צרור יהלומים מאביו של הרבי על חג הסוכות;

א) אמרו חז״ל במס׳ סוכה (כ:) מנין שאפי׳ שיחות תלמידי חכמים צריכה לימוד שנא׳ (תהלים א, ג) ועלהו לא יבול. (ופרש״י שם ״אפי׳ הפסולת שבו לצורך היא,שיחתן של ת״ח לצורך היא, וצריכה לימוד״).
ויש להקשות, מכל המסכתת בש״ס, למה מובא מאחז״ל זו דוקא במס׳ סוכה?
אלא דזהו אכן תוכן מצוות סוכה, דיש באילן הפירות, והעצים לבני׳ ולהעסקה וכו, ויש הענפים ובעיקר העלים שהם הפסולת , ובא מצוות סוכה ומלמד דכל עיקר מצוות הסוכה - הסכך, הוא דוקא מפסולת גורן ויקב - העלים (ראה סוכה יב.) עלי זית... ועלי תמרים ועלי עץ עבות.
וכמו״כ תלמידי חכמים יש התורה שלהם , ומע״ט שלהם, ויש השיחות החולין - הדומה להעלים הפסולת - שגם הם צריכים לימוד שנא׳ ועלהו לא יבול.
ולכן מובא המאחז״ל דוקא במס׳ סוכה.

ב) הדין הוא (סוכה יב.) הדס שוטה כשר לסוכה, והדס שוטה פסול ללולב (שם לב.), ויש לשאול, למה אותו ענף של הדס שוטה לסוכה כשר וללולב פסול?
אלא שיש שני סוגי עבודה;
1) עבודה שלמעלה מטעם ודעת בחי׳ מקיף - אמונה.
2) עבודה מסודרת עפ״י טעם ודעת,
דזהו החילוק בין סוכה ולולב, סוכה בחי׳ מקיף למעלה על האדם מורה על אמונה, למעלה מן השכל ודעת, ולולב ממשיכים כנגד הלב (בחי׳ ז״א - המדות) המורה על עבודה פנימית.
ולכן בעבודה של סוכה בחי׳ אמונה, בחי׳ שטות דקדושה , הדס שוטה כשר, משא״כ בלולב - עבודה פנימית , הדס שוטה פסול.
(ליקוטים על מחז"ל ע' קנו ואילך)

ג)דרש רבי זירא במחוזא (עיר שרובם גרים), גר מותר בממזרת (שכמו דממזרת אסורה לבוא בקהל , כמו״כ סבר שקהל גרים לא אקרי קהל , ויתחתנו ביחד , ולא יודבקו הגרים בבני ישראל ).
רגמוהו כולי עלמא באתרוגייהו (זרקוהו הגרים האתרוגים שלהם על ר׳ זירא) קידושין עג. עייש.
ויש לשאול - הכל בהשגחה פרטית - למה דוקא זרקו אתרוגים?
הביאור; דהג׳ מינים ״לולב הדס וערבות״ הם כנגד הג׳ אותיות יה״ו מהשם וכנגד הג׳ סוגים כהנים לויים וישראלים - שאגודים ביחד, (כנגד עולמות אצילות בריאה יצירה), ואתרוג כנגד ה׳ אחרונה (בחי׳ מלכות עולם העשי׳ וכו) המורה על בחי׳ גרים, שהיו רחוקים מאת ה׳, ובאו להתחבר עם בנ״י, ע״ד אתרוג שמתחברים עם הג׳ מינים.
ולכן זרקו עליו אתרוגים המורה דגם גרים יודבקו ויתחתנו עם בנ״י.
ורמוז זה בפסוק (תהלים קמו,ט) ה׳ שומר את גרים הוא אותיות אתרגים
(תולי״צ קס ואילך)

ד) שמאלו תחת לראשי ר"ה, וימיני תחבקני בסוכות, ידוע הרמז , יש בתקיעות ר״ה ק' קולות ס תקיעות, כ שברים, כ תרועה, אותיות *סכך בגי׳ ק.
ורמז ״שופר" בחילוף אותיות א"ת ב"ש הוא בפו״ג שהוא בגימטריא סוכה (91).

מלוקט מספרי ילקוט לוי יצחק עה״ת