בליל שב"ק עיינתי קצת בספר דרך ישרה של סב"ק בח"ב יש ג' סימנים על חנוכה ד ה ו
בסימן
ד' מביא את ההלכה שאם הדליק בקערה ולא כפה עליה כלי לא יצא אפילו נר א'
דהוי כמדורה.ומביא ד' חלקת יואב שמזה מוכח שאם כבתה במזיד לא יצא כהפמ"ג
דאם יצא כהב"י למה לא יצא ידי נר הא'.וע"ז כ' הסב"ק שלפ"ד מרן רי"ז הלוי
שהנרות הנוספים בחנוכה הם בגדר הידור מצוה בגוף המצוה א"כ הכל מצוה א' ולכן
נתבטל הנר הא'.
צ"ע דאפשר שהנרות הנוספים הם בטלים לעיקר המצוה
אבל לא איפכא דמהכ"ת.ונראה שמכיון שכל הדלקת הנרות בנידון הקערה הוא בהמשך
א' ע"כ כשנראה כמדורה לא יצא גם בנר הא' כי זה נחשב שהוא הדליק אותו
כמדורה ולא כנר וזה גרע מהדליק נר א' וכיבהו.אמנם לכ' לא לזה היתה כוונתו
שהוא כ' שבגלל שההידור בגוף המצוה ע"כ הכל אחד וזה לא מה שאני כתבתי.ואולי
לזה היתה כוונתו.ובכלליות בהרבה מקומות שכתב בעניני לומדות וכד' לא כתוב כל
כך בברירות.זוכרני שכבר לפני שלושים שנה כשעסקתי בכתביו נתקלתי בזה.
בסימן
ו' כותב סברה שיצטרכו להקדים נר חנוכה לנר הבדלה כי להשו"ע שמדליקים
מבעו"י אז התקנה היתה צ"ל כן גם בשב"ק רק בגלל שא"א מדליקים בצאת השבת
וע"כ נ"ח קודם להבדלה כי הבדלה דינה בלילה ולא ביום והנ"ח דינו ביום.
וזה
תימה ההגדרה הזו דהנר קשור ללילה.וכי יש דין הדלקה בכ"ד כסלו.רק שזה הכ"ת
שהנר ידלק מתחילה הלילה.וא"כ במוצ"ש שא"א בשב"ק צ"ל ג"כ שיהיה דלוק מתחילת
הלילה אבל בדיוק אז יש גם חיוב של נר הבדלה ואז הנידון מה להקדים אבל לכ'
אין חיוב עצמי של הדלקה ביום.
ואולי הוא לומד שזה כמו גדר של
מעריב מבעו"י.רק שלפ"ז אמרתי שאולי יהיה נפ"מ שאם לא אמר הלל ואח"כ הדליק
שלגבי ציצית אי' ברמ"א שלא מברך אחרי מעריב מבעו"י.וא"כ אם יש תקנה שמגדירה
את ההדלקה של הנר מבעו"י כמו מעריב מבעו"י זה אותו הדבר ואם זה רק הכ"ת
לזה שזה יהיה דלוק מתחילת הלילה זה לא מעכב את ההלל.
ובעצם זה הנידון של מנחה בערש"ק חנוכה ואפשר ששני המנהגים מתי להתפלל מנחה תלויים בזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.