הירשקה

אוי חישקה חישקה, חישקה המתוק של בחרותי.

אם הוזמנת לסעודת ברית או בר-מצוה בימים שהסתובבתי בין הברסלבים של מאה-שערים (ששנות הכ') ידעת, שכבר תמצא שם את הרישקה המאושר יושב נרגש ומחכה לסעודה.. מהירשקה עם הזקן הלבן זרחו זוג עיניים של ילד מאושר כבן שתיים ומשהו שיודע שתיכף מגיעים הדברים הטובים.. אבל אנחנו לא הנחנו לו למסכן טעון הכינים לאכול בשקט, כי התענגנו על הכשרון הנדיר שהיה לו, כי הילד הזקן הזה, שנולד איכשהו או איפה שהוא בעיר העתיקה היה יומן מהלך, ולא סתם יומן אלא יומן מפורט של כחמישים שנה.

למשל אם שאלת אותו, הירשקה מה תעשה בג' תשרי שנה זו וזו.. אז הוא היה מתנער ואומר לך במתק שבשנה שהזכרת נופלים ימי ראש השנה בימים ב' וג' וביום ה' חישקה יתפלל עם הוותיקין אצל רבי שמעון, יאכל עם הברסלברס לחם עם שירעס וזיתונעס, ישתה רק כוס אחד של קפה, יקח את הפעקל ויעזוב את מירון עם האוטובוס של השעה שמונה ושלש עשרה ויגיע לחיפה בשעה תשע ארבעים וארבע ושם הוא ילך לתחנת הרכבת, יקנה כרטיס וישב עם הצלחת אצל הכניסה הראשית ויקבץ נדבות עד שיצא הרכבת לירושלים בשעה שתים עשרה וחמישה וכו' וכו' ...

הירשקה ידע איכשהו את כל פרטי לוח השנה וזמני הדלקת הנרות של עשרות השנים שחלפו ואת אלה העתידות לבוא, על בוריין, ואנחנו לא הצלחנו לתפוס אותו בטעות מעולם.. היה לו גם יום ותאריך שאני לא זוכר אבל הוא הבטיח בשמחה שאז חישקה יהיה בעזרת השם א נפטר והחברה'לייט יבואו וירימו אותו וישאו אותו על הדרענגליך ויהיה א קאיופה (כיף).

היתה לו להירשקה פינת קבצנות קבועה ברחוב שטראוס אצל בית החולים בקור-חולים. אבל ביום אחד נעלם האיש כאילו בלעתו האדמה. הילכו כל מיני שמועות שאיש לא ידע לאשר או להפריך, אבל הרישקה איננו..

התמונה המצורפת גרמה לי לשער כי שירותי הרווחה הציונים לקחוהו לאיזה בית זקנים, הלבישו אותו פראנג'י ועשו ממנו ג'נטלמן חלוץ. כי בימינו הוא היה לובש בלבוש חסידי..

ואם הישקה עדיין חי הוא צריך להיות בסביבות המאה ועשרים, אבל אצל הירשקה אי אפשר לדעת.. והלוואי..

יהודי פשוט

לאנדאן