באמינות של מה שכן האמינו. עכשיו סוף סוף הדברים נחשפו ובצורה מאוד ברורה, וזה הזמן לספר מה קרה וקורה בגור, ובעיקר איך אדמו''ר מפעיל טרור על חסידיו להפחיד אותם חלילה לא לעזוב אותו ולא לעבור לקהילת בן דודו. האדמו''ר חיפש קמפיינער מומחה בפעילות הכי קשה והכי מלוכלכת, והציעו לו את מי שמנהל את הקמפיין נגד נתניהו, עומד מאחורי ההפגנות ברחובות, ומי שמציע את ההצעות הכי קשות איך להפחיד אנשים

מה הציע אותו קמפיינער ומה עשו במשך זמן רב נביא אי"ה בהזדמנות אחרת ונעסוק בפרטים מפני שהם מוכיחים עם מי יש לנו עסק עם אדמו"ר או עם טרוריסט מן המדרגה הראשונה. כאן אני מבקש לעסוק בנקודה אחת והיא החשובה, האם הרבי מגור אדמו"ר ירא שמים או לא יותר מראש כת המחזיק את חסידיו בכוח ודרכם שומר לעצמו כוח על כלל הציבור

הצעד הזה שעשה הרבי מגור הוכיח משהו מפחיד ומזעזע, כי אין לו אימון בעצמו חושש שהציבור יודע את האמת מיהו ויפרשו ממנו, זה התחיל עם בן דודו וקבוצה שהלכה עמו וזה ימשיך גם אחר כך, ולכן החליטו לצאת בפעילות הכי אכזרית של הרס משפחות חטיפת ילדים פגיעה בכל מי שרק יכלו בשמחות ובזמנים אחרים, הוא הקים צוות של כאילו 'ועדה' שתפקידם היה לקבל הוראות מחילוני איש קמפיינים מכוערים וקשים ככה להבטיח כי חסידות גור תישאר במתכונתה לא בגלל שהחסידים רוצים את המצב הזה, אלא מפני שאין להם ברירה

מלחמות פנימיות היו בהרבה קהילות, ובכל מקום זה היה מלוכלך. גם הרבה אכזריות ראו, גור עברה מלחמה מלוכלכת עם אלכסנדר, בכל שנותיה היא הייתה קשורה במלחמות פוליטיות, אבל אלו היו של ציבור שהאמין במי שהאמין או שלא האמין באיש שרצה שהם יהיו חסידיו. הפעם קרה משהו מזעזע ממש, הם לא השלימו עם הפרישה של הבן דוד הגר"ש אלתר ואנשיו, הם הפעילו כמה ערוצי מאבק. האחד נגד הפורשים אבל אחרת שהייתה הרבה יותר מלוכלכת, מאבק בתוך קהילתו להרוס את המשפחות להעמיד אותם בפני מצב שכל מה עושים חייב להיות עם רשות 'הועדה' וכי נפרדים מילדים ונכדים עד כדי החרמת שמחותיהם. חטפו ילדים מהורים וביצעו טבח-פסיכולוגי בחסידי הרבי מי שנמצאים אצלו

בואו נחשוב יחד, בדרך כלל אדמו"ר רוצה שלאנשיו יהיה טוב, ומטבע הדברים הרבי מגור היה צריך להבטיח כי חסידיו יכולים לנהל את חייהם בלי בעיות, ודווקא הוא מתאכזר אליהם בצורה בלתי אנושית יורד לחייהם אם חלילה נודע שבעסקים ישבו יחד, אם חלילה השתתפו בשמחות שנמצאים שם מי שהם חלק מן הקהילה האחרת עד כדי שהקים 'בית יתומים' למי שיש להם הורים חיים, בגור הם הפכו ל'יתומים' מפני שאסרו עליהם להיפגש עם הוריהם

במאבק הזה היה המון לכלוך, ואם חשבנו עד כה שמי בגור תכנן ועשה את כל זאת, עכשיו יודעים את המקור, מהיכן לקחו את ההתנהגות הזו, מאלו מקורות, דבר החייב לזעזע, לא כפי שטענו שהכל בא מ'קדושה' של הרבי, מתברר כי זה בא מן הטינופת של הכי תחתית ממקורות של מי שהתנכרו מתורה ומצוות, מי שמבקשים חיים ליברליים ומחיקת התורה, הם אלו שקבעו בגור איך יחיו ואיך יתנהלו, וכי הכל לא יותר ממשחק

הרבי מגור אינו אדמו"ר אמיתי, לצערנו ובושתנו מה שנחשף עתה מגלה כי הוא ראש כת ורחוק מאוד מאדמור"י בית גור, ההתנהגות מביישת את בית גור, מזל שקמה גור חדשה שתמשיך את אדמור"י גור, הרבי הזה מביא הרבה בושה לגור בהתנהגות האכזרית ובהרס משפחות שמקורם בגור

הסיפור הזה חייב טיפול של ממש, מפני שזה חייב לזעזע כי מי שיש בו טיפ טיפת יהדות ואנושות

חיים שאולזון

'דגל התורה' מאמינה בתקציבי המדינה


 

גדולי ישראל בין הרצוי והמצוי


אם היה עם מה לכופף ולהכריע כי יחוקקו חוק גיוס שיהיה טוב לחרדים, אין מי מגדולי ישראל שלא תומך בצעד הזה, כולם רוצים את אותו דבר, חוק גיוס שהחרדים יכולים לחיות עם זה. היכן המחלוקת, האם לצאת ולהשתולל לשחק את משחק בן גביר להוכיח כוח אבל מעשית לא יעשו דבר פרט למחאה, או שיש לחיות עם המציאות ולהמתין לרגע הנכון

השבוע נקלענו למצב ששמענו הרבה דעות, כל גדול היה בעל גישה אחרת, הרבי מבעלזא שהיה מאוד פעיל התנגד למשחק הכוח שאין בו תועלת ושלח שליח מיוחד להגרמ"ה הירש להסביר לו את הדברים ולומר לו כי הרבי מגור אינו מייצג את דעת אגודת ישראל אלא דעתו בלבד, וכי רוב האדמורי"ם נגד דעתו. הרבי מגור במשך של שבועות קורה לפרוש מהקואליציה מבלי שיש אלטרנטיבה. אפשר להפיל ממשלה ואז תשכחו מ'חוק  הגיוס' מפני שהולכים לבחירות בעוד חצי שנה ויותר ואז הכל קפוא, ואין כל ביטחון שיום אחרי הבחירות תצמת הישועה, עושה רושם שגורמים חדשים יחדרו לפוליטיקה בימין ובשמאל ואז הכל משתנה, כאשר מצד אחר שומעים דברים קשים ממרן הגר''ד לנדו שמבחינה קיצונית הוא הרבה יותר קנאי בעניין הזה מהרבי מגור, ובכל זאת בהבדל אחד וענקי. הוא שמע את כל הצדדים וכאשר הבין כי אין אלטרנטיבה וכי המצב יכול להיות גרוע פי כמה, וכאשר הצעת החוק הנוכחי הוא בין כה וכה לא טוב, לשם מה להפיל את הממשלה מה נועיל בכך

היה זה מרן הגרמ''ה הירש ששמע את כולם כולל את ראש הממשלה, והגיע למסקנה כי הדבר הכי טוב לעשות הוא לעבוד עם ראש הממשלה יחד ולנסות להזיז דברים. בכל דרך אחרת הולכים לאבדון ולא נצליח. אין כל דרך להקים ממשלה מבלי שלפיד יהיה ראש הממשלה שיתמך על ידי הערבים וגם כך לא יהיה רוב להקמת קואליציה. במצב הנוכחי יש רק דרך אחת וזה להיות צמודים לראש הממשלה שיש בידו הכל להזיז את העגלה והוא עושה הכל למהר את יו"ר ועדת החוץ והבטחון, וגם אם נעבור את חג השבועות בכמה שבועות יכינו 'חוק' וכאן ניאלץ להתמודד עם מצב קשה מאוד, מפני שברור כבר עתה כי יהיו מכסות וסנקציות אי אפשר לברוח מזה יותר

כאן צריך לשמוע את הצד הכוחני באגודת ישראל מה הם ניסו למכור לגדולים, כי אם מפילים את נתניהו ומקימים ממשלה עם לפיד וגנץ, הם יכריזו כי בשביל להפיל את נתניהו הם מוכנים לתת חוק גיוס נוח לחרדים כפי שירצו, הציבור שלהם מסכים מפני שהפלת נתניהו יותר חשוב להם מכל ענין אחר, וככה נציל את 'חוק הגיוס' אבל כמובן שזה יבא על חשבון תורה ומצוות, השמאלנים ינצלו את המצב לחוקק גזירות וחוקים קשים, וגם אז ממשלה כזו לא תוכל להתקיים יותר משנה כי הולכים לבחירות שוב, ואז הזעם הציבורי כולל החרדי נגד ש''ס ו'יהדות התורה' תהיה גדולה הימין יתחזק על חשבון כל מי שייתן יד לדבר כזה ואז הפסדנו הכל

גדולי התורה השפויים והאמיתיים דחו את דברי אנשי גור על איך לקבל את הסכמת השמאל להעביר את 'חוק הגיוס' מבלי שמחייבים חרדים להתגייס, כאילו שזה שייך. במיוחד כאשר ישמעו על ההסכם בין לפיד גנץ והחרדים, זה יקפיץ כל כך הרבה חילונים. ליברמן לא יצטרף לקואליציה כזו, והשמאל הקיצוני יקים מפלגה משלו נגד מי שיתן יד לדבר כזה, ודחו את חסידי גור שנותרו לבד

היה זה מעניין לשמוע ויכוח אחר בענין נתניהו האם הוא אומר אמת או שקרן. הגר''ד לנדו הסכים עם הרבי מגור כי הוא שקרן, אבל גם שאל האם האחרים לא שקרנים? האם יש ושייך בפוליטיקה בזמנינו אדם ישר? או משחק על פי איך שכדאי לו הרגע. נכון כי אי אפשר להאמין לפוליטיקאי כלשהו, ולכן אין ברירה ובמצב הזה לעשות את הכי טוב, והוא לשמור על ממשלתו של נתניהו ולעשות כל מה שאפשר להעביר 'חוק גיוס' כזה שהסיכויים שלו קלושים מפני שבג"ץ עלול לפסול אותו

מי שלא השתתפו בויכוח הזה הם גדולי ש"ס, הם מעדיפים לעמוד מן הצד, מפני שכל צד קיצוני לטובת השמאל יבריח להם מנדטים, ולכן דרעי הביע דעתו כי עדיף לחיות בשלום עם נתניהו מאשר כל צעד אחר שיזיק בסופו של דבר לחרדים

חיים שאולזון

ה'חטופים' במשפחות החרדיות


 

מדוע הרבנים הירש וברגמן שותקים במאבק נגד ישיבת הליטאים ב'הסתדרות הציונית'


עושה רושם שהמאבק הוא של גדול הגדולים בדורנו מרן רבי דב לנדו, הגדולים האחרים במיוחד אלו שעומדים בראש ומי שדוחף עצמו לראש מבלי שהוא מצליח הם שותקים לא נראה מהם מכתבים ברורים כי אסור לשבת ב'הסתדרות הציונית' וכי אותם ליטאים שהקימו מפלגה בשם 'ארץ הקודש' בהסתדרות הציונית עושים מעשה אשר לא ייעשה, אין היתר לשבת במקום כזה, וחרדים חייבים להתרחק מהם, אסור לנו כל שיתוף פעולה עימם, מאחר ומדובר במקום שכל כולו ועניינו הוא כפירה ועבודה זרה

לפני שנבקש לברר להיכן נעלמו אותם גדולים, נעשה ברור, כי ה'ציונות' מקורה ועניינה 'יהדות ללא דת' שפירושו בשביל להיות יהודי טוב אינך צריך לקיים מצוות, אתה יכול לחיות כמו כל הגויים. גדולי ישראל החרדים מכל החוגים והעדות, ובמיוחד גדולי הליטאים באותם הימים לחמו בהם מלחמה קשה. 'אגודת ישראל' יסודה היה במאבק נגד ה'ציונות', כל גדולי החרדים זעקו מרה נגד ה'ציונות' ואסרו כל קשר עימם, ואכן כך היה בכל השנים עד לאחרונה כאשר קבוצת ליטאים חברי 'דגל התורה' החליטו להקים מפלגה ב'הסתדרות הציונית' ששמם 'ארץ הקודש' וככה חדרו למוסדות שלהם, הם מקבלים הון של כסף, תפסו ג'ובים אדירים עם הרבה כסף. הבן של משה גפני נהנה מתפקיד בכיר במוסדות הציוניים, ולא רק הוא, הרבה ליטאים נהנים מן הג'ובים ומן התקציבים, במשך שנים כאן במקום הזה אנו זועקים מרה על מה שהם עושים, אבל גדולי הליטאים משום מה שתקו. פלא גדול היה על הגר''ח קנייבסקי ששתק, אם כי נדון אותו לכף זכות, בניו ונכדיו לא איפשרו לגשת אליו לשאול בעניין זה בשביל שלא יידעו האמת כי הוא נגד ואיפשרו לגפני ואחרים לעשות כסף דרך המוסדות הציוניים

עתה סוף סוף יש מנהיג לבירה שקם לזעוק זעקה גדולה ומרה וציוה לעזוב את המקום וכי אסור ליהנות מהם בכל דרך שהוא, קיווינו שכל גדולי הליטאים יעשו ברור כי אסור כל עסק עימם וכי אסור לשבת ב'הסתדרות הציונית', ומתברר כי בינתיים שקט, הגדולים שאמורים לזעוק מעדיפים לשתוק, ומדשתקי שמע מינא

מספר עורך 'יתד נאמן' שלא תכנן כלל לצאת למאבק נגד ראשי 'דגל התורה' שהם חלק מן ה'הסתדרות הציונית', כי הוא הוזמן לביתו של מרן ראש הישיבה הגר''ד לנדו שמסר לידיו מכתב ששם היה כתוב בצורה הכי ברורה נגד ה'הסתדרות הציונית' וביקש ממנו לפרסם זאת בצורה הכי בולטת. הגדולים הרבנים הירש וברגמן בודאי ראו ושמעו, אבל הם משום מה עד לרגע זה שותקים

נקוה כי ימצא מי אשר יפקח עיניהם ויסביר להם כי שתיקתם מכשילה את הרבנים, הם חייבים להביע גילוי דעת על דעתם בענין, מבלי שהם עושים זאת הם גורמים לחרדים להתדרדר ולהכיר ב'ציונות' רח"ל

חיים שאולזון

הצבא מתעלל בחב''דניקים


 

לסייע בשינוי המערכת המשפטית חובת כל חרדי!!!


הייתי מציע להזיז לרגע את הנטיות הצידה ולבחון דברים כמות שהם, עובדות ולא יותר מזה. מה עצר את החרדים ברוב התחומים, נמצא כי השטן הכי קשה בישראל הוא בג"ץ וסובביו. מספיק אחד שישנא יהדות ויעשה הכל להשפיל לשבור ולמנוע את היכולת שלנו להשיג את מה ששלנו על פי הגיון. הם ירחיקו כל כך, ירחמו על מחבל ערבי ויתאכזרו על חרדי, הם דואגים לאוכל של המחבלים בבתי הסוהר, הם דואגים שיכניסו לעזה כל כך הרבה אוכל שנופל ליד החמאס, אבל מבקשים למנוע פרוסת לחם מילד חרדי בכל תחום, לא רק במעונות, גם במינימום של שקלים שיהיה מהיכן לקנות אוכל לילדים. כל ילד יודע כי ההקצבות לישיבות הם פרוטות, רוב הכסף מגיע מחו''ל, ומה שמביא הבייתה בן הישיבה לא מספיק לשבוע בקושי, ועושים הכל לקחת גם את המעט הזה מן החרדי, ואם יכלו היו לוקחים מכל החרדים כולם, מזל שכרגע הבעיה היא רק עם הגילאים הצעירים

כל הסכם קואליציוני בתחום שקשור בתקציבים אין מי מראשי אותה קואליציה שלא היה עושה הכל שיקבלו את הכסף, ככה בימין וככה בשמאל. אבל ישנם קופצים עם עתירה לבג''ץ והכל עוצר. שימו לב כמה תקציבים עצרו במשרד האוצר באגף התקציבים שם יושבים שונאי ישראל העושים הכל לעקוף את השר ודרך בית המשפט הם מקצצים כל מה שהם רק יכולים

בואו ניקח את 'חוק הגיוס', כל כך הרבה פעמים יכלו להעביר את החוק, ומי שמנעו זאת הם שופטי הבג"ץ התובעים גיוס כל החרדים, הם לא מוכנים לשוב למה שהיה כמעט כל השנים שמי שלמד קיבל 'דחיה' לא 'פטור', הם הזהירו כי כל חוק שיביאו ולא ימצא חן בעיניהם על פי הכללים שהם קבעו לא יעבור

בואו נשוב קצת לעבר ותזכרו מה משה גפני זעק בכל השנים, כי חייבים לחוקק את 'חוק ההתגברות' הקובע כי כל החלטת כנסת חוק או כל ענין שהצביעו עליו יותר מ-61 חכי"ם בית המשפט לא יכול להתערב בו. לפני הבחירות האחרונות גפני התחייב כי לא יצטרף לקואליציה כלשהי מבלי ש'חוק ההתגברות' יהיה החוק הראשון שיעבור בו, האם הוא עשה זאת? או שמא לא רצה לסייע לשר המשפטים שהכריז על הפיכה משפטית והכל נעצר, אי אפשר יותר להזיז דבר

דברי חכי"ם חרדים כאילו שאותנו לא מעניין איך ימנו שופטים, אלו דברים מחרידים ממש, זה מראה כי יש לנו עסק עם מי שלא מבינים ענין. אם היו עושים לפני שנים את מה שיריב לוין עושה עתה, היינו פותרים לפחות חצי הבעיה, היו מחליפים שופטים ביניהם היו גם שמרנים וימניים ואוהדי הדת, ולא  יתנו יד לפגוע בתורתנו הקדושה כמו בענין חמץ בפסח, כאשר לא נמצא שופט אחד שיקרא למלחמה באותו שופט שהכריז כי פסח זה 'דיאטה'. רק שינוי רציני במערכת המשפט, החלטת היועצת המשפטית שעושה הכל למנוע העברת חוק גיוס, שמה רגליים בכל פינה, זו תפתח את הפתח להצלחות בתחומים שאנו זקוקים להם, מבלי שעושים כאן שינוי אין סיכוי גם בעתיד שנצליח להזיז דברים

חיים שאולזון

חוסר האחדות פוגעת בהצלחת המאבק נגד הגיוס


 

אז מי כן מייצג את הציבור החרדי?


מדובר באחת השאלות הכי קשות בציבור החרדי, כאשר מי מייצג מישהו הוא חייב לו, דואג ועושה הכל להוכיח כי הוא מייצג את האינטרסים שלו. בציבור החרדי במיוחד בכנסת אין דבר כזה. הציבור לא בוחר את הנציגים, בבתי הגדולים מחליטים מי ייצג את המפלגה, כופים על הציבור את מי שאין להם עניין בהם, הם מקבלים את הכרעת הגדולים, ולכן אין עסקן או ציבור שמייצגים את הציבור. 'לכל אחד הגדול שלו' קבע שלמה לורנץ בשעתו ב'מועצת גדולי התורה' והודיע כי הוא לא מכבד את הכרעת הגדולים, הוא יכבד את רצון רבו בלבד, מאז אין עוד דבר כזה מי שמייצג את כלל החרדים, לכל ציבור, גדול משלו, וגם אם קיימת 'מועצת' כאשר הם מכריעים זה לא מחייב את כלל הציבור במיוחד לא את הציבור שה'גדול' שלו אינו חלק מן המקום הזה

עוד קורה לחרדים, כי הרבה קהילות נגד קהילות אחרות, מסיבות קהילתיות ופוליטיות ובעיקר בשל פסילות. קחו למשל את גור, רוב החרדים אומרים בצורה הכי ברורה כי הם לא מייצגים את החרדים, הרבי שלהם מייצג את גור בלבד, וחיזוק לדברים נציג גור בכנסת שאמר הרבה פעמים שאותו מחייב רק הרבי מגור שהוא רבו, שפירושו כי הוא לא מייצג את כלל החרדים

קחו את 'לב טהור' 'שובו בנים' פלגי המחבלים הליטאים' 'נטורי קרתא' ועוד כאלו רוב הציבור פוסל אותם, אין כמעט ציבור 'חרדי' אחד שאין מי שפוסל אותם, הייתי מרחיק וקובע כי אין נציג חרדי שאפשר לומר עליו כי הוא מייצג את כלל החרדים

היכן היא הבעיה איך קרה מצב כזה? הסיבה מפני שגררנו את הציבור למצב שכל אחד דואג לעצמו בלבד. נציג בעלזא בכנסת אומר במפורש כי תפקידו לדאוג לבעלזא, נציג ויזניץ דואג לויזניץ ונציג גור דואג לגור. אבל לא רק זה, יש עוד בעיה וקשה שלא מייצגים אידיאה. מאז הקמת המדינה במשך השנים הלכה ונמחקה האידיאה החרדית מכלל החרדים, ונוצר מצב שכל אחד עושה שבת לעצמו, וכאשר ניצבת שאלה בעניין החטופים מה עדיף, כל נציג עשה כדרך רבו ולא כולם הסכימו עימם. קחו למשל את גולדקנופף שמייצג את גור הצביע בממשלה נגד דעת הרבי מחב"ד וגדולי ישראל נוספים שסברו אחרת

ניקח לדוגמא את 'חוק הגיוס' אי אפשר להגיע לידי הסכמה בין הגדולים החרדים, מפני שכל דרשן דורש לעצמו, הליטאים למשל מוכנים להפקיר את החסידים לצבא תמורת שיאפשרו לליטאים ללמוד בישיבות. ישנם מאלו שעושים עסקאות עם הצבא על מספרים מתוך חשבון שהם מפקירים לצבא את כל או רוב הספרדים, אין קו מנחה אחד כללי שמחייב את כל החרדים. שימו לב שאפילו הפעולות בנושא נעשים בדרכים אחרות, כל אחד בדרכו שלו, אין דבר כזה 'עמדה חרדית כללית', מפני שאין עוד דבר כזה 'חרדי' למרות שהציבור מכנה את עצמו 'חרדי' אבל האם הוא באמת 'חרדי? כאן הסיפור אחר. רוב רובו של הציבור החרדי אינו יודע מה זה 'חרדי' הם חושבים כי אם הם חברי קהילה או מפלגה מסויימת אז הם חרדים אוטומטית, לא למדו מעולם את האידיאה החרדית, מפני שאם היו לומדים היו שואלים שאלות קשות, איך אנו חלק מקואליציה ומממשלה, לוקחים תקציבי ענק ולא נזהרים ממה שגדולי התורה החרדים הזהירו אותנו

שימו לב, מי שמכונים 'חרדים' הצטרפו 'להסתדרות הציונית' וזה עבר בשקט מבלי שיצאו להפגין לזעוק נגד המעשה הזה, האם אין זה מספיק בשביל להבין כי אין עוד 'חרדים'? מפני שאם היו כאלו זה לא יכל היה לקרות

ה'חרדים' באמת אין להם נציג כלשהו, אין מי שמעוניין לייצג אותם. אין עוד אידיאליסטים חרדים, ישנם קבוצות שכל אחד מנגן בניגון אחר ורוצה דברים אחרים, והתשובה לשאלה מי כן מייצג את החרדים היא: אין לחרדים ייצוג, ומי שמכנים עצמם בכנסת 'חרדים', אידיאית אינם חרדים. הם טוענים כי הם שומעים ל'גדולים' בהחלט, אבל לגדולים המפלגתיים לא ל'גדולי החרדים', אין לחרדים 'גדול' המקובל על כלל החרדים, כל 'גדול' הוא הגדול של מפלגתו וקהילתו ולא יותר מזה. ל'חרדים' באמת אין הנהגה חרדית, ולכן זה נראה ככה

חיים שאולזון

מחריד ומזעזע - מתאבדים בקלות!!!



ממה מפחד יותר בחור בזמנינו, מכך שבלילה כשהאבא שלו ישן לקח את המכונית וחזר לפנות בוקר ולא מצא פרקינג (חניה) והוא בבעיה האבא יידע כי לקח את הרכב בלילה, או שהוא מפחד יותד שכאשר ירה בעצמו לא יהיו כדורים באקדח, מי האמין ששאלה כזו נקרא בימינו כאשר לכאורה יש לבחורים ולילדים הכל, ודווקא היכן שיש מתמודדים עם בעיות שבעבר כמעט ולא שמעו עליהם

התרבות ההתאבדויות חייבת להדאיג, יותר ויותר צעירים מתים ועושים הכל שהציבור לא יידע כי הם התאבדו, המציאות שמספרם של כל כך הרבה צעירים 'מתים', צריך לעורר את הציבור שישאל את עצמו מה קרה מדוע לאחרונה יותר צעירים מתים, האם פרצה מחלה, או שמא פרצה בעיה רצינית הגורמת לצעירים שלא לרצות לחיות יותר

אם זה היה קורה אצל גויים ולא שומרי מצוות היינו בקלות טוענים כי אין תוכן בחייהם לכן הם מתאבדים. בעידן הטכנולוגי היו אומרים כי בשל שיימינג או דברים דומים הם התאבדו. נספר לכם כאן כי חלק לפחות מן המתאבדים אין להם אייפון ודומיו היה להם טלפון כשר, ובכל זאת התאבדו. משהו לא טוב קורה בסיסטעם החרדי שחייבים לדון בו ברצינות בטרם לא יידעו איך לצאת מזה

חיים שאולזון

האדמורי"ם שירדו מן הדרך - גם על ר' יואל מסאטמאר הם כתבו כי הוא סר מן הדרך


הקנאים מפיצים מודעות בירושלים כי קבוצת אדמורי"ם סרו מן הדרך, לכל אדמו"ר הדביקו ענין אחר, כשהם מקווים כי שכחו כי הם היו הראשונים להכריז על אדמו"ר שסר מן הדרך וזה היה ר' יואל מסאטמאר. למי שאינו יודע או שכח נספר לכם כאן קצת היסטוריה של לפני הרבה שנים בתחילת שנות קום המדינה, איך שהקנאים של אז כיסו את ירושלים במודעות 'רבנו סר מן הדרך'

זה היה לפני הבחירות המוניציפליות. כידוע הרבי ר' יואל מסאטמאר היה נגד השתתפות בבחירות לכנסת הוא טען כי זה אסור, אבל כאשר התקרבו לבחירות לעיריות הוא אמר שכאן אין בעיה מפני שמדובר בלנקות את הביוב לאסוף את הזבל ולנקות את הרחובות, זה לא ענין אידיאולוגי, העיריות עוסקות באיך להבטיח שירותים עירוניים והוא לא רואה כל סיבה לאסור זאת

הדברים פורסמו בירושלים ובני ברק, ו'העדה החרדית' זעמה, לדעתם גם השתתפות בבחירות לעיריות אסורות, למרום שרבם ר' יואל מסאטמאר סבר אחרת. הם קיימו ישיבה והחליטו שלא לקיים את דבריו ואסרו את ההשתתפות בבחירות לעיריות, לעשות ברור כי למרות שהוא הראב"ד של 'העדה החרדית' לא הוא יחליט, ישנם חברי הנהלה שהם מחליטים כמו בבתי הכנסת המודרניים ה'בארד' (חברי ההנהלה) הם מחליטים והרב חייב לקבל את דעתם

הקנאים בירושלים זעמו אף הם והחליטו כי אין זה מספיק החלטת הנהלת 'העדה החרדית' הם כתבו מודעות ענק תחת הכותרת 'רבנו סר מן הדרך' הם נתנו לו שם מוסר על שפסק בניגוד לדעתם, ולא תאמינו, ר' יואל נבהל ומיהר לחזור בו הודיע כי הוא לא מתיר את הבחירות לעיריות, אבל לחסידיו בבני ברק הורה לא רשמי שהם יכולים להשתתף בבחירות לעיריה, ומאז הרבה סאטמארים בעיר משתתפים בבחירות לעיריה. בירושלים לא התיר לחסידיו מפני שלא רצה לצאת נגד 'העדה החרדית' ששלטה אז בירושלים

אז אנא, אל תיבהלו מן הקנאים ומן המודעות הללו, הם עשו כך לר' יואל אז זה כבוד שהם עושים זאת גם לכם

חיים שאולזון

גולדקנופף - סמל הטיפשות


כשדיבר שטויות בתחילת דרכו הפוליטית סלחו לו בטענה כי מדובר בהתחלה הוא עדיין טירון, אבל עברו שנתיים עשה כל כך הרבה טעויות ועבר מספיק זמן שילמד מטעויותיו, ולא רק שלא למד הוא חוזר על טעויות בסיסיות יום אחרי יום, לא קולט מה מותר לומר ומה אסור, ועד כדי שעשו הכל שלא יכשל ונכשל בענק

עוזריו למדו כי הוא עושה פשלות, החליטו כי אסור לו יותר לדבר בפומבי, ואם כבר אז רק מן הכתב לעבור על מה שכתב או שכתבו לו, לעשות בטוח כי אין שם 'סערות' וכי הוא עובר את ה'נאום' בשלום, וגם השבוע היה כך, הכינו לו נאום כתוב, עברו על הנאום עשרה פעמים עמו, רצו להיות בטוחים כי הנה הוא עובר את זה בשלום. אבל לא תאמינו מה קרה, הוא קרא מן הכתב, ופתאום בא לו ה'צומי' רצה שיאמרו כמה הוא טוב לחרדים, ומתוך הטקסט עשה סיבוב והחליט לדבר מראשו שם סיפר כי הוא סידר את החילונים, העביר לחרדים דירות שהיו מיועדות לחילונים, וזכה למחיאות כפיים, החרדים אוהבים לשמוע דברים כאלו, הוא רק שכח, כי אוזניים לכותל והכל מוקלט, וצריך להיות הרבה פחות מחמור לדבר ככה בפומבי

אדם שבמקצוע יותר משנתיים, ובגיל שכבר צריך היה להבין כי לא הכל אומרים ברבים, ובעיקר לדעת מה לא אומרים, ואין לו את מינימום השכל להבין שלא אומרים מה שאמר, מוכיח על רמת משכלו. הוא נהנה תוך כדי דיבור, אהב שמכים על שכמו מודים לו על שלקח דירות מן החילונים העביר לחרדים, ואז באה הפצצה, בערוצי החדשות עשו מן הדברים שלו כותרות, והוא רץ מהר להתנצל

הוא קלקל לעצמו והרבה יותר קלקל לחרדים, מפני שאם היה שותק אף אחד לא היה יודע מזה והחרדים היו נהנים. עתה בשל הנאום המטופש שלו, החילונים עוקבים והזהירו כי הם יפנו לבית המשפט אם יעשה כך, וכל תוכניותיו ירדו לטמיון

שימו לב, אף אחד מחסידי גור לא יצא נגד דבריו ולא תקפו אותו על הדברים בעיתון הרשמי של חסידי גור, שם טופחים על שכמו מהללים אותו בו בזמן שהוא סמל הטיפשות בפוליטיקה החרדית, מעולם לא היה ליצן כמותו, מי שמסתובב כגביר עם בטן נפוחה ולועג לכולם כאילו שהוא מלך העולם, מטעה את הרבי מגור שבטוח שהוא מצליח ואינו יודע כמה בזיונות הוא גורם לו. חסידי גור מתפוצצים מן הבושה שהוא גורם להם, אבל זה המצב. בגור אין זה משנה אם אתה צדיק או רשע ואכזר, התפקיד זה מה שקובע אם לכבד אותך או לומר לך את האמת בפרצוף

חיים שאולזון

זה עדיין לא מספיק הוא רץ לאסוף עוד 'קמחא דפסחא'


אי אפשר להיפרד מנוסטולוגיה חרדית בירושלים, התרגלו לחיות עם ה'חלוקות' עד כדי שגם כאשר יש לך כסף, בלי ה'חלוקה' חייך לא חיים, אתה לוקח מכל מקום שרק אפשרי וישנם מי שזה מספק אותם להמון זמן. מספרים שבערב ט' באב בוכים חזק בירושלים מפני שבישלו את הביצים האחרונים שנשאר להם מ'קמחא דפסחא'

מספרים, שירושלמי זכה בלוטו, שאלו אותו ועתה האם תמשיך לקחת 'קמחא דפסחא'? והוא השיב כי על 'קמחא דפסחא' הוא לעולם לא יוותר אבל מה שכן יקרה, הוא יקח עמו עוזר שיעזור לו לסחוב לא יסחוב עוד לבד

היה זה הרבי מטאלנא שפעם שאל מה הפירוש שמונה דורות ירושלמי? והשיב שמונה דורות של שנורערס, זה נכנס לעצמות וחיים עם זה, ובניגוד למי שלוקח ואולי מתבייש, בירושלים אתה גאה להראות כמה הצלחת להוציא ממחלקי ה'קמחא'ס'

זה יסביר לכל אלו שבאים בטענות מדוע מבזים את ה'נצרכים' בחלוקה של 'קמחא דפסחא' לעין כל, מדוע צריכים לתת בפרהסיא ובצורה שכזו. אלו לא מתביישים, ההיפך, כל אחד מספר לשני ואף גאה שהצליח לקבל עוד ועוד, ומעבירים כתובות זה נותן כך וזה כך, חיים מ'חלוקה'ס'. אוי ליום שחלילה לא יהיה עוד חלוקה, אין זה משנה כמה כסף יש לך, על 'חלוקה' לא מוותרים

חיים שאולזון

הלעג של השמאל לימין שהזהיר מפני חדירת החמאס היא אשר גרמה לטבח



זו התכתבות ארבעה ימים לפני הטבח הנורא, חכי"ת ליכודניקית כתבה כי מתרחש משהו נורא בגבול עם עזה, עושים שם אימונים רציניים וכי קיים חשש שיפגעו בנו. היא יצאה נגד הכספים והסיוע של ישראל לעזה, ושימו לב איך שהשמאלנים עונים לה בלעג שכזה, הם היו משוכנעים שהיא מדברת שטויות. מתברר כי הציבור השמאלני היה משוכנע כי 'החמאס מורתע' וכי הם לעולם לא ייצאו למלחמה על ישראל

אז הנה הוכחה נוספת באיזה מצב היינו אז, ומדוע הגורמים המרכזיים שאמורים היו לפקוח את עיני הציבור במיוחד השב"כ נכשלו. גם כאשר הם פרצו לתוך ישראל הם עדיין האמינו כי מדובר במי שרוצים 'שלום' ובמי שמורתעים וחלילה לא ישחטו יהודים

קיוויתי שהשמאל יחזור בו יאמר כי טעה כאשר חשב כפי שחשב ומתברר כי דווקא הצעקנים הימניים צדקו, ואם היו שומעים להם זה לא היה קורה. אבל שמאלני גם על פתחו של גהינום לא יודה כי טעה

חיים שאולזון 

דוד אלתר בנו של הרבי מגור זרק כיסא על הרב דב לנדאו ופצע אותו מפני שלא הסכים לשנות מההלכה למען האינטרס הפוליטי

 

דרמה והלם בגור.

הרב דב לנדאו מחשובי מקורבי הרבי נפצע לאחר שדוד אלתר בנו הצעיר של האדמו"ר העיף עליו כסא בעצבים.

הסיפור ארע לפני שבועיים כאשר הרב לנדאו נקרא בדחיפות למעונו של מורנו דוד אלתר בנו הצעיר של הרבי, ותוך כדי ויכוח סוער שהתפתח בין השניים בענין הלכתי מסויים, תפס דוד את הכסא הסמוך והעיף אותו על הרב לנדאו בשל סרובו להענות לבקשתו של דוד, ולשנות פסק הלכה שפרסם,
יצוין כי בנס הספיק הרב להימלט אחורה בשניה האחרונה ונפצע רק בידו,

עוד יצויין כי מאז האירוע, סרב הרב לנדאו בתוקף לענות מדוע הוא חבוש באצבע, ורק היום נחשף בקבוצת החדשות "זכרון משה" הסיבה האמיתית.

מה אתה, 'תם' או 'שאינו יודע לשאול'??

 


מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
 
 
התפרסמה כאן הקלטה של גדול הדור בה הוא מסביר למצלמה שיש איסור מוחלט להשתתף במוסדות הציוניים. אם לא שאלת את עצמך 'למה הוא מסביר את זה לי, ולא לנציגיו', תפוס לך כסא סביב שלחן הסדר, בתפקיד 'שאינו יודע לשאול'.
 
כי מה למדנו מזה? רק דבר אחד: שהבלוף של 'אנחנו עושים מה שאומרים לנו לעשות', נגמר סופית. כתבתי כאן כו"כ שגם גדולי הדור שבויים בידי העסקנים (סיפרתי שהגראי"ל שטיינמן זצ"ל אמר לי זאת כמעט במפורש).
 
מה עשה גדול הדור בהקלטה הזאת? הודיע לנו שהוא מבקש את עזרתנו, כי אין לו יכולת להשפיע את עסקני דגל – שעל פניו כפופים לו. הוא לא יכול לקרוא לאליהו גפני ולהורות לו לעזוב את ההסתדרות הציונית, הוא גם לא יכול לאיים על אביו, משה גפני, שבאם בנו לא יעזוב, אז הוא יעיף את שניהם. לא יודע האם הוא ניסה לעשות את זה, או שכל כך ברור לו שזה לא יצליח שהוא בכלל לא ניסה. אז מה יכול לעשות גדול הדור המוכתר לעשות כדי לכפות על כפופיו לשמוע לו? הוא מנסה לפנות אלינו לומר לנו שזו דעתו ועכשיו בוא נראה אם אנחנו, הכפופים לו, נתגייס ונלך לגפניים ונאמר להם שאו שהם עוזבים את הציונות, או ששניהם עפים?
 
לולי הדברים קורים, לא היינו מעלים על דעתנו אפשרות שגדול הדור יבקש את עזרתנו לכוף את דעתו על העסקנים. לתומנו היינו חושבים שאם גדול הדור אומר לעזוב את ההסצתדרות הציונית, הללו מיד 'עושים מה שאומרים להם לעשות', נכון? מי דמודיעים שהסיעה נסגרת ובזה תמו השידורים, נכון? אם כן, אז אתם זכאים עכשיו לכסא נוסף סביב שלחן הסדר, הפעם על תקן 'תם'.
 
עכשיו יודעים כל מצביעי דגל התורה שגדול הדור הורה חד משמעית שצריך לצאת מיד מהסוכנות היהודית וכו'. יודעים כולם שנציגיו-נציגינו לא שומעים לו. האם עדיין בבחירות הקרובות הוא יוציא קריאה להצביע בעד יהדות התורה? האם יעז לשבור את כל הכלים ולהודיע ששוב אין טעם וצורך במפלגות חרדיות ושהציבור נקרא להצביע לאשר יורו לו רבותיו?
 
אל תדאגו. היהדות התורנית לא תפסיד מאומה בגלל שלא יהיו מפלגות חרדיות. להיפך, רק נרוויח. הסברתי את זה כמה פעמים. החרדים יתפזרו בין המפלגות (לפי דילים שיתפרו ראשי ועסקני החצרות) ובתכלס בכל המפלגות יהיה מרכזי כוח שידאגו לצרכי החרדים.
עד כה הבעיה היתה שאם היית גדול הדור ויצאת נגד המפלגות, פשוט מחקו אותך. זוכרים את הבחירות ששר התורה קרא להצביע לא עבור יהדות התורה אלא למפלגתו של הרב עזרן? ארבעה חדשים לא היתה אף כותרת על ר' חיים ושמו לא הוזכר בשום צורה בשום מקום. בסוף עזרן קבל כמה אלפי קולות וכל המיועדים להיות 'גדול הדור' למדו את הלקח: אל תתעסק עם מנגנון המפלגות. נקודה.
 
העניין הוא שהגר"ד לנדא בנוי מחומרים אחרים. הוא היחיד שאפשרי העלות על הדעת שיאמר במפורש 'עזבו את עגל הזהב הקרוי יהדות התורה ולכו לכם לעבוד את השם. להצביע תצביעו איש איש כפי מצוות רבותיו'. הוא מספיק אמיץ גם כי הוא כזה (מי היחיד שהעז לצאת נגד הרב שך זצ"ל בזמנו כשהקים את דגל התורה? רק הגר"ד). והוא אמיץ גם כי העסקונה חסרה לו כמו חור בראש. הוא נמנע מלהביע דעה על הבחירות המקומיות (למעט אלעד, ששם – ורק שם – נעמד על רגליו האחוריות). נמנע מלהביע דעה בבחירות לרבנות (שעד כה, כל 'גדולי הדור' נסחפו אחרי העסקנים ועסקו ברפש הזה). אין לו בעיה שיפטרו אותו מלהיות 'גדול הדור'. אדרבא, הוא רק ישמח מזה.
 
צאו וראו. כעזר לו, לא יצאו גדוילי ישראל המקומיים (השבויים באותם כבלי עסקנים) אלא דווקא גדולי אמריקה, שאינם משועבדים באותם שיעבודים.
 
לכן, ייתכן שלא שמנו לב אבל ממש בימים אלה אנחנו חוגגים את יום העצמאות ליהדות החרדית. היום בו אנחנו יוצאים מתחת לידי עסקנים-עשקנים, מהיום והלאה לא נצטרך לגבות את קלגסי גור המתעללים בחסידיהם המוכים ולא נצטרך להמשיך ולשקר לבנינו ונכדינו כאילו לתורה יש מה לומר בכל תחום ועניין. עובדה היא שכל גדול חושב אחרת בכל תחום. בקורונה זה זעק למרחקים וביום יום הם לא מצליחים להגיע להסכמות בשום דבר.
 
די לשקר, די לבלופים, השם אלוקים חי וקיים. הוא אמת ותורתו אמת – והשקר כולו מצוי בידי העסקנים וראשי הכתות. יהיה זכרם זכור.
 
 
 
חרדי בעולמו
 
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com

שבוע אומלל לראשי גור


 לייבלה ויינברג

עסקני גור ינסו לבטח לשכוח את השבוע שהיה. זה התחיל בשיגור האדמו"ר לבית הגר"ד לנדו ב'גבעת רוקח', עם המראה המכונן -שהם גרמו לו- של אדמו"ר חסידות הענק שעד לא מכבר על פיה ישק כל דבר בעולם החרדי, והשבוע הוא נראה בתוצאות מעשיהם יושב אצל שולחן מרן הגר"ד. עסקני גור הגאים לא יכלו לקבל את זה ביותר מביך. 
רק להזכיר: מדובר בהגר"ד לנדו שעסקני גור פעלו נגדו בפרשת אלעד - בהגר"ד שרואה עצמו ידיד קרוב של ראש הישיבה הגר"ש, לעברו מכוונים מזה מספר שנים כל הטילים של העסקנים מגור. 
שלא לדבר על ההתנהגות השערורייתית הבלתי נתפסת של כמה מהנוכחים שהשמיעו קריאות בלתי ראויות. מעשה ראוי לכל גינוי, אבל עם תזכורת שמה שעסקנים בגור עשו לראש הישיבה היה יותר גרוע. כדאי שמישהו יבין שפגיעה בגדולי תורה היא חרב פיפיות, שלפעמים פוגעת גם במי ששולף אותה. בתקווה שמישהו יבין שכבוד גדולי התורה צריך להיות מחוץ לכל מחלוקת. 
כך הסתיימו קרבות הגבורה וההבטחות להפיל את הממשלה ולכפות בחירות אם לא יחוקק חוק הגיוס, כשכל המערכת החרדית -כולל הליטאית והספרדית שהנושא בנפשה- לא איימה, כי ידעה שמבחירות על חוק הגיוס החרדים יכולים רק להפסיד ובגדול.
על הדרך ספגו עסקני גור מכה נוספת, ניצחת: לאחר שאיכשהו הצליחו להסכים על פשרה שתציל את הכבוד האבוד ומקורבי הגר"ד הסכימו על פשרה של איום למראית עין, שהכל ידעו שהוא חסר משמעות, כי המניעות שתקפות היום יהיו תקפות גם בעוד 3 חודשים. 
אבל כאן היתה התערבות של בעלז, שגם היא היתה יעד להתקפות עסקני גור, והוחלט שלא יהיה איום ולו גם למראית עין, שכן יהיה בכך נזק לא פשוט.
עסקני גור הבינו כי אין כבר דרך נסיגה, ונאלצו להשלים עם התפנית, בכדי שלפחות ניתן יהיה לייצר (בעזרת תשלום לקבוצות וואצאפ וכו'?), כותרת של "גדולי ישראל החליטו".
לסיום אומלל יותר לשבוע שהיה לא היו עסקני גור יכולים לצפות: 3 ימים אחרי הביקור בבית הגר"ד וכל הכרוך בו, הגיע הגר"ד ל'שבע ברכות' לנכדו של ראש הישיבה הגר"ש אלתר.
אולי הגיעה השעה שמישהו בגור יבלום את קבוצת העסקנים שגורמים נזק לכלל היהדות החרדית ועוד יותר לגור.

רגעי השבוע - פקודי - חזק - החודש - מברכים ניסן


 רגעי השבוע - פקודי - חזק - החודש - מברכים ניסן

 

כשקיריינקו ומדינסקי קיבלו הוראה לבדוק ולתמוך / השם 'חכים' על שום מה / דברי צדיקים חיים וקיימים לעד / הכרת הטוב של הצדיק המופלא לשמש המסור

 

 

א. עטרה ליושנה

 

שניהם נשמעו נרגשים מאוד, בזה אחר זה. האחד יומיים לפני פורים, והשני למחרת - ערב פורים: "הממשלה תשפץ את בית הכנסת שלנו"! ובקולם נשמעה התרגשות ורווחה גדולה, לאחר ציפייה דרוכה לאישור הבקשה. בעבר, לפני 20-30 שנה, הדבר היה שיגרתי יחסית, השלוחים במדינות חבר העמים החלו להופיע בזה אחר זה, ומבנים רבים הושבו לקהילות, ומאז היו כך רק פעמים בודדות ומיוחדות. אך גם להחזיר וגם לשפץ, זו כבר בשורה של ממש. 

 

כמו מאליו עלו וצפו בזכרוני אחד המסעות המופלאים שזכיתי להתלוות לפני כשבע שנים, אל הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א; היה זה לעיר טומסק שבסיביר, הקור של מינוס 30 מעלות הכה בפנינו, אבל הלב התרחב מחום והתרגשות, כאשר לאחר הפגישה אצל מושל המחוז, הגענו לפתחו של בניין בית הכנסת הישן - בית עם גילופי עץ מרהיבים, מעשי ידיהם של חיילים קנטוניסטים יהודים - ולרב הראשי שעמד בפתח הכניסה הראשית, יחד עם רב העיר השליח הרב לוי קמינצקי - נמסרו מפתחות הברזל של הבניין, יחד עם ספר תורה ישן שהוחבא, כשהולאם המקום בידי הקומוניסטים, והפך למבנה מגורים בו התגוררו משפחות מקומיות. 

 

באותו שבוע נודע לי מאמי שתחי', כי אנו עצמנו צאצאים לילד יהודי שנתפס בידיהם של שליחי הצאר באותם ימים, שלכדו אותו בכדי להיות קנטוניסט, והוא ניצל בדרך נסית מופלאה מאוד והוברח עם אימו המסורה, אלמנה צעירה - לירושלים, ומאז אנו ירושלמיים... 

 

לאחר שהקהילה בטומסק קיבלה את הבעלות על המבנה, החלה בירוקרטיה ארוכה שהסתיימה החודש בערב פורים, עם הבשורה הגדולה כי שיפוץ המקום יבוצע בידי הממשלה עצמה ובמימונה המלא. ובכך נחסך מהשליח גיוס של הון עתק לשיפוצו. 

 

ולמחרת, הודעה נוספת מהעיר סימפרופל שבאי קרים, על אישור ממשלתי דומה, וגם הפעם לשיפוץ מהמסד ועד הטפחות של בית הכנסת העתיק שבמרכז העיר. בעבר אוכלס המקום בקהילה רפורמית, עד שרגליה נדחקו אט-אט והמקום נשאר עומד ריק, אך השימוש בו אינו מתאפשר בהיות המבנה מט ליפול, וזקוק לשיקום מקצועי ויקר. 

 

כאשר התאפשר הדבר לפני כעשור, נסעתי לבקר בקרים השופעת מעיינות טבע, מלאה בנופים ואתרי חופשה מהיפים בעולם. בעיר סימפרופל נצבט לבי בראותי את בית הכנסת הישן במרכז העיר שאינו בידי הקהילה, וכולו סדוק ומוזנח. והנה לא הרחיק היום, ולעיר נשלח הרב יחזקאל לאזאר בנו הגדול של הרב הראשי הרב לאזאר לשמש ברבנות העיר, ובהמשך כרבה של כל האי קרים. 

 

"לכבוד קיריינקו ומדינסקי (קיריינקו הינו האחראי על משרד הנשיא, ומדינסקי הוא שר התרבות) נא לבדוק ולתמוך. ו. פוטין". כך, בכתב יד, באותיות גדולות וברורות - נוסח טראפ - חתם הנשיא פוטין על מכתב בקשת הרב הראשי לקבל את המבנה האמור בסימפרופל, לאחר פגישה בלשכתו בקרמלין. 

 

שתי הודעות משמחות אלו, עליהן התבשרתי מהרב קמינצקי בטומסק שבסיביר והרב יחזקאל מסימפרופל שבקרים, הם פירות העמל של חרישה וזריעה לאורכה ולרוחבה של המדינה הגדולה בעולם, בעבודה עקבית רבת זרועות של מורנו הרב הראשי שליט"א, העומד בראש יהדות רוסיה ושמו הולך וגדול, רצוי לכל אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום עם העומדים בראש, למען הכלל והפרט, בכדי להחזיר את יופייה ועטרת תפארת יהדות רוסיה לקדמותה ואף ביתר שאת. 

 

 

ב. שמא גרים

 

קורה הרבה, ונדרשת התערבותו של הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א גם אל מעבר לגבולות המדינה. כך קרה לפני מספר ימים, והוא נקרא בדחיפות לעיר טשקנט בירת אוזבקיסטן. בית החיים העתיק במרכז העיר חייב שיפוץ על מנת להציל אותו, אך הבירוקרטיה נערמת, הקשיים רבים, והעוסקים במסירות למען כבוד שוכני העפר במקום כמעט והרימו ידיים. 

 

בשם הרב הראשי פניתי אל הרב יעקב רוז'ה, רב העיר בת-ים ורב ארגון זק"א, שנחשב לאחד מגדולי המומחים בזיהוי חללים. עם פרוץ המלחמה לפני כשנה וחצי בארץ הקודש, ידיו היו לצערנו מלאות עבודת קודש, כעת ב"ה המצב נרגע, והוא נאות להגיע גם הפעם, כמו בפעמים הקודמות שהזמנתי אותו למוסקבה לקורס שהעביר לעוסקים בחסד של אמת כאן, או בקידוש אחד מבתי החיים. 

 

"הנך יודע את משמעות שמך?" שאל הרב הראשי את ראש עיריית טשקנט מר חכים, תוך כדי שיחתם, בפגישה בלשכתו, והרב המשיך: "השם 'חכים', מגיע מהכינוי היהודי 'חכם'; והוא ניתן לאדם שיודע להעריך את מקומו ותפקידו ומנצל אותו כראוי". ראש העיר חייך, הבין וחתם על אישור גידור המקום, וכל התוכניות לשיקום, שיפוץ ותחזוקת בית החיים, בו גם טומנים חסידים ויראי שמים רבים. 

 

בתום הפגישה המאוד ידידותית, הודה ראש העיר על הביקור, ואף הבטיח ביקור גומלין במוסקבה. הוא ציין כי אוזבקיסטן היא מדינת מסורתית ותמיד היו בה יהודים, והקשר עם העם היהודי חשוב לו מאוד. הרב הזכיר, כי בשנה זו מציינים 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, במהלכה מצאו יהודים אשכנזים רבים את מפלטם מפולין במדינה זו, וכהוקרה באה ההשתדלות שלנו לשיפוץ בית החיים. 

 

קדם לכך, סיור מקיף שערך הרב לאזאר והרב רוז'ה עם נציגי הממשל והקהילה היהודית בכל שטח בית החיים, כדי לעמוד מקרוב על ההתמודדות, למצוא פתרונות הלכתיים ולהוביל את המהלכים בצורה נכונה מול כל הגורמים, לשמירה מלאה ובטוחה על הקברים בכל השטח. 

 

וכמו תמיד, נוצל הביקור לעוד פעילות למען הקהילה, ובמקביל לפגישות חשובות ונוספות, נערך ביוזמת הרב שליט"א אירוע קהילתי במלאות ה"השלושים" לפטירתו של השליח הוותיק באוזבקיסטן הרה"ח הרב דוד אבא גורביץ ע"ה, שפעל רבות בשנים בעיר טשקנט - כנס זכרון והתעוררות שאיחד את כלל הקהילות, תחת שבטו של שליח חב"ד בטשקנט בירת אוזבקיסטן הרב חיים שייקביץ, אירוע שלא נראה כמותו כבר שנים רבות באוזבקיסטן בהתאחדות כלל הארגונים היהודים.

 

בהמשך קרא הרב שליט"א לאחדות בין הקהילות, ולהגדיל את פיתוח מוסדות התורה והחינוך בכל רחבי המדינה. בדבריו העלה שבחים להרב שייקביץ שמשקיע את חייו וממשיך את השליחות הגדולה בעיר, בהתעסקות עם הקהילה ותיירים שפוקדים את העיר. הביקור עשה רושם רב בכל הקהילה, והביא לשלום ואחדות בין הקהילות והארגונים השונים.

 

 

ג. צדיק באמונתו יחיה 

 

צעדנו חרישית, כל אחד שקוע במחשבותיו לאחר הכנה ראויה ככל שניתן. אבא שיחי' הפר את הדממה ואמר לנו: "בזכרוני כעת אותן דקות נעלות בפתח חדרו של הרבי, רגעים לפני כניסתי ל'יחידות', זכרון בלתי נשכח". ואנו הילדים - הדור הצעיר רק יכולים לדמיין, מה היה שם ומה מרגיש מי שזכה לכך, כעת, לפני הכניסה לאוהל הרבי.

 

ביציאה, כל אחד מוצא דרך אחרת לבטא את מה שחש בפנים. אחד ממשיך במזמורי תהלים, השני מדווח לכל מי שפנה אליו כי הזכיר את שמו בפנים, אני ממהר להכין קפה ולטעום משהו לאכול - לאחר שכנהוג לא אוכלים לפני הכניסה לאוהל, ויש כאלו ורבים הם - הפונים לעיין באגרות הרבי, או להביט במסך עם מראות אנשים שונים שחולפים מול הרבי ומשוחחים איתו, במעמדי חלוקת הדולרים לצדקה בכל יום ראשון. 

 

אאמו"ר שליט"א, אליו התלוויתי בראשית השבוע בביקור לשמחת קרוב משפחתנו וידידנו בארה"ב, נפנה לעמוד דקות ספורות מול המסך שקרני זיו אורו של הרבי זוהרות ממנו, ומפיו קולחות מענות ותשובות שונות לעוברים בסך לפניו כצאן בפני הרועה - דקה שתיים, ואבא שומע מענה מדויק להפליא לשאלה שהתחבט בה זמן מה, ועליה שאל דקות לפני זה בתוככי האוהל. "הרבי ימצא את הדרך להשיב" אמר הרבי. והרבי השיב לאבא. וגם לי. 

 

יחד עם אחי המסור אנו יוצאים לרכבו כדי להביא את הטלית ותפילין לתפילת שחרית, ולפתע הוא שומע מישהו קורא לו בשמו ומזמינו לרכבו לשוחח איתו. אחי שעדיין לא קלט מי זה, אומר לו: 'בוא כנס פנימה ונדבר'. ההוא מראה לו שהוא כבר התפלל וכעת הוא ממשיך בדרכו. אחי שמתחיל לזהות כי מדובר בידיד ותיק שלו, מזמין אותו בכל זאת פנימה וההוא ניאות לבקשה. 

 

לשמע השם מאחי, אני נדרך, שכן אני מחפש להגיע אליו זה זמן רב. אחד מבניי ביקש ממני לא פעם לנסות לקשור קשר עם איש זה, לשם פעילות מסוימת שהוא עושה, וזה האיש אשר בידו לפעול ולסייע רבות לקידום הפעילות. 

 

עד שההוא כיבה את מנוע הרכב, חבש את מעילו ונכנס פנימה, עדכנתי בשתי מילים את אחי שהבין דבר מתוך דבר. חוץ מלחיצת יד, והצגת שמי ושם בני, לא הייתי צריך הרבה לעשות; באווירת המקום הקדוש ותחת הרושם החזק של התפילה של יהודי זה - שאומנם לא חסיד חב"ד הוא ואולי בעבורו זו הפעם הראשונה באוהל הרבי - הוא התרגש מהשגחה הפרטית המופלאה, הקשיב לכל דברינו, והבטיח לפעול ככל יכולתו למען העניין החשוב. ישירות הוא, בלי מתווכים באמצע. 

 

 

ולתמונת השבוע שלי: הכרת הטוב

 

באחד הנסיעות בתוך העיר 'מונסי', חלפנו ליד בית החיים בו טמונים האדמו"רים מסקולען, וויזשניץ, קוסוב ועוד רבנים - צדיקים שחלקם זכיתי לראות בפעמים שונות; אחי שישב על ההגה הציע, שניכנס לבקר בפנים. "כאן קברו של הצדיק מריבניץ" אמר לנו. 

 

"הערשל'ה וואס מאכסטו? וואס מאכט דיין מאמע?" - נזכרתי מיד בזכרונות אותם משמיע לי מפעם לפעם שמש בית הכנסת המרכזי במוסקבה ר' צבי-הירש גרשוי, המוכר בשם 'גרישא'. אנחה נפלטה מפי. גרישא עבר לפני שבוע שני ניתוחים, הוא מתקשה לחזור לעצמו, עדיין לא התעורר, כולנו - כל הקהילה, המתפללים והמוני ידידים שצבר עם השנים - דואגים לו. 

 

"הערשל'ה" היה מכנה אותו בחיבה הרבי מריבניץ, שם בריבניץ שבמולדבה, עיר הולדתו של גרישא, ועד גיל 18 היה מגיע לעתים קרובות אצל הצדיק המופלא; לסייע לאבי אמו ששימש את הצדיק, או להביא עוף לשחיטה שאמו שלחה בידיו של בנה גרישא, והוא אץ רץ לביתו, לשהות כמה שיותר בביתו ולשאוב אור וקדושה - אור שחזר אליו לאחר שנים רבות של טלטולים ומעברים שונים - עד שחזר הביתה, לעמו ולבית הכנסת. ומאז הוא כאן; מתפלל, לומד, מלמד ומזכה את הרבים במצוות הצדקה, במאכל ובמשקה חם ובכל מה שמש ראשי בבית כנסת מרכזי עושה. 

 

אבל כעת גרישא שוכב באחד מבתי הרפואה במוסקבה, והוא זקוק לרחמי שמים. כאן המקום וזה הזמן - אני חושב לעצמי - לבקש רחמים בזכות הצדיק. ביקשתי לבד, ביקשתי גם מהסובבים לידי, התפללנו יחד לרפואת צבי הירש בן רוזא. 

 

למחרת בשיחה עם הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, הוא מספר כי שוחח שעה קלה לפני זה עם אשתו המסורה של גרישא, והיא מספרת לו שברוך השם המצב השתפר. בהמשך שבוע זה, השתפר עוד יותר, הוא התעורר והחל להתעניין על המתרחש סביבו. כולנו תקווה שישוחרר בימים הקרובים לביתו ונזכה לראותו שוב בעבודת הקודש, משרת בבית ה' - בבית הכנסת המרכזי, לאורך ימים ושנים טובות, ממשיך לספר זכרונות מהצדיק, ומשמח אלוקים ואדם באמרותיו השנונות.  

 

 

גוט שבת 

וחודש טוב ומבורך!

שייע

כמה זמן לקח להגיע לבית הכנסת?


 יום חמישי לפרשת פקודי כ"ט אדר תשפ"ה.

 

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.

 

אם חשבתי שבוע שעבר שהתאמצתי הרבה בגלל 6 פעמים שזימן ה' לידי וזיכני לקרא בתורה, נוכחתי לדעת שזה רק משל למה שאירע לי שבת שעברה עלינו לטובה.

ראשית, אודה לכל המנויים שהעירו לי ובצדק על שטעיתי בשבת שעברה וכתבתי על הגליון 'ערש"ק ויקהל פקודי' ולגמרי שכחתי שיש מקרים שגם בשנה שאינה מעוברת, שמחלקים את ויקהל פקודי לשני קריאות.

ידוע מה שטען אחד החכמים שהעיתונים מלאים שקרים וכזבים ורק התאריך נכון, הוסיף על כך חכם אחד ואמר שגם זה לא נכון, כי העיתון של היום והחדשות של אתמול.

אז אצלי קרה שגם התאריך היה לא נכון.

בשבוע שעבר נסעתי עם משפחתי לשבת מנוחה בעיירה שכוחה שיש בה קהילה קטנה, כמובן שביררנו מראש שיש שם בית חב"ד והתקשרתי לוודא שיהיה מנין ושאוכל לעלות למפטיר עקב היארצייט של אבי מורי ז"ל, גם אמרתי לו שאני בעל קורא, אם הוא זקוק לכך, הוא בהחלט שמח על כך, בדקנו שיש מלון במרחק כ-25 דקות הליכה, גם וידאנו שהמלון איננו אלקטרוני בלבד עם חיישנים וכדומה ושנקבל קומה נמוכה שלא נזדקק למעלית.

לקראת שבת, נסעתי עם הרכב לבית הכנסת, לקחתי איתי את הטלית להשאיר אותה שם למחר, טבלתי לכבוד ש"ק והתפללתי קבלת שבת, מתברר שזה אכן בית חב"ד, אך רוב המתפללים הם ספרדים ולכן התפילה בנוסח עדות המזרח, אני אוהב גיוון והיה נפלא.

פסעתי למלון ברגל, כביש ישר מוביל מסוף הרחוב של ביהכנ"ס עד המלון ואכן תוך פחות מחצי שעה וכבר ניהלנו סעודת שבת כדבעי.

בבוקרו של שבת, יצאתי מהמלון בשעה 7.45 כדי להספיק טבילה ותפילה בזמן דהיינו 8.30. ליד היציאה מסתובב גוי פטרול על אופניים ואני שואל אותו האם אפשר גם להגיע לכביש הראשי מהצד השני של המלון, כך שאוכל ללכת ברחובות שקטים וליהנות ממנוחת שבת, מאשר הליכה על אוטוסטרדה סואנת ברכבים.

הגוי ענה לי שאכן כן, אבל זה קצת יותר מסובב ומעוקל מאשר על הכביש הסואן.

רגלי הוליכו אותי לאותו כיוון ותוך כדי אמרתי במתינות ונעימת קול את ברכות השחר והקרבנות ואני הולך והולך ולא מתחיל לראות את הסוף, הכביש מתעקל ימינה ושמאלה וגם עליות וקצת ירידות ומגרשי גולף משתרעות לנגד עיני, אבל בלי נפש חיה ברחוב ואני מבין שאני בבעיה, אין לי שעון עלי כי אין עירוב, והדרך לא נגמרת.

סוף סוף אני רואה רכב חונה לצד הכביש וגוי שחום עור מנמנם לו על ההגה, ניגשתי קרוב כדי לנסות לברר האם יש טעם שאמשיך לאותו כיוון, או שפשוט אסתובב בחזרה ואחזור את כל הדרך ואז להתחיל שוב את החצי שעת הליכה עד לבית הכנסת?

אני מתקרב אל הרכב ורואה שהחלון סגור ואני לא רוצה שבגללי הוא יפתח את החלון האלקטרוני וגם לא מעוניין להעיר אותו והמשכתי ללכת בעיקולים סחור סחור.

כעבוד דקה, אני שומע רעש מנוע מאחורי ומבחין שהגוי מתקרב אלי ועוצר לנגדי ופותח את החלון ואומר: 'ראיתי שניסית להפנות את תשומת ליבי כשחניתי, במה אוכל לעזור לך'?

שאלתי אותו איך אני מגיע מכאן לכביש הראשי רוברטסון, הוא עונה לי: תמשיך עוד על למעגל התנועה ושם תצא בפניה הראשונה, ותראה את זה מולך, זה בערך חצי שעת הליכה.

אני שואל אותו מה השעה? והוא עונה לי: 8.30, הוי אומר: אני כבר הולך ¾ שעה ועדיין עוד חצי שעת הליכה לפני עד לאוטוסטרדה וגם כשאגיע לשם, אין לי מושג כמה זה קירב אותי לכיון הרחוב של בית הכנסת, כאשר בביהכנ"ס כבר מתחילים להתפלל עכשיו.

הגוי ראה את עווית פניי המתקמטת מצער והוא מציע לי לעלות לטנדר שלו והוא יחסוך לי את חצי שעת ההליכה וכבר הוא מתכופף ימינה לכיוון הדלת לפתוח לי אותה.

נזכרתי באותו רגע בווארט שרבינו המגיד ר' מרדכי דרוק זצ"ל היה אומר, כמדומני בשם הגר"ש שוודרון זצ"ל, על דברי חז"ל הידועים: 'הבא ליטהר מסייעים בידו, הבא ליטמא פותחים לו' וכך היה אומר: יהודי יכול לנסות כל השבוע לעצור טרמפים ואף אחד לא יעצור לו, אבל אם שבת אחד הוא יחליט שהוא רוצה לנסוע לים ויצא לרחוב, הרכב הראשון יעצור ויפתח לו את הדלת לקחת אותו וזה פירוש 'הבא ליטמא פותחים לו'.

הודיתי לו על רצונו הטוב, אבל כמובן שעניתי לו באדיבות 'לא' וכבר היה לי חומר למחשבה להמשך הדרך על ענין השכר שמשלמים 'לפום צערא אגרא', שהרי אותו נסיון אם היה נקלע למישהו שהיה מסוגל להמציא לעצמו היתרים שאולי במקרה כזה מותר ובפרט שאני לא נוהג בעצמי ואפילו את פתיחת הדלת אני חוסך (שלא להדליק את הנורה), ודאי היה מקבל שכר גדול על עמידה בנסיון, אז בגלל שאני חרדי מבטן ומלידה ולמרות הקושי הפיזי והנפשי במצבי הנוכחי, לא היססתי לרגע, האם לא מגיע לי שכר גדול על זה?

עמוד ב'.

המשכתי לפסוע לכיון ושמחתי כשראיתי ממרחק את מעגל התנועה שהוא דיבר עליו, היינו אני מתקרב לאוטוסטרדה, אך כמה התאכזבתי כשהגעתי לשם לראות שהאוטוסטרדה היא לא 'רוברטסון' אלא 'ויינגראד פארקוויי', היינו, אני בכלל לא בכיוון.

ראיתי גוי אחד רץ את ריצת הבוקר שלו ועוצר ברמזור להמתין לירוק ובינתיים מנענע את רגליו ומנופף את ידיו כדי לא להפסיק את ההתעמלות שבריצה, נאלצתי להפריע לו מהתעמלותו הרצופה ושאלתי אותו אם יש לו מושג איך אני מגיע לסינגוג (בית כנסת) שנמצא ברח' 36?, הוא מוציא את הסמארטפון שלו ולפני שאני מספיק לעצור אותו הוא כבר עושה גוגל 'סינגוג ניר מי' פירוש: 'ביכנ"ס סמוך למיקומי' והוא מראה לי את המכשיר, שם רואים בגוגל מפות את תמונת בנין בית הכנסת, וכתוב שעה וחצי הליכה רגלית.

לזה לא ציפיתי, אך אמרתי לו שזה לא מסתבר לי, אז הוא הסביר לי שהסיבה למרחק, מפני שאצטרך להקיף שכונה ענקית נוספת, אלא אם כן אם אעלה על האוטוסטרדה שממולנו 'ויינגראד פארקוויי', אזי זה יהיה רק מרחק מייל אחד, אבל הוא הבהיר לי שאין מצב שאחך על האוטוסטרדה, כי זה לא חוקי ללכת ברגל על כביש סואן ללא מדרכה.

החוק לא בדיוק עניין אותי ברגע זה, פניתי לכיוון האוטוסטרדה ועליתי עליו, לא לפני שהבחנתי שהגוי מסתכל עלי במבט משונה שאומר: 'איש תמהוני' ואיך שאני עולה לצידי הכביש אני רואה מולי שלט ירוק ענק, 'המחלף הבא רוברטסון' בעוד ½ מייל, (כמעט ק"מ), הבנתי שפשוט התרחקתי מחלף שלם, לכיוון ההפוך.

הלכתי את החצי מייל ואני מגיע לאקזיט של 'רוברטסון' ולמגינת ליבי מתברר שבעצם הגעתי בחזרה למלון שאני מתאכסן בו, רק מהצד השני, דהיינו הקפתי שכונה שלימה וחזרתי לנקודת המוצא, כאשר להשערתי השעה כבר 9.15 לפחות ועדיין כחצי שעת הליכה לפניי ומאוד לא מתחשק לי לפספס את קריאת התורה שהבטחתי לו שאקרא והוא בנה על זה, וכמובן שלא רציתי להפסיד מפטיר בשבת יארצייט של אבי ז"ל ובפרט 'פרשת פרה' מתקנת חז"ל של ד' פרשיות.

לרגע הציע לי היצר להיכנס למלון לשתות משהו, כי אני כבר הולך שעה וחצי והשמש כבר שולחת את קרניה החמימים על הארץ ועליי, אך לא היתה לי את הפריווילגיה הזאת, בגלל השעה המאוחרת.

התחלתי ללכת קצת יותר מהר, וכעת הדרך היתה קלה בהרבה, כי ידעתי היכן אני וכל פסיעה מקרבת אותי אל המטרה.

חשבתי על הדבר הזה, כמה תובנה יש בזה, שההליכה הקודמת היתה לי לעול ומשא, באשר לא ידעתי האם אני בכיוון הנכון ועוד כמה זמן יש לי ללכת? לעומת הקטע האחרון שידעתי מה הדרך שאני הולך בה ורגלי נשאוני בקלילות.

כעת כבר התחלתי להתפלל בעל פה הודו ומזמורי פסוקי דזמרה ליום השבת וכאשר ראיתי מרחוק את ביהכנ"ס, גיליתי שיש קיצור דרך של פארק משחקים, שיחסוך לי מספר דקות הליכה.

הגעתי לבית הכנסת בשעה 9.45, וראיתי שהחזן מתחיל זה עתה חזרת הש"ץ, שמחתי והודיתי להקב"ה על שאזכה לענות קדושה ומודים, נטלתי את טליתי והתעטפתי בו וצנחתי על הכסא אחרי הליכה רצופה של שעתיים, חשבתי על המאמץ של שבוע שלפני כן שהיה כמשל לעומת ההרפתקאה הזו שעברתי והודיתי להקב"ה מקרב לב על שלא נטשני וכיוון את רגליי שיוליכו אותי לבית המדרש.

ליבי התמלאה שמחה כשלקראת 'מודים' הכהנים עלו לדוכן כמנהג הספרדים שעולים לדוכן אף בחו"ל, שזה עצמו ממתק מיוחד לתושב חו"ל שבדרך כלל זוכה לברכת כהנים רק במוסף של ימים טובים.

לראשונה בחיי שימשתי בעל קורא בהברה ספרדית לבקשת הרב / השליח, שהסביר לי שהקהל שלו לא יבין את התוכן, אם זה יהיה בהברה של 'אוי וויי' כלשונו.

ומכל זה למדתי לקח, שאם יש לך דרך סלולה, אל תחפש תחליפים, בפרט לא בשבת, שאפשרויות החילוץ שלך מוגבלות כמובן.

וטעימה מהגליון:

פרשת פקודי היא היחידה בתורה שבסופה אין סימן למנין הפסוקים, יש אומרים שבמקור היה סימן ומישהו השמיט אותו, מה הסיפור של זה? ומה הטעם בזה?

שמות האבנים שעל החושן, כל אחד מיועד לשבט אחד, מה הקשר בין כל שם של האבן לשם השבט שהוא שייך לו?

כל ביהכנ"ס מזדעק עם הבעל קורא בקוראו את האזלא גרש של: 'ואת האלף', כך גם ב'ואת הכסף' שבפרשת מקץ, מה הענין בזה?

אלו ועוד בגליון המיוחד שלפניכם, המצורף בזה.

בברכת שבת שלום ומבורך: 

ישראל אהרן קלצקין

נמות ולא נהפוך לחילונים - צעקו בהפגנה


 אברך חרדי צועק בהפגנה נגד הגיוס: "עדיף למות ולא להיות חילוני, תפסיקו לכפות עלינו להיות חילונים. לא רוצים להיות חילונים. תנו לנו לחיות כיהודים". (יואלי ברים)

זועמים על גפני ודרעי


 יואלי ברים: הערב בגלצ: הצעירים החרדים זועמים על דרעי וגפני ונוטשים את המפלגות החרדיות > אלפים רבים קיבלו צווי גיוס ומעצר, אברכים איבדו תקציבים קיומיים והישיבות במשבר כלכלי. המפלגות החרדיות תמכו בכל זאת בתקציב המדינה. 50% ממצביעי ש"ס, רובם צעירים, טוענים כי לא יצביעו שוב לש"ס, כך עולה >


קפוטה של האדמו"ר הקדוש הבית ישראל מגור זצוק"ל נמכרת במכירה פומבית מבית מקורות מחיר פתיחה 20,000$

בקדושה של מעלה!! קפוטה של האדמו"ר הקדוש הבית ישראל מגור זצוק"ל.


נמכרת במכירה פומבית מבית מקורות מחיר פתיחה 20,000$

 

הגר"ש אלתר בביאור ב' מעשיות של קאצק ושל ברסלב


 

הגר"ח קנייבסקי: מה עדיף ישיבה עם חברים טובים או עם רב גדול


 

לתשומת לבו של השר ארבל וראשי ש"ס מה אמר הרב עובדיה יוסף על הערבים


 

הרב עובדיה יוסף על מצה עשירה


 

'פני מנחם' זצ''ל הטאלנער זצ''ל והראחמאסטריווקער זצ''ל


 

הישועות משה מויזניץ והגרש''ז אוירבך זצ''ל

 
מארכיון של א.מ.ש:
הישועות משה מויזניץ והגרש''ז אוירבך זצ''ל שב(כ' אדר) חל יום היארצייט משתתפים בשמחת הש''ב האחרון של הרה''צ רא''מ שליט''א בן כ''ק מר''ש מנ''א תשנ''ג

בחדר פרטי של מרן בעל שבט הלוי זצ"ל....


 

רבי ברוך מרדכי זצ"ל במלוא כוחו


 

מנחם יאווע מנסה להוציא הסכמה ומכתב ממרן הגרי''ג אדלשטיין והוא לא נותן


 

מי נפגשו בקברי צדיקים?


 

גם בן גוריון צפצף על הבגץ


 

כך הם הפגינו בזמנו של בגין


 מות  הדמוקרטיה וסכנת הפשיזם בימיו של מנחם בגין ז״ל