*"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא"* - הלכות והנהגות ליום *שלישי ד' שבט התשע"ז*

מפי *כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א* מתוך הסידור החדש לימי החול  *אמרי פי* לע"נ הצדיק רבי חיים פינטו הגדול זצוק״ל

א. יזהר מאוד בתיבות התפילה שלא יבלע מילים ולא יחסיר מילים. ומובא (בקול יעקב לרבנו יעקב קאפיל זצוק"ל) שלא יאמר הברכות והתפילות במהירות ובהלעטה, ויש שמבליעין האותיות וגם תיבות שעל זה נאמר בערב רב (במדבר יא, לג) "הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה" וגו', וידקדק היטב בתיבות ובאותיות ובפירוש המלות בסוד הכתוב (תהילים קמה, יח) "קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת" ,"אמת" ראשי תיבות א'ותיות מ'לות ת'בות עכ"ל.

ב. בגמרא במסכת ברכות (מז:) מובא שלא יזרוק ברכה מפיו. ופירוש הרא"ש שם (פ"ז סימן יז) לא ימהר להוציא הברכה מפיו אלא יברך במתון ובכוונה, וכן כתב בראב"ן (סימן קפד) ורבנו ירוחם (תולדות או"ח, נתיב יג פ"א). וז"ל הטור  (או"ח, ריש סימן קא), תנו רבנן המתפלל צריך שיכוון לפחות בכל הברכות ואם אינו יכול לכוין בכולן וכו' כתב הרב רבי אליעזר שירגיל אדם עצמו שיכוין לפחות בחתימה של כל ברכה.

ג. מובא ברבנו הבן איש חי זצוק"ל (ש"א, פרשת כי תשא אות ג) וז"ל, יכה בעת הוידוי ביד ימין כפוף באגרוף על הלב שהוא עומד בצד שמאל הכאות בנחת, ועל כל תיבה מן הוידוי הכאה וכנזכר בשער הכוונות. וכבר ידוע דמקום הלב הוא תחת הדד בארבע או חמש אצבעות נמשך לצד פנים, וכל אדם יהיה נזהר להכות שם על הלב ולא כאותם המכים למעלה מן הדד או על הדד עצמו דאין זה מקום הלב. והטעם דמכה על הלב לפי הפשט להורות דהלב גרם לו כל אלו העונות, אך באמת אין זה עיקר הטעם, אלא יש לזה טעם נסתר כפי הסוד כמפורש בדברי רבינו האריז"ל בשעה"כ שעושה האדם בהכאה זו על הלב תיקון גדול.

 --- *לימוד שתי משניות יומי* ---

לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה - ה"בבא מאיר" זצוק״ל 

*יומא, פרק ו' משנה א':*

שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִים וּבִלְקִיחָתָן כְּאֶחָד. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁוִין, כְּשֵׁרִין. לָקַח אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר, כְּשֵׁרִין. מֵת אֶחָד מֵהֶן, אִם עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל מֵת, יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי. וְאִם מִשֶּׁהִגְרִיל מֵת, יָבִיא זוּג אַחֵר וְיַגְרִיל עֲלֵיהֶם בַּתְּחִלָּה, וְיֹאמַר, אִם שֶׁל שֵׁם מֵת, זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַשֵּׁם יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו. וְאִם שֶׁל עֲזָאזֵל מֵת, זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו. וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה, שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, תָּמוּת. וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נִשְׁפַּךְ הַדָּם, יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, יִשָּׁפֵךְ הַדָּם:

*יומא, פרק ו' משנה ב':*

בָּא לוֹ אֵצֶל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר, אָנָּא הַשֵּׁם, עָווּ פָּשְׁעוּ חָטְאוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים, שֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ וְשֶׁחָטְאוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ לֵאמֹר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁהוּא יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתּוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

 *זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.*