מפי *כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א* מתוך הקונטרס החדש לפורים *דברי הפורים* לע"נ הצדיק רבי חיים פינטו הגדול זצוק״ל
א.
נהגו אבותינו ורבותינו הקדושים זצוק"ל להתענות בז' באדר, וגם אם יש שני
אדרים. ואמרו שהוא כמו כיפור קטן, וגם אם חל בערב שבת היו מתענים.
ב.
רבנו חיים פלאג'י מביא בספרו מועד לכל חי (סי' לא, ס"י) הירא את דבר ה'
יזהר דכמו שלומד בשבעה באדר הלימוד הנסדר בסוף ספר "קריאי מועד" ו"שכיות
החמדה" לכבוד משה רבנו עליו השלום, ככה יעשה בראש חודש אב בפטירת אהרון
אחיו הגדול זיע"א כמו שהובא בספר "מועדי ה'", והקורא בו מזכה את הרבים אם
ילמדו זה הלימוד בכנופיא, ואין ספק דתרדנה עיניהם דמעות הרבה ויתכפרו
עוונותיהם, ומי יתן והיה דמי ששמו אהרון, ישתדל בזה לאסוף יחידי סגולה ביום
ההוא ואשריו לו.
ג. מובא ברבנו האר"י הקדוש זצוק"ל, צריך לכתוב המגילה בשרטוט ובתגין כספר תורה (פע"ח שער הפורים דף קיא).
ד. מובא ברבותינו הקדושים זצוק"ל שטוב להדר ולעשות העמוד של המגילה מכסף או מזהב, לזכר הגורל שהפיל המן שהוא מכסף או זהב.
--- *לימוד שתי משניות יומי* ---
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה - ה"בבא מאיר" זצוק״ל
*סוכה, פרק ג' משנה יג':*
יוֹם
טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, כָּל הָעָם
מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְבֵית הַכְּנֶסֶת. לַמָּחֳרָת מַשְׁכִּימִין
וּבָאִין, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ, וְנוֹטְלוֹ. מִפְּנֵי
שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים, אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב
הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וּשְׁאָר יְמוֹת הֶחָג,
אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ:
*סוכה, פרק ג' משנה יד':*
רַבִּי
יוֹסֵי אוֹמֵר, יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת
בַּשַּׁבָּת, וְשָׁכַח וְהוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ בִרְשׁוּת:
*זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.