צבועים או אנוסים? אסתי וויינשטיין העלתה נושא המחייב דיון מעמיק במה שקורה אצל הרבה חרדים

הנושא שאני מעלה כאן הוא לדיון ארוך ויתכן שעלי לכתוב כאן מגילה שלימה, אבל כידוע מגילה לא קוראים, לכן פה אעשה זאת בקיצור נמרץ, ואשתדל בלי נדר לכתוב קונטרס מיוחד בנושא, מפני שאנו מתמודדים עם בעיה קשה מאוד שלא מצאנו לה פתרון

מה שקרה לאסתי וויינשטיין קורה אצל רבים אחרים ולא רק בקהילתה, בהרבה קהילות אחרות מצאנו אף גרועים בהרבה, בסאטמאר למשל מספרם של מי שמתלבשים כ'חסידים' ומתנהגים בחייהם הפרטיים כגויים הוא מספר בן מאות אפילו לא רק עשרות, ככה בעוד הרבה מקומות, והשאלה היא מדוע

הבטחתי בקיצור, אז אגש מיד לנקודה, מתפללים אנו ואומרים 'אלוקינו, ואלוקי אבותינו' והשאלה היא מדוע אנו מקדימים אלוקינו לכאורה קודם היה אלוקי אבותינו ורק אחר כך אלוקינו, וההסבר הוא מאוד פשוט אם אין זה אלוקינו מתוך הכרה אישית אין כל ערך לאלוקי אבותינו, כשאנו מאמינים באמונה תמימה ואמיתית באלוקינו, אז יש לנו את היכולת לבקש זכות אבות ולומר אלוקי אבותינו

כאן בעיית החינוך החרדי, מאות ואלפי חרדים הם כאלו רק מפני שנולדו להורים כאלו ולא מתוך הכרה אישית ופנימית, וזו הסיבה מדוע שברגע של אמת או ברגע של חולשה הם נופלים ומהר. לא תאמינו, בבורו פארק גרים מי שחובשים שטריימלים ונוסעים בליל שבת ל'שלום זכר' לוילימסבורג, ורבים אחרים שלא יעשו זאת מפני שאינם רוצים שיידעו את האמת עליהם, הם גרועים בהרבה הם מתירים לעצמם איסורים חמורים

מה שקרה בחייהם הפרטיים של אסתי וויינשטיין ובעלה מחריד, היא לא יחידה יש עוד הרבה כאלו, במקרה שלהם הם עשו זאת יחד, בבתים רבים אחרים רק צד אחד שחקן, והשאלה היא, איך מתמודדים עם המציאות הזו

יש מי שקוראים לאלו 'אנוסים' ויש מי שקוראים להם 'צבועים', השאלה היא איך עוצרים בעד המצב הזה, איך מבטיחים חינוך נכון לא סינטטי אלא מציאותי. בעיית הבעיות של היהדות החרדית שהיום הכל סינטטי לא מציאותי, לכן אנו מוצאים כל כך הרבה כאלו, אולי הגיע הזמן לשנות, לא עוד רבי'ס וראשי ישיבות סינטטיים, אלא ממנים את מי שראויים, לא עוד משחקים אלא חיים חיי אמת, האם טוב להשלים עם המצב ולהתעלם או שמא אין ברירה וחייבים לעשות, מפני שאחרת פרשיות מן הסוג של אסתי ויינשטיין יצוצו ויעלו בכל תקופה

חיים שאולזון