על המנינים הנפרדים בויז'ניץ - ר' ישראל החליט להעדיף את שיטת דודו על שיטת אביו

מאת ויזניצער

קודם כל קצת היסטוריה בנושא.

בויז'ניץ בכל הדורות, היה אחד מתנאי החסידות, ביאת החסידים להרבי על ראש-השנה. זה היה חוק ולא יעבור וכמעט כולם באו לשהות בצל הרבי על ראש-השנה, חוץ ממי שממש לא היה לו ברירה ולא יכול לבוא. היה פעמים שהרבי הורה לחסיד לבוא, אפילו בעת שאשתו צריכה היתה לילד, היה זה ממש ענין גדול להסתופף בצל הרבי על ראש-השנה, וחסידים כתתו את רגליהם ממרחקים להגיע אל הרבי על ראש-השנה.

נושא חשוב היה, השטיבלעך בערים, אם זה ישאר פתוח על ראש-השנה, או שיסגרו את השטיבלעך על מנעול ובריח, כדאי שהחסידים יבואו אל רבם על ראש-השנה. דעת הרבי מויז'ניץ מונסי היה, שאף שטיבל לא יסגר על ראש-השנה, והרף גודל הענין לבוא לראש-השנה להרבי, צריך בכל שטיבל להיות מנין, בכדי שאם יש מישהו שלא יכול לבוא, שיהא לו איפה להתפלל. הרבי מויז'ניץ מונסי היה דואג בכל שנה למנין בכל עיר, ולפעמים נאלצו לעשות גורל מי יצטרך להשאר בשטיבל על החג. הרבי היה דואג גם לבעלי תפילות בכל הערים ולפעמים אף שלח בעלי תפילות ממונסי, עם הבטחה שהוא יזכור אותם לטובה בעת תפילתו במונסי. כך היה דעתו של הרבי ממונסי, שאף שטיבל לא יסגר בראש-השנה.

לעומת זאת, היה דעתו של אחיו הישועות משה, שכל השטיבלעך יסגרו על ראש-השנה, וכולם יבואו לשהות בצילו על ראש-השנה, בלי שום יוצא מן הכלל. והיה אם אחד ממש לא יכול לבוא, אז יתפלל במנין אחר, ולא בויז'ניצער שטיבל. ככה הבטיח שכולם יבואו אצלו על ראש-השנה, בהיותו יודע ענין הגדול והתיקונים שעושים להיות אצל צדיק הדור על ראש-השנה.

האדמו"ר הנוכחי, בהיותו לב רחום וחנון, ובשומעו שיש חסידים שממש אינם יכולים לבוא מחמת כמה סיבות שונות, אבל נפשם עגמה עליהם, כיון שאינם יכולים להתפלל בנוסח ויז'ניץ בימים הנוראים, ולא די שאין להם הזכיה להיות אצל הרבי על ראש-השנה, הם אינם יכולים כלל להתפלל בנוסח ויז'ניץ. הרבי שמע דאגתם, והסתמך על שיטת דודו בענין זה, שכל השטיבלעך צריכים להשאר פתוחים, ואפילו לדאוג למנין בשטיבלעך אלו, החליט לילך בעקבות דודו ממונסי ולהשאיר השטיבלעך פתוחים.

זה הכל, ואין לזה שום שייכות למכירת המקומות או ענינים אחרים כמו שפרסמת