לכבוד הרב חיים שאולזון שליט"א, לוחם מחלמות הדת והצדק בעשרות השנים האחרונות.
חיים שאולזון משיב:
כולם עסוקים מאז פטירת ה"ה י"מ פרידמאן ע"ה על אודות הצוואה וממשיכי דרכו.
פליאה
עליך ר' חיים שלא עלה בדעתך להזכיר את הפרשה הנוראה שהתרחשה בלונדון עיה"ב
לפני כמה וכמה שנים, שרדפו חינם את הגאון המופלא רח"ה, וכמה רבנים מתושבי
גודלס גרין לא שלטו בצרות עינים ורדפו את הגאון הנ"ל עד חרמה ול"ע עלתה
בידם.
לפני שנה נקם ה' באחד מגדולי הרבנים שנלחם אז במלחמת קורח,
והנ"ל התבזה באותה מידה ממש וחרב עליו עולמו וכאשר זמם ועשה לחבירו כן
נעשה לו מן השמים והדברים ידועים.
אך אין אף אחד שאומר את האמת על ה"ה מסדיגורה שנפטר עכשיו,איך שבאותם שנים הוא ואשתו רדפו את הנ"ל מתוך צרות עין וטיפשות עצומה.
אין
ספק שעובדת הסתלקותו במיטב שנותיו יש בו משום מידת הדין, אך עיקר מה
שמסובב כל הסיבות גרם הוא לאשתו הרבנית שבאותם שנים היתה בראש המערכה נגד
הרב ח"ה, ועכשיו נתגלגל לידה נזק צער בושת ועגמת נפש בעקבות הצוואה שכתב
בעלה.
אית דין ואית דיין.
ולה' הישועה.
הק' מלונדון עיה"ב.
חיים שאולזון משיב:
אין מי מהאדמורי"ם שהלך לעולמו ולא השאיר אחריו נפגעים, ואם אצטרך לכתוב אחר כל אחד עם מי הוא נלחם ועל מה, אוי לנו
כאשר אדם הולך לעולמו נהוג לומר 'אחרי מות קדושים אמור'. נכון שמי שנכווה ברותחין חש את הכאב וקשה לומר לו תשכח מזה, ובכל זאת במצב הנוכחי אין טעם להזכיר עניינים כאלו
רשימת הנפגעים בלונדון ממנו לא קטנה, ולא כאן המקום לעסוק בהם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.