מאת אהרן ארנד
נפילת אפים הנקראת תחנון
היא תפילה שיש בה צער על חסרונינו, ומשום כך מנהג קדום הוא שאין אומרים
תחנון בימי שמחה כגון שבת וחגים. גם אין אומרים אותו כשאחד המתפללים הוא
בעל שמחה, כגון חתן בימי חופתו, או אחד מבעלי ברית מילה: אבי הבן, הסנדק או
המוהל. אף אין הוא נאמר בבית כנסת שמתקיים בו באותו יום ברית.1
בעקבות
קביעת יום העצמאות כחג המציין את הקמת מדינת ישראל נהגו בבתי כנסת ציוניים
תפילות מיוחדות ביום זה, כדוגמת אמירת הלל, ובכלל זה לא אמרו בו תחנון.
המנהג לא לומר תחנון ביום העצמאות נזכר בסידורים של הציבור הציוני-דתי,
כדוגמת 'רינת ישראל', 'קורן' ועוד. הדבר נזכר גם בתקנות בתי הכנסת
הציוניים, וכן בלוחות שנה ציוניים, כגון זה היוצא מטעם היכל שלמה והלוח
לחיילי צה"ל שמפרסמת הרבנות הצבאית הראשית. בבתי כנסת רבים אין אומרים
תחנון גם במנחה שלפני יום העצמאות. בג'רבה נהגו להימנע מלומר תחנון שלושה
ימים רצופים: ביום העצמאות, ביום שלפניו וביום שלאחריו.2
היו
שנהגו מנהג ביניים ביחס לתפילות יום העצמאות. כך למשל בישיבה החרדית 'קול
תורה' בירושלים, שבראשה עמד ר' שלמה זלמן אויערבך (1995-1910), לא אמרו הלל
ביום העצמאות אך גם לא אמרו תחנון.3 כך נהג גם הרב יוסף קאפח (2007-1911),
אשר סבר שיש להודות לקב"ה על יום העצמאות, אך לא באמצעות אמירת הלל, שלשם
אמירתו דרושה סמכות מיוחדת שתתקן זאת, אך מכל מקום הוא לא אמר תחנון ביום
זה.4
לעומת
זאת רוב רובן של בתי הכנסת והישיבות של המגזר החרדי האשכנזי אינם חוגגים
את יום העצמאות כחג דתי, אין משנים דבר מסדרי התפילה בו ואומרים בו תחנון.
יום העצמאות ומנהגיו אינם נזכרים אצלם כלל: בסידורים, בתקנות בתי הכנסת,
בלוחות השנה ובספרי ההלכה.5 והנה, לעתים יש ברית או שאחד מבעלי הברית נמצא
בבית כנסת ביום העצמאות. לכאורה במקרה כזה גם בבתי כנסת חרדיים היו צריכים
להימנע מאמירת תחנון בשל ברית המילה. אכן, ספרי ההלכה והמנהג המוקדשים
להלכות ברית או להלכות תחנון לא דנו במקרה כזה, משמע שסברו שיש לנהוג בו
כבכל יום חול שבו יש ברית ולא לומר תחנון. אך לא הכל סברו כך.
ר'
אברהם ישעיהו קרליץ (1953-1878), החזון איש, היה המנהיג החרדי הבולט
בראשית ימי המדינה. הוא הסתייג מהקמת המדינה בשל אופיה החילוני והתנגד
לקביעת יום שמחה על כך,6 והקפיד שבבית מדרשו יאמרו תחנון ביום העצמאות.
בשנת תשי"א שימש סנדק ביום זה, וביקש שיכריזו בבית מדרשו שאי אמירת תחנון
היא בשל היותו סנדק, שלא יטעו שהדבר נובע מהשמחה של יום העצמאות. בשנת
תשי"ג נתכבד החזון איש להיות שלוש פעמים סנדק ביום העצמאות, והפעם קבע
שיאמרו תחנון בבית מדרשו, כדי שלא יפיצו שבבית מדרשו לא אמרו תחנון בגלל
יום העצמאות ויעלימו את הסיבה של ברית המילה.7 הרב חיים קניבסקי (נולד בשנת
1928), בן אחותו של החזון איש ובקיא במנהגי דודו, הוסיף שהחזון איש 'אמר
שהיו לו שלוש בריתות ביום זה וצוה לומר תחנון'.8
בית
הכנסת 'לדרמן' בבני ברק הוקם לזכר החזון איש ומנהגי התפילה בו נקבעו לפי
מנהגי החזון איש. במשך שנים רבות הנהיג ר"ח קניבסקי במנין הוותיקין בבית
הכנסת הזה כדעת החזון איש: אמרו תחנון ביום העצמאות אף כשהיתה ברית בבית
הכנסת ביום זה. בשנים האחרונות השתנה מנהגו של הרב קניבסקי, וכשיש שמחה
בבית הכנסת ביום זה אין אומרים תחנון. הסיבה לכך היא שבשנים האחרונות מעמדו
של יום העצמאות כחג דתי נחלש בעולם החרדי, ולכן כבר אין חשש שמישהו יחשוב
בטעות שהרב קניבסקי נמנע מאמירת תחנון בגלל שמחת יום העצמאות.9
ומכאן
נפנה לפוסק נוסף שהתייחס לשאלת הנוהג של אמירת תחנון ביום העצמאות כשיש
שמחה פרטית בבית הכנסת. ר' משה פיינשטיין (1986-1895) היה גדול הפוסקים
בארצות הברית במחצית השניה של המאה הקודמת. מקצת הוראות והנהגות שלו משנת
תשל"ח ראו אור לאחרונה. בהזדמנות אחת אמר הרב פיינשטיין:10
אם
היה בא חתן לישיבה ביום העצמאות לא היינו אומרים תחנון, ואין לחוש למראית
עין שיחליפו אותו לחשוב שזה מחמת יום העצמאות, דאין לדחות דין בשביל חששות
כאלו.
כלומר
למרות שלדעת הרב פיינשטיין אין לוותר על תחנון בשל יום העצמאות, החשש של
מראית עין אינו עומד בפני הדין של אי אמירת תחנון כשיש חתן. הוראה זו
מתאימה להשקפתו המתונה של הרב פיינשטיין ביחס ליום העצמאות ומדינת ישראל
כפי שעולה גם מעדויות אחרות עליו. כגון העדות הבאה:
מישהו
שאל רבינו אם יפה מה שאיזה ישיבה נתן חופש לכבוד יום העצמאות. ואמר רבינו
שאם שמחים באותו יום, נו, אבל מה שייך מחמת כן לגרום לביטול תורה, אין לבטל
תורה בשביל שמחה והודאה להקב"ה!
כך
גם עולה מתשובתו של הרב פיינשטיין בענין המשפט הפותח את התפילה לשלום
מדינת ישראל, 'אבינו שבשמים... ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו':
איש
אחד שאל, שעכשיו הבית כנסת שלו ששם הוא גבאי רוצים לומר התפילה לשלום
המדינה בכל שבת מברכים. ושם כתוב הלשון 'ראשית צמיחת גאולתנו', האם נכון כך
להגיד? והשיב רבינו: מה שייך לי להגיד בזה, לא ידוע לי מה כונתם. אם
מבינים, ויודעים שמשיח לא בא, רק סוברים שזהו מהדברים שצריכים לקרות, נו,
אם יש להם מקור, יש להם. אבל אין לי ידיעה בזה.
מתגובתו זו של הרב פיינשטיין ברור שלא הסתייג מעצם אמירת התפילה לשלום מדינת ישראל. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.