האם יש לפרסם או להימנע מכך?

כשתופסים מישהו על חם ומסריטים אותו באמצע מעשה העבירה הופך הקליפ מיד ללהיט ברשת.  

יש אפילו כאלו שיגידו לך שזה עוד מצוה לפרסם עושי עבירה. 

לדעתי זה מעין שפיכת דמים וכל הכבוד לשאולזון שמנע מלהעלות אותו קליפ - יקבל שכר על הפרישה.

מסכנים גדולים הם אלו שנכשלים ומסכנים פי כפליים הם אלו שנתפסים. חייהם נהרס בן לילה.

היינו שטן היינו יצר הרע היינו מלאך המות, רוצה לגרום מקסימום נזק, לקחת לך הכול.

זה יכול להיות אני זה יכול להיות אתה זה יכול להיות כל אחד מאתנו. אין אפוטרופוס לעריות, נקודה. 

גם דבורה הנביאה ישבה בתמר כדי לא לעבור על איסור ייחוד. אין חוכמות. 

יהודה לא בעי קרא ודברי חז'ל הקדושים אינם זקוקים לתמיכה מעולם הפסיכולוגיה. בכל זאת טוב לדעת שלפי חכמי אוה'ע בכל אדם יש יצרים בהמיים אפלים שבסיטואציות מסיימות יכולים להתפרץ החוצה ללא מעצור.

אשרי אדם שומר נפשו ומפחד תמיד ולא מתגאה.

בעלי גאווה וקלי דעת והמודרניים מדברים גבוה גבוה. הם קופצים על סיפורים שכאלו להוכיח שכביכול האיפוק והמניעה ממילוי והגשמת היצרים הם הם הגורמים להיכשל עוד יותר.

זה שקר גס. 

אלו שאומרים כך רק מנסים לכסות על אי יכולתם לשלוט בתאוותם הם ולחפות על מצפונם. 

ואף אתה תשאל אותו בפרצופו המגושם: וכי הרווי וויינשטיין המפיק ההוליוודי המפורסם שנתפס לפני שנה בהתנהגות מכוערת נוראה ועוד חילונים מובהקים מבני עמנו כמו אחד מראשי הבנק הבינלאומי (זה בנק בינלאומי שנותנת הלוואות למדינות 'נצרכים') שלפני כעשור התגלה כ'געמיינע יונג' וכן לורד ז'רנר המנוח מבית הלורדים הבריטי שנחשדו בכיעור מן הסוג הנבזה ביותר, חיו בפרישות יתר? מה פתאום.

הרשימה הנבזית הזאתי ארוכה והאנשים הללו רחוקים שנות אור רבים מלהיות 'משבת-לשבת אידען'

 למגולחי הזקן מבנינו יש קצת מזל. הם איכשהו מצליחים פחות להיתפס כי חזותם אינו בולט כמו זו של היימישע מענטש.

חשוב שלא נתבלבל כאן.

אין חברה בעולם כולו שהצליחה לשמור על שלמות ויוקרת המשפחה כמו החברה השומרי תורה הנאמנים. 

כולם יודעים שלשמור על צניעות וקדושה זה אכן קשה ודורש המון הקרבה בכל תחומי החיים לאורך הרבה שנים וגם אז ההצלחה לא תמיד מאה אחוז.

אבל לפחות אצלנו לא התירו ניצול גוף האישה לאמצעי פרסומת ולקדם מכירות רכבים על חשבון אהבה ושלום ורעות בינו לבינה. לפחות אצלנו מוכרח הגבר לשמור את ההתלהבות שלו לאימה היקרה של הילדים היקרים שלו.

אצל הגוים והפורקי עול יש מושג של 'לבגוד' או 'להתאהב' דבר שבדרך כלל גורר אחריה שרשרת של לבבות נשברים בכי וכאב אין סופי לכל בני המשפחה. 

נכון שגם אצלם לא ממש ממליצים על התנהלות כזו, בוודאי שלא. אולם אצלם גם אם התנהגות זו לא מומלצת היא בהחלט חוקית לחלוטין ונתפסת כחלק מהווית החיים וכולם יודעים שזה כך.

אצל שומרי תורת השם נחשב דבר זה לחמור שבחמורות כזו שכל גופי תורה תלויים בה.     

מלמדים אותנו שזה ענין פסול ואסור ביהרג ועל יעבור.

 שיהיה ברור, אין בזיון גדול בעולם לאשה מזו שבעלה 'בגדה' בה.

לפחות אצלנו אישה שכבר נשואה כמה שנים לא צריכה לדאוג יומם ולילה שבן זוגה מתחתן מחדש איפשהו שם בצנעה מחשש עינא בישא וממצלמתא. 

לגבי האייטמים הרכילותיים האלו אז כך, מצד אחד תועלת מסוימת שיודעים מה קורה כדי להיזהר ולהזהיר. 

יחד עם זה עלינו להישמר מלהתנהג ככל הגוים שהם ששים ושמחים לבזות ולהכפיש ולהשפיל אנשים בפרהסיה להרוס חייהם וחיי נשותיהם וילדיהם תחת המסווה השקרית של זכות הציבור לדעת או דאגה לאתיקה נכונה וטוהר המידות, חברה מתוקנת וכדומה. 

לא שאין בעיות אצלנו ולא שאין לפעמים טרגדיות כתוצאה מיצר הידוע הזה. 

זאת מציאות ואם האמת מפחידה אותנו אזי צריך ההתעלמות והבריחה ממנה להפחידנו פי אלף. 

.

אבל מבחינת הכלל ולא היוצא ממנה, הרי הצבור שלנו לתפארת עולמים בתחום הזה.

בל נחכה למחללי שבת וכופרים בתורת השם שיודו על האמת וירעיפו מחמאות על הכובעים שלנו. זה לא הולך לקרות. 

חשוב אם כן שבינינו לבין עצמינו נפרגן ונאמר את האמת: אשרינו.

בנעימות, 

פרופסור מארץ אשכנז