שנורר אחד הביא פעם את הילד הקטן שלו לסיבוב בשטיבלאך.
שאלו אותו למה?
ענה כי חייב אדם ללמד את בנו אומנות
תימני בא אל בית הקברות ושואל את החזן: "כמה יעלה לו" 'אל מלא רחמים' על קבר אביו.
השיב החזן: יש ב - 100.
יש ב - .500 שקל.
ויש ב - 2000 שקל.
שאל התימני: "ומה ההבדל" ?
השיב החזן: "ב-100 שקל אני קורא פשוט, ב - 500 אני קורא בכוונה גדולה וב - 2000 אני קורא לאט, בסילסולים ובעצימת עיניים".
הזמין התימני את ה"אל מלא רחמים" היקר ביותר.
כאשר סיים החזן ופקח את עיניו התימני כבר לא היה בשטח ...
ליהודי זקן היה כלב שהיה החברה היחידה שהייתה לו כ- 15 שנה. למרבה הצער, הכלב מת.
כיוון שהוא מאוד נקשר אליו, הוא הלך לרב ושאל אם הוא יוכל לומר קדיש על הכלב.
אומר לו הרב: "תראה מר כהן, אתה יודע שאנחנו אורתודוקסים, קדיש זה רק לבני אדם, לא לבעלי חיים..."
"למעשה" ממשיך הרב, "יש בית כנסת רפורמי שתי רחובות מכאן. לך לשם ותבקש שיעשו קדיש על הכלב, אתה יודע, הם מספיק משוגעים כדי לעשות את זה".
הזקן מודה לו ואומר: "אתה חשוב שהם גם יקבלו את התרומה שלי של 100,000 דולר לזכרו של כלבי הקטן מויש'ה?"
"עצור!" צועק הרב, "למה לא אמרת שהכלב יהודי...?"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.