בפרק
זה נביא מעט מ"ההתגלויות" שהתודענו אליהם בישיבה, מראש אני אומר, הפרק הזה
קצת קשה לעיכול, ובכל זאת הוא בבחינת מגלה טפח ומכסה טפחיים, וזה בכדי לא לפגוע
חלילה בטעות במי שלא על שם יצחק יוסף יקרא.
כמה
וכמה פעמים בעת שיעור (מבנה שיעוריו באופן קבוע הוא כדלהלן: ראשית מתחיל מיד ל"הפגיז"
באיזה פילפול מטופש תלוש מהשכל הישר, לאחר מכן תולה גחמותיו במחלוקת הפוסקים לפי
איזה "חקירה" שהמציאו העתיק בדרכו לבית מדרש, ולאחר רבע שעה של דברי
הבל בתוספת פרסומת לאינציקלופדיית ילקוט יוסף, משם פונה הישר לסיפורי לשה"ר ורכילויות
ועוד "מעשה רב" מצוצים ותלושים) התחיל לספר על נישואיו הראשונים, תמיד
סיפר בהנאה כיצד נזף באישתו על חילול שבת (מהכרותי איתו הוא זה שחילל שבת, בודאות,
ועיין לקמן...) ואחר כך סיפר בהנאה כיצד שפך עליה חמין בשבת, "רק קצת"
כך אמר תוך שהוא מסמן באצבעותיו, הבנתם? רב בישראל לא מתבייש לספר לתלמידיו כי שפך
סיר חמין על אישתו, ואם זה מה שלא מתבייש לספר, אז נוכל לשער מה עוד עולל לה ממה
שאינו מספר... ואידך זיל גמור.
אגב,
מעבר לשפל ברמה המוסרית ש"חכם משחק" חשף לעין כל, חשבתם על השפל הלא
יאומן ברמה השיכלית? תארו לכם רב בגיל 45-50 מספר לתלמידים בגיל ישיבה גדולה כיצד
היכה את אישתו!!! הייתם מאמינים? לא ודאי שלא, אבל מציאות!
ומה
עם אישתו השניה, האם אותה הוא לא מאמלל? הסכיתו ושמעו:
לפני
20 שנה בערך, נולדה ליצחק יוסף בת מאשתו השניה, יצחק יוסף "קצת" התאכזב
(גם פה, אני בכוונה מצנזר חלק מעט רגיש שעלול לפגוע במישהו, אבל החלק הזה רק אמור
להעצים את הסלידה מההתנהגות של האכזר יצחק יוסף כפי שתקראו תיכף) ולכן מיד בהוודע
דבר הלידה, כשכולם ניגשו לאחל לו מזל טוב וציפו לראותו נוסע עם זר פרחים ומתנות לאשתו,
יצחק יוסף האכזר נסע לביתו, ארז את חפציו למזוודה והגיע כעבור כמה שעות לישיבה
כבחור מן המניין, כאילו אינו נשוי!
עבר
יום, עבר יומים ויצחק יוסף מסרב לעזוב את הישיבה. במקום לעזור לאשתו ולעודדה לאחר
הלידה, היה משוטט ברחבי הישיבה וסביבותיה כהומלס, מדי פעם היה נכנס לבית מדרש
להמציא הלכות נוספות לכרך שעומד לצאת לאור (וכמובן לא לשכוח לכתוב בסוף:
"ושאלתי למרן אאמו"ר והסכים עמדי בכל", נדבר על כך בהמשך
בעז"ה) וכך במשך שלוש שבועות בערך!!! (כולל שבתות) השאיר את אשתו לאחר לידה
שבורה ועזובה ללא תמיכה רק עם יחס משפיל נורא ומבזה, תבחרו כל מילה חמורה ותכניסו,
הכל נכון, כך מתנהג אדם שפוי? מי כבר מדבר על "רב" בישראל.
במשך
שבועות אלו "זכינו" לראות גם כיצד מאמלל את בניו הגדולים, כיצד מתיחס
אליהם בעריצות, באחד משבתות אלו לדוגמא, ביקש מבנו (שבישיבה כינו אותו "הילד
המוכה" בשל יחסו המשפיל התמידי של אביו אליו) לקחת את סיר החמין מהישיבה לדירה
הסמוכה, בנו שאל: "אבא, אבל זה טילטול?" יצחק יוסף התנפל עליו כאילו
איזה חוצפה דיבר: "תיקח מהר את הסיר יא חצוף, אל תהיה לי פתאום צדיק".
אז כיצד
נגמרה הסגה הביזיונית הזו? באותה תקופה מרן זצ"ל כבר לא היה מגיע לישיבה כלל
(בפרקים הבאים תשמעו גם מדוע), אבל הוא הספיק כנראה לקבל כמה דיווחים צולבים מבני
משפחה כיצד מתנהג התינוק יצחק יוסף, שכל השומע יצחק לו, ואז החליט לעשות מעשה נחרץ:
לפתע
הגיעה לרחבת הישיבה מכוניתו של מרן זצ"ל עם נהגו המסור אברהם הי"ו, כל
הישיבה היתה כמרקחה, יצחק יוסף זינק לבית מדרש ותוך כמה דקות התחיל מרן בשיעור
מאלף, הופתענו מאוד מעצם הביקור וגם מכך שמרן הכניס דברי מוסר בשיעור אבל לא
קישרנו זאת באותו זמן, ואז, משהסתיים השיעור, מרן במקום לפנות למכוניתו ניגש ליצחק
יוסף והורה לו להכנס למשרד בכדי לדבר איתו, כולם כבר הבינו במה המדובר, יצחק יוסף
נכנס, לאחר מכן אביו הגדול זצ"ל, הדלת נטרקה והאוזניים של תלמידי הישיבה נפתחו
לרווחה לשמוע את היוצא מפי קודשו של מרן זצ"ל: "אתה לא מתבייש לעשות כך לאשתך,
מסכנה מה עשתה, מה חטאה ומה פשעה, מה אתה ילד קטן עושה איתה ברוגז, תחזור מיד
הביתה עוד היום ואם לא אל תבא אלי יותר ואל תדבר איתי יותר", הדברים יצאו מפי
מרן, ופני המן חפו, באותו היום ארז את מטלטליו וחזר כמו ילד טוב לבית.
אחחח
כמה אכזריות, כמה קטנוניות, כמה טיפשות צריך בכדי לנהוג כך, יחליטו הקוראים היקרים
בעצמם, האם אחד שמתנהג כך לאשתו ראוי להקרא אדם בכלל?
מצווה
לפרסם ולהפיץ למען ידעו כולם מי הוא "חכם משחק", ועוד חזון (עובדיה)
למועד בעז"ה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.