הם חלילה לא היו ערומים, הם היו לבושים בבגד ים, כך גם מצאו אותם לאחר הטביעה, וכשהגיעו למקום עסקנים הם שאלו כמה שאלות בסיסיות. הראשונה, מי התיר ללכת למקום כזה שהוא מסוכן. הטיעון כי רצו להיות רחוקים מן החוף המעורב חמור, מפני שחמירי סכנתא מאיסורא, עדיף ללכת לחוף מעורב מאשר למקום כזה שאפשר לטבוע שם ואין מי שינסה להצילך
יהודי חרדי במיאמי ביטש לא הולך לחוף בכלל, מפני שזה מעורב, ובמקום שאין אנשים זו סכנת נפשות, כך כשהם חזרו ביום שלישי לאחר יום שני שעבר בשלום וקיוו שיעשו ככה סיבוב נוסף הפעם היה זה יצחק רוזנברג שנסחף לבד ועם ידו הראה לחיים פרנס שלא להכנס אבל הוא לא קלט מה הוא אומר ונכנס וגם הוא נסחף, כשהשלישי ווערצבערגער קיבל במקום התקף לב, ושניים אחרים היו בחוץ לא במים וניצלו
המעשה שעשו חמור מפני שהפרסום גרם לכך שעתה עוד אחרים יתירו לעצמם ללכת לחופי מיאמי ביטש שזה חמור, גדולי ישראל מכל החוגים יצאו נגד זה ואין מי שמתיר זאת, ועל כולם, סכנת נפשות מי התיר להם להסתכן
כל המחלל שם שמים בסתר נפרעים ממנו בגלוי, וזה מה שקרה כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.