אל תונו איש את אחיו/ אונאת דברים: "אמר לן רב ששת ואנהרינהו לעינין". בכמה מקומות בש"ס כאשר הובאה מימרא או הלכה בשם רב ששת , התבטאו בצורה כזו: "אנהרינהו לעינין", היינו, שהאיר את עינינו. הסיבה שכינוהו בתואר זה, היא, משום שרצו לכבדו ולהעלים את מומו, שהרי רב ששת היה סגי נהור ובכך כיבדוהו ואמרו שהוא האיר את עינינו ושימש לנו מורה דרך בנתיבות התלמוד. הקפדה על כבוד הזולת ודאגה יתירה לרגישותו, מצינו לאורך הדורות בגדולי ישראל. כך, לדוגמא, מסופר על האדמו"ר רבי משה מבויאן זי"ע, שאירח בביתו באחד הימים ראש קהל נכבד של קהילה גדולה. האדמו"ר האזין לדברי האורח איך שנשתבח בקהילתו שמדקדקים במצוות ומכבדים כל דבר שבקדושה. וכגון, אם נופל דף של ספרי קודש לארץ מיד ירימוהו באהבה וביראה. ענה לו האדמו"ר ואמר: "מה לי כי נזהרים בדפים בודדים כשאינם נזהרים מלרמוס על ספרי תורה שלמים". נבהל האורח ותמה : "מהיכן לרבי שבני קהילתי חשודים בעוון גס שכזה?" הפטיר הרבי ואמר : "כל יהודי ויהודי הריהו ספר תורה חי וכיצד גדול הזלזול בכבוד הבריות בקהילתכם?". {הדף היומי גיליון 32} שבת שלום ומבורך ותרבה האחוה בעדת ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.