הציבור החרדי עומד איתן מול המנסים לצבור הון על גבם של בני הישיבות

מאת שניאור מרקוביץ - מרכז החדשות

כפי שפורסם לפני מספר ימים הודיע בג"צ זו הפעם השלישית מאז שנת תשנ"ט כי יש לבטל את ההסדר המשחרר את בני הישיבות משירות צבאי ולחקוק במקומו הסדר אחר, לאחר שלטענתו ההסדר אינו שיוויוני ואף אינו מגביר גיוס חרדים. מקריאת פסק הדין הארוך של הבג"צ ניתן לראות את הנזקים הרבים שגרמו אנשי כת הפלג בפירסומים מעוותים שלהם כלפי דעת גדולי ישראל בעניין השירות הצבאי, בפרסומים המסולפים שלהם על החוק, ובהתגרות המיותרת שלהם בשלטונות שהביאה שוב למצב של סכנה למעמדם של בני הישיבות. 

עם פרסום פסק הדין נשמעו במפלגת יש עתיד ושאר שונאי הדת ובקרב שורות כת הפלג קולות רבים וברורים של שמחה על כך שכל בני הישיבות עלולים להימצא בסכנה ממשית של גיוס לצבא, כאשר מי שבעיקר מצויים בסכנה אלו "החלשים" שאי הסדרת מעמדם באופן החוקי, תביא לגיוסם כמעט בוודאות. (היו מאנשי הפלג שאף הביעו בקול את שמחתם על כך שפסיקת הבג"צ תיטיב לדעתם עם עיתון הפלס בסקרי הtgi העוקבים אחר שיעורי החשיפה של כלי התקשורת).

כל זאת למרות שפסק הדין של הבג"צ מזים לחלוטין את כל תעמולת הפלג אודות תיקון החוק שלדבריהם היה בו משום כפיית גיוס על בני הישיבות ועוד כהנה וכהנה טענות מן הגורן ומן היקב, כאשר בית המשפט פסל את החוק בדיוק מטעם זה שהחוק אינו מביא לגיוס חרדים, ושופטי הבג"צ האריכו איך כל הטענות כביכול חוק זה אמור להגביר גיוס אינן נכונות, בית המשפט אף הצביע על נתוני הגיוס שהוצגו במשך השנים וצוטטו בחדווה על ידי הפלג כמוטים ואינם נכונים, אולם כצפוי בתקופה הקרובה בפלג יפתחו במסע צעקות חדש הפעם עם טענות חדשות שעימן הם מקוים להמשיך לנסות לגרור את הציבור לגחמותיהם ולרצונותיהם.

לשם דוגמא בלבד להלן ציטוט מתוך פסק הדין של הבג"צ המתייחס לפרשנות שנתנו בפלג לכך שעל פי התיקון לחוק על שר הביטחון להחליט על אי גיוס בני הישיבות "בשים לב" ליעדי הגיוס, כאשר בפלג טענו כי מילים אלו המופיעות בחוק לוקחות משר הביטחון את סמכותו לפטור את בני הישיבות מגיוס במידה ולא יעמדו ביעדים. שופטי הבג"צ ציינו כי ל"בשים לב" זה אין משמעות של חובה, והדבר נתון לסמכותו של שר הביטחון. ציטוט: 

הסמכות שהוקנתה לשר הביטחון עלולה לכרסם במידה משמעותית בכוח הכופה שיש להסדר הגיוס החדש לגבי אותה קבוצה מצומצמת למדי הנדרשת להתגייס (המיועדים לגיוס). השאלה אם המיועדים לגיוס מבין תלמידי הישיבות אכן יידרשו להתייצב לשירות צבאי – אף כשלא הושגו יעדי הגיוס – הופכת תלויה בהחלטתו של שר הביטחון. בחוק נקבע כי השר יוכל לדחות את התייצבותו לשירות של מיועד לגיוס בנסיבות אלה, "בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים" וכי הוא יחליט כמה צווי דחיית שירות יינתנו "בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס". המדינה טענה כי מבחינה מעשית, שר הביטחון יידרש "לטעמים כבדי משקל" כדי להוסיף ולהעניק דחיית שירות במקרים אלה. בנוסף, טענה הכנסת כי מספר צווי דחיית השירות שבסמכותו לתת בנסיבות אלה חייב להיות "בסביבה" של יעדי הגיוס שאושרו על ידי הממשלה. אולם, בכך אין כדי להגביל באופן אמיתי את שיקול דעתו. זאת, בין השאר לנוכח העובדה שיעד הגיוס השנתי נקבע ממילא "בשים לב להמלצת שר הביטחון". לכאורה ניתן היה להיתלות בקביעה כי הממשלה תידרש לפעול ל"הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים" ולראות בה משום סייג לשיקול דעתו של השר. אולם, משלא נקבע כל מדד לעניין זה, אף התועלת הטמונה בכך היא מוגבלת למדי. מכל אלה נמצאנו למדים שבידי שר הביטחון נותר שיקול דעת רחב ביותר לגבי אופן הפעלת סמכותו  לדחות את גיוסם של המיועדים לגיוס (ובהמשך, לפטור אותם משירות). במצב דברים זה, כלל לא ברור כי בסופו של דבר תלמיד הישיבה המיועד לגיוס אכן יידרש להתגייס...  

בציבור החרדי  שלמד להכיר את אנשי הפלג ואת ה"פתרונות" שהם מציעים לכל בעיות הדור (הרחבת התפוצה של עיתונם), מקוים ומתפללים כי מאוויים המגלומני המשותף של אנשי כת הפלג והבג"צ לזכות לתשומת לב ולשלטון על גבם של בני הישיבות מעמידי העולם לא יתממש.