*היסופר בקבר חסדך* (תהילים פח, יב).
בטבע העולם, כאשר יש אדם חולה ומצטער מאוד, כאשר מת הצער
והבכי עליו לא גדול, כי אנשים אומרים שחייו היו קשים והאדם הצטער מאוד
בחייו, ובמותו יש כמין גאולה מן היסורים. ועל זה אומר דוד המלך שזה לא חסד
המוות הזה, כי אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים
(ברכות י.).
וזה מה שאומר דוד ריבונו של עולם *"היסופר בקבר חסדך"*, בלשון שאלה. אנו לא רוצים חסד במוות של אדם, אלא ברפואה ואריכות ימים ושנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.