מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
בס"ד, ערש"ק פר' ויקרא תשע"ח,
ידידיי ומכובדיי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה' הע"י.
בגליון שבוע שעבר הבאתי סיפור על מישהו שבנה מרפסת ענקית שהחשיכה את הסלון של בית הורי ומה היה תגובת אבי זצ"ל,
השבוע שלח לי יהודי חשוב נדבך נוסף לסיפור ומה היה תגובת הגרי"י פישר זצוק"ל כששמע את תגובת אבי ז"ל.
שוה לפתוח את הגליון ולהדפיס ולספר לבני הבית ואף להפיץ ברבים ויהיו הדברים לתועלת.
השבוע ביום ראשון נשמו בהרבה בתי כנסת לרווחה, כי מתחיל שבעת ימי המילואים ובהגיע ל'את עמו ישראל בשלום' נשמעת
דפיקה עוצמתית על כמה שולחנות 'יתגדל', והנה חופש הגדול עד תחילת חודש אייר.
אמרו: גם אם יחיה גוי 1000 שנה לא יצליח להבין ולחוש את ההנאה של ה'יתגדל' במקום תחנון בימות השבוע ועאכו"כ ב'שני
וחמישי'
לית מילתא דלא רמיזי באורייתא, דורשי רשומות מצאו רמז בתורה לכך, שאין אומרים תחנון בחודש ניסן. שנאמר 'החודש הזה לכם
- ראש חדשים', פירוש: כל החודש הזה נחשב לכם כר"ח ארוך, ובר''ח הרי אין אומרים תחנון.
וא"ת, הרי בר''ח ניסן עצמו ראוי להתענות, )תענית מיתת בני אהרן( וכי נאמר שר"ח יותר קל מכל אותו החודש? וי''ל שאין הכי נמי
זה עצמו גם מרומז בפסוק הנ"ל: 'ראשון )ר''ח( הוא לכם - לחדשי השנה', כמו סתם יום בשנה.
ראיתי פעם ליטוואק אחד שנקלע לשטיבל חסידי ביום חמישי, והוא היה מאותם אנשים עם נערווין שכבר בכניסת השבת כבר רוצים
להיות אחר הבדלה, ותמיד הדרך אצה להם, ולכן מיד כשסיים שמו"ע התחיל לומר תחנון והמשיך לאורך כל חזרת הש"ץ, וכאשר
הגיע הש"ץ לשים שלום, כבר אחז לקראת 'ואנחנו לא נדע', ואז שמע את הדפיקה על השולחן: 'יתגדל'...
על זה באמת אפשר לומר 'ואנחנו לא נדע'...
החסידים שראו זאת, לא יכלו לכבוש את חיוכיהם למראה פניו המבואסות, קם אותו מתנגד ושאל אותם חקירה:
האם אצלכם לא אומרים תחנון כי זה יום שמח, או ששמח מפני שלא אומרים תחנון?
הסבירו לו החסידים כי יש יאר-צייט, המתנגד לא הבין מה הם מדברים ושאל באידיש 'אם יש לכם 'יאר-צייט' )שנה שלימה של זמן,
בתרגום לאידיש, אז בדיוק לתחנון אין לכם זמן?.
המשיך המתנגד ותקף: על ק"ו שמעתם? אם כשהוא נפטר פטורים מלהגיד תחנון מרוב שמחה, כשהוא חי עאכו"כ?
אמרו חסידים: מפני מה מת אהרן הכהן בראש חודש דוקא?
כי בהרבה בתי כנסת נוצרת מריבה ביום של יארצייט של צדיק האם לומר תחנון אם לאו, וכיון שאהרן היה אוהב שלום ורודף
שלום, נפטר בר"ח שלא יהיה שום מריבה בגינו.
לכו''ע א''א תחנון, כשיש חתן. והטעם לכך, כיון שהחתן הוא בעל שמחה, ובתחנון זה ענין של שמחה, שהרי אומרים 'תעבור על
פשע ו'שמחה'' ואין מערבין שמחה בשמחה.
שבת שלום ומבורך וחודש ישועות ורפואות
בס"ד, ערש"ק פר' ויקרא תשע"ח,
ידידיי ומכובדיי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה' הע"י.
בגליון שבוע שעבר הבאתי סיפור על מישהו שבנה מרפסת ענקית שהחשיכה את הסלון של בית הורי ומה היה תגובת אבי זצ"ל,
השבוע שלח לי יהודי חשוב נדבך נוסף לסיפור ומה היה תגובת הגרי"י פישר זצוק"ל כששמע את תגובת אבי ז"ל.
שוה לפתוח את הגליון ולהדפיס ולספר לבני הבית ואף להפיץ ברבים ויהיו הדברים לתועלת.
השבוע ביום ראשון נשמו בהרבה בתי כנסת לרווחה, כי מתחיל שבעת ימי המילואים ובהגיע ל'את עמו ישראל בשלום' נשמעת
דפיקה עוצמתית על כמה שולחנות 'יתגדל', והנה חופש הגדול עד תחילת חודש אייר.
אמרו: גם אם יחיה גוי 1000 שנה לא יצליח להבין ולחוש את ההנאה של ה'יתגדל' במקום תחנון בימות השבוע ועאכו"כ ב'שני
וחמישי'
לית מילתא דלא רמיזי באורייתא, דורשי רשומות מצאו רמז בתורה לכך, שאין אומרים תחנון בחודש ניסן. שנאמר 'החודש הזה לכם
- ראש חדשים', פירוש: כל החודש הזה נחשב לכם כר"ח ארוך, ובר''ח הרי אין אומרים תחנון.
וא"ת, הרי בר''ח ניסן עצמו ראוי להתענות, )תענית מיתת בני אהרן( וכי נאמר שר"ח יותר קל מכל אותו החודש? וי''ל שאין הכי נמי
זה עצמו גם מרומז בפסוק הנ"ל: 'ראשון )ר''ח( הוא לכם - לחדשי השנה', כמו סתם יום בשנה.
ראיתי פעם ליטוואק אחד שנקלע לשטיבל חסידי ביום חמישי, והוא היה מאותם אנשים עם נערווין שכבר בכניסת השבת כבר רוצים
להיות אחר הבדלה, ותמיד הדרך אצה להם, ולכן מיד כשסיים שמו"ע התחיל לומר תחנון והמשיך לאורך כל חזרת הש"ץ, וכאשר
הגיע הש"ץ לשים שלום, כבר אחז לקראת 'ואנחנו לא נדע', ואז שמע את הדפיקה על השולחן: 'יתגדל'...
על זה באמת אפשר לומר 'ואנחנו לא נדע'...
החסידים שראו זאת, לא יכלו לכבוש את חיוכיהם למראה פניו המבואסות, קם אותו מתנגד ושאל אותם חקירה:
האם אצלכם לא אומרים תחנון כי זה יום שמח, או ששמח מפני שלא אומרים תחנון?
הסבירו לו החסידים כי יש יאר-צייט, המתנגד לא הבין מה הם מדברים ושאל באידיש 'אם יש לכם 'יאר-צייט' )שנה שלימה של זמן,
בתרגום לאידיש, אז בדיוק לתחנון אין לכם זמן?.
המשיך המתנגד ותקף: על ק"ו שמעתם? אם כשהוא נפטר פטורים מלהגיד תחנון מרוב שמחה, כשהוא חי עאכו"כ?
אמרו חסידים: מפני מה מת אהרן הכהן בראש חודש דוקא?
כי בהרבה בתי כנסת נוצרת מריבה ביום של יארצייט של צדיק האם לומר תחנון אם לאו, וכיון שאהרן היה אוהב שלום ורודף
שלום, נפטר בר"ח שלא יהיה שום מריבה בגינו.
לכו''ע א''א תחנון, כשיש חתן. והטעם לכך, כיון שהחתן הוא בעל שמחה, ובתחנון זה ענין של שמחה, שהרי אומרים 'תעבור על
פשע ו'שמחה'' ואין מערבין שמחה בשמחה.
שבת שלום ומבורך וחודש ישועות ורפואות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.