משום
מצוות חכמים של "בדברי תורה ענה..." (עיין שבת דף ל' ע"ב) מצאתי לנחוץ
להתיחס לדברי הסכמתו של הרב יצחק יוסף, לספר חדש שעוסק בליקוטי הלכות
בעניני גיור, והואיל והדברים נכתבים על ידי רב ראשי בישראל, ומתייחסים
אודות ספר "זרע ישראל" שחיברתי, אני מחוייב להתייחס לדברים בפרוטרוט,
ולהראות שכולם בנוים על קו תוהו, לכן לשלמות המלאכה אנו מביאים כל דבריו
מילה במילה באופן מדוייק עם מענה בצידו על כל נקודה ונקודה, הנ"ל חביבות
עליו מטבעות לשון בוטות כגון "הבל יפצה פיהו", "עיוות" "סילוף" וכיוצא, לכן
אנו קראנו לקונטרס זה "והבל הביא גם הוא" והמעיין יבחר מי הוא המעוות ומי
הוא המסלף...
אין
כאן הענין להתנצח עם מי שכותב בזלזול ובלשון בוטה, אלא הואיל והדברים
מוטעים ועלולים להטעות אחרים, וחלילה שתיקה יכולה להתפרש כהודאה או כאילו
אין לנו מענה, לכן שינסנו מותנינו לבוא על סדר דבריו, למען יראו יושבי בתי
המדרש את הדברים.
הדברים
מבוארים ומבוררים בהרחבה רבה בספר "זרע ישראל" על הגירות ובשאר החיבורים
והפרסומים אשר אני מפרסם לעיתים מזומנות, לך נא ראה, וראה זה הפלא יכול
הכותב לחבר ספר מעמיק במקורותיו בעיון ובמראה מקומות ואף לקבל הסכמות ויבוא
כותב אחר שלא טרח לפתוח וללמוד בספר עצמו ולכתוב בבוטות שמטעה את המעיין.
לגופו של עניין אין ציון ומקור שהביא שלא צוינו כבר והובאו בספר "זרע
ישראל" ו"מקור ישראל" כהנה וכהנה ונדונו שם כדרכה של תורה ולא חידש כלום!.
לעצם
הענין בזמנינו מעוותי האמת ומשכתבי ההיסטוריה מנסים לצייר תמונה כאילו
הגאון רבי עובדיה יוסף ששימש כרב הראשי לישראל וראשון לציון, היה גם הוא
מהמחמירים בגיור ע"מ להכניסו לקונצנזוס החרדי, אולם לא זו בלבד שנשארו
בידנו עדויות שונות מאופן הגיורים שהיה מבצע, ומלבד מה שהבאנו מדבריו
בתשובותיו יביע אומר ח"א יו"ד (סי' י"ט אות י"ט) וח"ב אה"ע (סי' ג'),
המעיין בפרוטוקול ישיבת וועדת הפנים ואיכות הסביבה מיום ג' כ"ג חשוון
תשל"ז (16/11/76) שפרסמנו בזמנו בסוף ספר זרע ישראל יראה שלא רק שהוא מראה
שהדרך הנאותה בגיור היא להקל, אלא הוא מתאמץ להראות שהוא מקל גדול לא פחות
מעמיתו הרב שלמה גורן.
האבסורד
הוא שבינתיים הרב גורן נתפס כאלוף הגיורים, לעומת הרב עובדיה ה"מחמיר",
כשלמעשה התיר במחי חתימה אחת כ5000 מגיורי צה"ל, לא יעזור להם להשכיח
ישנות, אנחנו נישאר כאן בע"ה להראות את האמת הזו עד כי יצא כנוגה צדקה
וישועתה כלפיד יבער! כי חילול השם הנגרם בעניני הגיור הוא איום ונורא וכבר
כתב בשו"ת אחיעזר (ח"ג סי' כ"ח) בסוף התשובה וז"ל: "אך אין אני מוצא לנכון
שירעישו על זה רבני הדור ולצאת במחאה גלויה נגד הגרות כי בעיני עמי הארץ
זהו כחילול השם שאינם מניחים הנשים להתגייר ובפרט הילדים שבאמת על פי דין
אפשר לגיירם" ע"כ, בזמנינו אין זה כחילול השם, זהו ממש חילול השם איום
ונורא שלא היה כדוגמתו.
ומכללן
של דברים דבר הלמד מענינו אזהרה גם לענינים אחרים מה שכבר צווחו ככרוכיא
כמה תלמידי חכמים ובכמה ירחונים שלא לסמוך על "ילקוטיו" מבלי לעיין המקורות
בפנים אחת לאחת, כי לאו דסמכא הוא להביא הדברים במדוייק, בהבנה ישרה ועיון
נמרץ, ודי בזה ההערה.
חיים אמסלם
אייר תשע"ו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.