(אגרת הקדש המשך פרק ח קטע ב)
הצורך בצדקה:
בקטע הקודם למדנו, שגילוי האלוקות לאדם בתפילה, היא בגדר של צדקה וחסד של ה׳ עם האדם.
ואם כן צריך להבין, מדוע שצדקה זו (של הקב״ה) לא תאיר מעצמה? מדוע כדי שהיא תאיר לאדם יש צורך ב״אתערותא דלתא" שלו (בהתעוררות של האדם), ב״אני בצדק אחזה פניך״?
...
ללא ההסתר של מידת הגבורה:
״אך מודעת זאת״ - כידוע, שלמעלה, במקביל למידת החסד (להשפיע לעולמות ולנבראים), ישנה גם ״מידת הגבורה והצמצום לצמצם ולהסתיר אורו יתברך לבל יתגלה לתחתונים״.
כך זה בנוגע לחיות האלוקית המהוה את העולמות. וכך זה באופן כללי בקיום המצוות שבאמצעותם נמשך אור אלוקי לעולמות, שאור זה נשאר בהעלם בעולמות העליונים ואינו בא בינתים בגילוי בעולם הזה למטה (אלא לעתיד לבא, כמובא בכתבי האר״י ז״ל).
אולם יש להדגיש, שכל זה הוא רק באופן כללי. אבל כאשר האדם מתנהג (לפני התפילה) בחסידות ״להשפיע חיים וחסד למאן דלית ליה מגרמיה״ (למי שאין לו משלו). הרי שצדקה זו מהוה ״אתערותא דלתתא״ ( התעוררות מלמטה), המעוררת למעלה חסד עליון יותר, הנמשך למטה לאדם בבחינת גילוי וללא הצמצום וההסתר של בחינת הגבורה.
...
״שאם האדם מתנהג בחסידות״:
המתנהג בחסידות, הוא ״חסיד״ שנתינת הצדקה שלו היא בויתור. ולא כ״צדיק״ שכל נתינת הצדקה שלו, היא רק מה שהוא מחויב על פי הדין.
וכן יש לומר לגבי רבי אלעזר, שהיה ״חסיד״ גדול. שאף שנתן רק פרוטה אחת לפני התפילה, הרי שלא היתה זו נתינה שהוא חיב בה, אלא צדקה שהוא ביקש מעצמו לתת לעני.
ופרוטה זו לעני, שאינה צדקה המצומצמת על פי מידת הגבורה (שבאדם). מעוררת גם למעלה, שההשפעה של חסד ה׳ הנמשכת למטה, תיקלט באדם בפנימיות וללא הצמצום וההסתר של הגבורה העליונה.
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך.
בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.