מלך אסור ברהטים

עבר עלינו ברוך השם עוד שבוע לטובה ולברכה, ואני שואל את עצמי נו תאכלעס.. מה תזכור מהשבוע החולף? ולמרבה הפלא הכי הרשימה אותי השבוע הכתבה הקטנטנה ב'בעולמם' על ביקורו של הבעלזער רבי במחלקת הנפש של ביה''ח מעייני הישועה, אהבתי כל פרט מהסיפור וכמו שאומרים תמונה אחת שווה אלף מילים במקרה הזה שוה הצילום המצורף לכתבה הרבה הרבה יותר.

נסתבר לי שנפלתי בפח כאשר אימצתי את הדימוי הנפוח והמנוכר שהאדמו''ר הזה הדביק לעצמו לאורך השנים.  בצחוק המשוחרר וטוב הלב שבצילום נראה לי היהודי הזה יותר טבעי ועצם עצמו מאשר הוא נראה לי אי פעם. אחרי רגע התחלתי לרחם עליו, המסכן המבריק הזה שגדל יתום במוקד המתחים והתככים הגליציאים הממאירים שבבית האדמו''ר הקודם ובמנותק כמעט מאמו הלא קלה ואז התחתן בנישואים סופר-רביי'םקיינעם נישט געדאכט ונפל לתוך תפקיד מוחץ שמחייב אותו בחשיפת יתר תוך שהוא מסתתר מאחורי מסיכת נחושת ודיסציפלינות מלחיצות שאני לא הייתי מצליח לעמוד בהם חצי יום. 

בחנתי בשעתו צילומים של האדמו''ר בימי הביקור שלו כאן והפרצוף שנניבט מהתמונות הילך עלי אימים ואינני רוצה לחזור למחשבות וההנחות שאלה פעלו עלי בשעתו. אז סליחה, אני מתנצל כי מסתבר שאתה בן גילי האדמו''ר שיחקת אותה טוב מדי..

ואם הייתי קרוב אליך הייתי אולי לוחש לך כי מתו כל האנשים החשוכים שהטילו עליך את צילם המעיק בצעדיך הראשונים  גם הוויותיהם וכבודם עברו ובטלו מן העולם כמו שחינו של הפרומער אליש המיליארדר שבכאן הוא כבר עמוק באדומע..  אז הלמה אתה עוד לא משיל את עור הקרוקודיל בו נתעטפת בימי חורפף?!  

אתה מהלך לכל הדיעות עם חושים ערים ומכיר את מאורות ההיליגע משפוחה שלך כהוויתם, אתה גם מודע לאיכויתיהם של שאר חבריך למקצוע ומן הסתם לא מסוגל להיחלץ מהמחשבה ששבה ובאה אליך ואומרת לך:  ישכר דב אם גם אלה טובים דיים בשביל מה אתה כל כך מתאמץ..  ואולי ישנם עוד דברים בפאזל שאינם מושכלים לי ואני שוב טועה, אולי, מי יודע..

יהודי פשוט מלאנדאן