"ללמוד תורה מתוך ענווה ושפלות"

פרשת השבוע 'במדבר' - מפי צדיק יסוד עולם, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

"בהקריבם אש זרה" (ג'-ד'): ברגע שאדם עוסק בתורה, ברגע שאדם עוסק בדברי קדושה, אבל זה לא לשם שמים, זה לא לפי הדרגה שלו, זה לא לפי הפשיטות והתמימות ששייכת לו, הוא לומד תורה בצורה לא נכונה, זה נקרא שהוא הקריב אש זרה! נדב ואביהוא קדושי עליון שאין לנו שום השגה בהם זכו והסתלקו מהעולם ונשארו צדיקים אמתיים, כי כשאדם זוכה אז הוא מסתלק מהעולם אבל נשאר צדיק, ואם הוא לא זוכה וממשיך בטעות שלו ולא עושה תשובה אז הוא נהפך לשד יהודי. "ולבן הוא תלמיד חכם שד יהודי שתורתו להתייהר ולקנטר... ותלמיד חכם כזה נבלה טובה הימנו... וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך" – אומר רבינו בתורה יב' שכל מה שיעקב אבינו נפגש עם רחל זה רק כדי להקים את עם ישראל, רק כדי להקים את העם הזה שיהיה עם סגולה. ובשעה שהוא נפגש איתה הוא קיבל כזה רוח הקודש שהוא ראה שכל התוכנית שלו, כל המגמה שלו כל המשימה שלו תיכשל עקב הלומדים שאינם הגונים, שיהפכו את הגמרא ואת התורה לכלי שרת לגאוותם. "וישא קולו ויבך" – יעקב אבינו בכה! הוא ראה ברוח הקודש כמה עם ישראל עוד יסבול ויעבור בגלות והכל בגלל הלומדים שאינם הגונים שלא יוכלו לעמוד בנסיון ויכשלו בגאווה ושחצנות, וזה בא להם דווקא בגלל הלימוד שאינו הגון. התנאים שחיברו את הגמרא לא חיברו את הגמרא כדי לספר לנו עוד איזה חכמות, הם יכלו לכתוב לנו פסקי הלכה כמו קיצור שולחן ערוך וגמרנו! למה כל הפילפולים בגמרא? למה כל המאמרים בגמרא? – כל אמורא, כל תנא, היה יכול להוציא כמה פסקי הלכה משלו מה שהוא קיבל מרבותיו וגמרנו! אלא הגמרא הקדושה זה הכח להשראת השכינה, על ידי שלומדים, על ידי שעמלים בתורה זה נותן כח להחזיר את השכינה לעם ישראל, על ידי עמל הלימוד מחזירים את האלוקות לעם ישראל, הרבי גילה כיצד תהיה הגאולה – הגאולה תהיה רק על ידי שילמדו גמרא בצורה נכונה. הבעל דבר יודע שהכול יהיה בזכות לימוד הגמרא! הבעל דבר יודע טוב טוב מה עושה הקול של לימוד הגמרא הקדושה! הוא יודע שכל דיבור ודיבור בגמרא הקדושה זה צירופי שמות קדושים! הבעל דבר יודע שעל ידי לימוד גמרא, על ידי לימוד תורה לשמה האדם מקבל כח לעבוד את ה', להתפלל בכוונה, לעשות התבודדות, ולכן הנסיון הקשה ביותר זה בלימוד הגמרא.

להמשך כנסו כאן:

"והבעל דבר מתגבר על זה ביותר להכשיל את האדם שילמד בגאווה"

כשאדם לומד הוא מקבל גאווה מעצם הלימוד, ובגאווה הזאת יש שני בחינות – יש לו את הגאווה שהוא לומד, שהוא למדן, שהוא חכם, שהוא גאון, והוא מקבל גם גאווה לצחוק על השני, ללעוג על השני, וזה מה שמסביר רבינו בתורה יב' שיש כאלה למדנים שתמיד לועגים על הצדיקים למרות שאותם צדיקים יותר גדולים מהם גם בלימוד! אף על פי כן הם לועגים עליהם. כשאנחנו לומדים תורה המטרה שלנו זה לא להיות סתם גאונים! אלא המטרה שלנו שעל ידי הלימוד שלנו נתקרב אל ה', נרגיש את ה', נתפלל יותר בכוונה, נרגיש אהבת ה' כמו שאמר דוד המלך "ואני קרבת ה' לי טוב".

כשאדם לומד תורה. והוא רואה שהוא לומד תורה הרבה שנים והוא עדין לא התקדם בכלל, אז נוצרת אצלו טינה בלב כביכול על התורה, למה התורה לא קידמה אותו? הרי הוא החליט ללמוד תורה! הוא לא סתם החליט! הוא רצה להיות בן אדם חדש! בסוף הוא רואה שהוא לא השתנה בשום דבר, הוא נשאר כמקודם עם אותם המידות הרעות, המידות הרעות אף נהיו יותר גרועות! הוא לא מבין מה שקורה כאן, נדמה לו שכאילו הקדוש ברוך הוא חלש מלעזור לו, אומר רבינו בתורה יב' שהטעות נעוצה בזה שהוא צריך צדיק אמיתי תלמיד חכם הגון להדריך אותו וללמד אותו איך לומדים תורה לשמה, איך לשבור את הגאווה בזמן הלימוד, איך ללמוד גמרא וביחד עם זה להישאר בתכלית הענווה והשיפלות, כי כדי שהתורה תזיז משהו בתוך המערכת הפנימית של האדם, שישתנו המידות שלו, הטבעים שלו, היצרים שלו, הוא צריך למצוא צדיק כזה שנקרא מלאך ה' צבקות – כמו שכתוב אם הרב דומה למלאך ה' צבקות תבקש תורה מפיהו. וכשאין לו עוד צדיק כזה אז קשה לו להגיע לדרך הטוב, הוא לומד תורה, יש לו הרבה ידע, הוא יכול להיות גאון גדול, הוא יכול להיות היועץ הכי גדול בעולם! אבל זה כמו אחיתופל שהגיע לדרגה של אורים ותומים ואף על פי כן אין לו חלק לעולם הבא.

אומר הזוהר הקב"ה ִאְסָּתַּכל בּה באֹוַרְייָתא, וָבָרא ָעְלָמא – תדעו לכם שאתם הלומדים תורה, אתם מחזיקים בידכם את המפתחות של העולם, אלא שלומדים תורה הם מחזיקים בידיים שלהם את המפתחות של קיום העולם, של המשכיות העולם, וכשהם מחזיקים את המפתחות בצורה נכונה, כשהם לומדים בענווה ושיפלות העולם מתפקד בתורה תקינה – עמים חיים, עמים יוצרים, עמים בונים, עמים ממשיכים להתקיים, אבל כשהם מחזיקים את המפתחות בצורה לא נכונה אז עמים נהרסים, עמים כובשים אחד את השני, מחריבים אחד את השני האדמה רועדת, וכל האסונות ששומעים בכל יום בכל כדור הארץ זה בא בגלל שלומדים תורה בצורה לא נכונה, זה בא עקב המילים שנאמרות "לאו כדקא יאות" ככה קורה לזה הזוהר "לאו כדקא יאות" המילים האלה שנאמרות הם הם שהורסות את העולם! כי העולם עומד רק על דברי תורה, העולם עומד רק על האותיות והמילים של התורה שנאמרות כל רגע ושניה על ידי אלה שלומדים אותה, כשלומדים תורה כמו שצריך העולם מתקיים – לא לומדים תורה כמו שצריך העולם נחרב.

"ללמוד תורה מתוך ענווה ושפלות"

אדם החליט ללמוד תורה אז הוא נהיה בעל הבית על העולם! וכשהוא לומד תורה בענווה ושיפלות והוא יודע שהוא פחות מכל אחד, הוא לא מדבר על אף אחד, הוא לא לועג על אף אחד, הוא לומד תורה עם חצות, עם תפילות בכוונה אז הוא זוכה שהתורה שלו מקיימת את העולם, אבל אם הוא לא הולך בדרך הזאת אז זה סיבת כל החורבנות וההרס שיש בעולם. כל יום יוצאת בת קול וצועקת "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" – אם אתה לומד תורה תדע! אתה קיבלת מכשיר לשלוט על כל העולם! אתה שולט על העולם! אתה מחיה את העולם! אתה אחראי על העולם! כששולחים חללית לחלל אז עומדים אלפי אלפי מומחים למטה בחדר בקרה ומשגיחים על כל הנורות על כל הפנסים שהכל יתפקד כראוי, ואם יש בחללית בני אדם אז עוד יותר דואגים ומשגיחים שהכל יעבוד ויתפקד כראוי! שלא יהיה נזק לבני אדם. והנמשל הוא שאדם לומד תורה הוא מקבל חללית! הוא מקבל שליטה! הוא מקבל את כל כדור הארץ עם כמה מיליארד איש, הוא שולט על כל כדור הארץ, וכל המנורות וכל הפנסים וכל מכשירי הקשר שנמצאות בחללית הזאת, בכדור הארץ, מופעלות רק על ידי האותיות הקדושות האלה, רק על ידי התורה הקדושה, שאנחנו אומרים את האותיות האלה אנחנו מחיים ושולטים על אותה חללית ענקית שנקראת כדור הארץ. אומר ה"מי מרום" אוי להם לבריות מעלבונה של תורה!, נותנים לאדם כזה מכשיר ענק נותנים לו שליטה על כל כדור הארץ, נותנים לו לשלוט על כזאת חללית ענקית עם כמה מיליארד איש, ואדם מזלזל במכשיר הזה, לא משגיח ללמוד תורה כראוי ומשתמש בה בצורה לא נכונה. ולכן אמר רבי שמעון בר יוחאי לחבריא "במטותא מנייכו" בבקשה מכם! אל תוציאו שום מילה, שום דבר תורה מפיכם "לאו כדקא יאות" שלא תגרמו אסונות הריגות רעידות אדמה בעולם, ואמרו החבריא - רחמנא לישזבן רחמנא לשיזבן ה' יציל אותנו! אם ככה כח התורה, אם יש כזה כח לתורה, שעל ידי מילה אחת אפשר להרוס מדינות ולעשות חורבנות ואסונות, אנחנו מתפללים שה' יציל אותנו.