א. מובא ברבותינו הקדושים זצוק"ל שמרדכי ואסתר ובית דינם תקנו להרבות ביום זה בסעודת פורים, ומדוע, כי על ידי שתקנו להרבות בסעודות קודש ביום זה כח שהסעודות יהיו עם רוחניות, ועל ידי קיום דברי רבותינו הקדושים יש כח רוחני לסעודות, ולא ח"ו שאנשים יאכלו וישתו ויעשו מיום זה יום הוללות וקלות ראש, אלא על ידי דבריהם ודברי בית דינם נהייה כח רוחני בסעודות האלו.
ב. ישתדל האדם לקבץ את כל אוהביו וחבריו לסעודת פורים משום ששמחה ביחידות אינה שמחה, וברוב עם הדרת מלך והשמחה מרובה.
ג. מצות סעודת פורים היא דווקא ביום, ומי שאכל סעודת פורים בלילה לא יצא ידי חובה.
ד. נהגו אבותינו ורבותינו הקדושים זצוק"ל להדליק לפני הסעודה שני נרות אחד לכבוד מרדכי ואחד לכבוד אסתר.
ה. הנה ידע האדם שישנו מנהג קדום המובא ברמ"א סימן תרצ"ה לאכול מאכל זרעונים בפורים זכר לזרעונים שאכל דניאל וחבריו בבבל, ומובא שם במשנה ברורה שם וגם אסתר אכלה זרעונים כדאמרינן בפ"ק דמגילה (דף יג.). ויזכור בשעת האכילה של הזרעונים שאוכל הזרעונים לזכר אסתר המלכה ולזכר דניאל וחבריו, ומנהג טוב הוא ושורשיו מהררי קודש ויש בו להשפיע טוב על האדם.
ו. בסעודת פורים יקפיד האדם לומר ט' פסוקים שבסוף פרשת בשלח "ויבא עמלק".
"וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם-יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם: {ט} וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל-יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ בְּחַר-לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּֽעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָֽנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל-רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָֽאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי: {י} וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּֽאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר-לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַֽהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה: {יא} וְהָיָ֗ה כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַֽאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק: {יב} וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ-אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַֽהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד-בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ:{יג} וַיַּֽחֲל֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת-עֲמָלֵ֥ק וְאֶת-עַמּ֖וֹ לְפִי-חָֽרֶב: {יד וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל-מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי-מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת-זֵ֣כֶר עֲמָל֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם: {טו} וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהוָֹ֥ה | נִסִּֽי:{טז} וַיֹּ֗אמֶר כִּי-יָד֙ עַל-כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַֽיהוָֹ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר:
ג' פסוקים שבסוף פרשת כי תצא "זכור את אשר עשה לך עמלק":
"זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר-עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵֽאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם: {יח} אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל-הַנֶּֽחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים: {יט} וְהָיָ֡ה בְּֽהָנִ֣יחַֽ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ | לְ֠ךָ מִכָּל-אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהֹוָ֣ה-אֱ֠לֹהֶ֠יךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַֽחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת-זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח:,
ולאחר מכן ידבר בעניין נס פורים ונס מחיית עמלק.
וישתדל שהפסוקים והדברי תורה האלו יהיו בזמן שדעתו עוד צלולה עליו לפני שתית היין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.