א. מובא בבית יוסף (סימן תקנ) בשם הרב רבנו דוד אבודרהם,
שאילו היה חל עשרה בטבת בשבת לא היו יכולים לדחות, כשאר צומות שכשחלים בשבת
נדחים ליום ראשון, מכל מקום צום עשרה בטבת לא נדחה, מפני שכתוב בו "בעצם
היום הזה" כמו ביום הכפורים, וכתב על זה הבית יוסף "ולא ידעתי מנין לו".
ב.
רבנו החתם סופר זצוק"ל מביא על דברי אבודרהם, יש להבין הלא י' טבת לא היה
רק תחילת מצור העיר, ועד שתי שנים ומחצה לא נחרבה, וקשה חורבנה מסתמא מן
התחלת המצור, ולמה ט' באב לא דוחה שבת? גם צריך להבין למה ט' באב שחל בערב
שבת לא משלימין, ואילו י' טבת שחל בשבת משלימין? וכתב לבאר שהטעם שקבעו
תענית על מצור ההוא, אף שהייתה ירושלים כמה פעמים במצור בימי פרעה נכה
וכדומה, אלא הטעם הוא שקבעו תענית על המצור של נבוכדנצר, לפי שאותם ב' שנים
ומחצה שהייתה ירושלים במצור, ישבו בבית דין של מעלה אלו מיימנים ואלו
משמאילים, עד שגברו המשמאילים ונחרב הבית. והנה אין לך שנה שאין קללתה
מרובה מחברתה, וכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו, נמצא
שבכל שנה ושנה נתחדש חורבן חדש. וזהו "ובכל עשרה בטבת, יושבים ודנים למעלה
על משפט החורבן של אותה שנה" ודבר זה מרומז בספר "הקרנים" (חיברו רבני יצחק
בן הראב"ד) בפירושו הנקרא "דן ידין" (הוא פירוש הרב שמעון מאוסטרופולי)
והוא בעניין חודש טבת. וידוע שכל צרה שעברה כמו יום שמת בו אביו או אמו אין
אנו מתענים בשבת, אבל תענית חלום מותר להתענות, שבשביל עונג שבת שיש לו
שמבטל צרה העתידה לבוא עליו לא מעונה הוא. לכן תענית ט' באב שהוא רק על צרה
שעברה לא דחו שבת, אבל תענית י' בטבת שבאה בכדי לבטל את הצרה העתידה עונג
הוא, ולכן אילו היה חל בשבת היה דוחה את השבת (עיין בחתם סופר דרוש לז'
באדר, תורת משה סוף פרשת ויקרא, דף ט).
ג.
אם כן י' טבת הוא היום אשר החל המצור על ירושלים בימי צדקיהו המלך, מצור
זה נמשך כשנתיים וחצי עד שבתשעה באב שבשנת אחד למלך צדקיהו, חרב הבית
הראשון. ופה נלמד יסוד גדול בחיינו, שבשעה של הצרה הגדולה ביותר שעוברת על
האדם, בשיאה לא יזדעזע האדם, ואפילו שהיא הקשה ביותר. השעה לזעזוע היא הרגע
שנכתב על האדם הצרה, וכך מצאנו ט' באב נדחה מפני שבת, אך י' בטבת הזמן
שנכתבה הצרה, לא נדחה מפני שבת.
ד.
מובא ברבותינו הקדושים זצוק"ל שבכל שנה בי' בטבת יש כמין דין בשמים מה
יהיה השנה, האם יבנה הבית או ח"ו הגלות תמשיך. ולכן יום זה מיוחד ומורכב
מבחינות רבות, וצריך לדעת איך לנצל את י' בטבת בצורה נכונה, ראויה והגונה.
ה.
והנה יקפיד האדם ביותר בי' בטבת להתעורר בתשובה, ויעורר אחרים לשוב אל ה',
ויחזק בכל מקום ומקום את דברי רבנו החתם סופר זצוק"ל שבכל שנה כשמגיע אותו
יום של עשרה בטבת שהתחיל למעלה משפט החורבן, כמו כן בכל דור ודור יושבין
בבית דין של מעלה וגוזרין החורבן של כל שנה ושנה, ולכן אם היה יוצא י' בטבת
בשבת היה דוחה שבת. *(מתוך הקונטרס השבועי "תורת יאשיהו" לפרשת ויגש).*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.