מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
ערש"ק פר' תרומה שבת זכור תשפ"א.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
מסופר על דיון מעניין שהתקיים בבית המשפט לתעבורה בירושלים.
השופט בארשת חשיבות מצווה לנאשם לעמוד על רגליו ומקריא בפניו את כתב האישום: 'הנך נאשם בזאת כי בתאריך... שעה... נהגת ברכבך ונכנסת לרחוב בו מוצג תמרור אין כניסה, מה תגובתך על האישום?'. עונה האזרח: 'אם אין כניסה, איך נכנסתי?'.
השופט קיבל את טענתו ופטר אותו מהקנס, ועקב הפסיקה התקדימית בתיק הנ"ל, החליטו המחוקקים במדינת ישראל לשנות את שם התמרור, ובמקום 'אין כניסה' יקרא 'אסורה הכניסה'.
זה עתה בדקתי בספר התמרורים ואכן, מתחת לתמרור העגול האדום עם הפס הלבן במרכזו, כתוב: 'אסורה הכניסה'.
אם השופט היה מקיים את דינא דגמרא ואומר 'שנים מקרא ואחד תרגום' על הפרשה, הוא היה מקריא לנאשם את דברי אונקלוס הגר על הפסוק 'לא תוכל להתעלם' שמתרגם 'לית לך רשות למיכל', וזה כמו שגנב יטען: 'כתוב לא תגנוב, אז איך גנבתי?'
בעקבות הסיפור הזה אשאל אתכם שאלה שהרהרתי בה רבות:
מגיע אדם ברכבו לרחוב בו מוצב תמרור שהכניסה אסורה. מה הסיכויים שהוא בכל זאת יכנס עם רכבו לאותו רחוב?.
אפשרות א: משום מה הוא לא ראה את התמרור ולא ידע על איסור הכניסה, הוא שוגג (שופט בשר ודם לא יתחשב בתירוץ כזה).
אפשרות ב: הוא רואה שוטר יושב בניידת ומחכה לצוד את הנכנסים ובכל זאת הוא נכנס (הוא מטומטם ולא נראה שאשפוז יעזור).
אפשרות ג: הוייז אומר לו כי יש מצלמה נסתרת ואם יכנס ישלח לו דו"ח הביתה, והוא חושב לעצמו, אני לא רואה שום מצלמה (גם הוא מטומטם מדופלם, שלא חושב צעד קדימה, מסופקני אם פסיכיאטור יוכל לעזור).
אפשרות ד: הוא רץ לעשות החיאה למישהו ברחוב הזה, והוא כעת עובד על אוטומט ולא רואה אף אחד ממטר (הוא עדיין עובר על החוק, אבל שום שוטר נורמלי לא יתן קנס על זה).
בכל המקרים האלו, אם נשווה את זה לאיסור מן התורה, האם זה נחשב שיש לו בחירה או לא?
מקרה א. הוא שוגג, מקרה ב. שוטה פטור ממצוות, מקרה ג. כחרש שוטה ידמה ובודאי פטור. מקרה ד. אנוס ומחוייב לעבור ע"פ הלכה.
א"כ, מה היא הבחירה?
אם אדם מישראל שיודע בבירור שיש דין וחשבון ויש מצלמה נסתרת והקב"ה רואה הכל, ובכ"ז עובר על מצוות התורה, הרי הוא שוטה.
אם אינו יודע שיש מי שמשגיח הרי הוא שוגג ותינוק שנשבה.
אם אינו מאמין שיש סדר בעולם וחושב שהכל הפקר, אין לך חרש ושוטה וטיפש גדול מזה.
אז שוב נשאלת השאלה: איפה הבחירה שחונכנו עליה מגיל אפס?
אומר אני, שהתשובה קשורה לחודש אדר, ואסביר את דבריי.
חתולה מטיילת לה בנחת וזאב מגיח מולה והיא בורחת ועולה על העץ, והזאב מנענע העץ להפילה והיא רואה כבר את המוות מול העיניים, בסוף היא מצליחה איכשהו לקפץ מעץ לעץ עד מעבר לנהר וניצולה, האם היא זקוקה אחרי זה לטיפול פסיכיאטרי לחלץ אותה מהטראומה?
התשובה: ממש לא.
כמו"כ במקרה הפוך, חתול מצא באשפה ארוחה דשנה ואח"כ קפץ לבריכה חמימה ונעימה, האם הזכרון הנעים ילווה אותו לימים הקרובים?
התשובה: ממש לא.
וכעת נעבור למקבילה האנושית: בחור הולך ברחוב לבדו ורוטויילר אימתני רודף אחריו והוא עולה על עץ להסתתר והרוטוויילר מנענה את העץ והוא צורח מפחד או משתתק מרוב אימה ולבסוף מישהו מבחין בנעשה או שומע את הצעקות ותופס מקל ומגרש את הכלב, כמה זמן הוא יסחוב איתו את הטראומה הזאת? הרי כל אימת שיעבור במקום הוא יתחלחל מהזכרון המבעית. ואם המשלנו זאת בבחור, תארו לכם אותו סיפור באשה או נערה?.
לעומת זאת: אחרי מסיבה נפלאה ומפגש נוסטלגי עם חברים וארוחה חגיגית ושאר פינוקים, כמה זמן נזכור את החוויה הנעימה?
כאן נכנס ענין הבחירה, החתולה פועלת ע"פ אינסטינקטים, היא חיה את הרגע, אינה מבועתת מהעבר ואינה מצפה לעתיד.
האדם בעל הבחירה כן חווה את העבר ומצפה לעתיד, ובידו הבחירה איזה חויות לצרוב בזכרון ואיזה למחוק, בידו הבחירה לצפות ולקוות לטוב ולישועה או לראות הכל פסימי ושחור ולהפסיד את החיים היפים והנפלאים שהבורא מגיש בפנינו בשלימות והרמוניה מופלאה.
וזה פסוק מפורש בתורה ואין מקרא יוצא מידי פשוטו: 'ראה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע את החיים ואת המות ובחרת בחיים'.
הבחירה היא, 'לחיות' ובאידיש זה מצלצל טוב 'גילעבט'.
וכמובן שכאשר מתרגלים לחיות ככה, יש לזה השלכות על חיי התורה והמצוות, איך לעשות פראווען את השבת? איך להתפלל? איך לחוות כל חג ולקחת את רגעי החוויה להשפעה על מצב רוחנו להמשך ולעתיד משובב נפש.
וזה תפקידו של חודש אדר, כשמסיימים שנה ע"פ חודשי התורה ומתכוננים לחודש שהוא ראש חדשים, בוחרים בשמחה ורק בשמחה, ולכן התורה נקראת 'משמחת לב' כי ע"י התורה מגיעים לאמונה שהכל מאיתו יתברך וממנו רק טוב וממילא אין מצטערים על העבר ומקווים רק לטוב, וזו תהיה השאלה הראשונה שישאלו אותנו בעולם האמת: 'ציפית לישועה?' היינו: 'בחרת בחיים?'
הבה נהיה בשמחה, לאמיר אלע פריילאך זיין לאמיר לינגען 'לחיים'.
בברכת שבת שלום ומבורך משנכנס אדר מרבים בשמחה
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.