הגליון התשיעי של 'מעדני הפרשה'

---לכבוד ידידיי ומכריי וקוראי הגליון מעדני הפרשה

מוגש לפניכם הגליון ה-9, על פרשת בשלח, תודה לקל יתברך, מגיעים אלי משובים נפלאים, הרבה הארות והערות, וזה נותן לי חיזוק להמשיך, כי לא לריק יגיעתי. ושמח אני כי הדברים מתבדרים בעלמא

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות, אני מקבל תגובות בבית הכנסת, לפעמים על אותו מאמר מישהו אומר, 'נו נו, מהיכי-תיתי (מאכטייסע, כלשונו)' והשני מלא התפעלות מאותו קטע
השבוע ראיתי ראש ישיבה מעיין בעלון ואומר, 'ונראה, ונראה', אצלו כנראה הכל פשוט שהשיעורים שלו ודאיים, מה אעשה שאני אין לי את הברייטקייט לומר שהם בטוחים, מעדיף אני את ה'ונראה לומר' כולי האי ואולי

אני מקוה כי מכל העלון יוצא לכ"א ליהנות לפחות מווארט אחד, כי כפי שניתן לראות יש גיוון של ווארטים, חידודים, ר"ת וגי' דבר צחות, לפעמים פירוש פשט על הפסוק, ולפעמים ענין נחמד לומר על שולחן השבת
תפילתי שיתקבלו הדברים על הלב ונכוון לאמיתה של תורה, כי 70 פנים לתורה
מסופר על מישהו שאמר ווארט לבריסקער רב, והרב לא התלהב מהווארט, התבטא הלה, רבי, 70 פנים לתורה, ענהו הרב: נכון, אבל למה בחרת דוקא את האחרון מתוך ה-70

נסיים במילתא דבדיחותא מענין הפרשה
יהודי עשיר אחד, שניתן להגדירו 'לא חכם גדול, ולא טיפש קטן' הגיע אל ראש הישיבה וביקש חתן ת"ח ובר אוריין עבור בתו, והעשיר מוכן להתחייב נדוניא הגונה, שלח לו ראש הישיבה את אחד הבחורים המופלגים
אמר לו העשיר, אשאלך שאלה אחת ואם תענה לי תשובה שתניח את דעתי, ראוי אתה לביתי המושלמת
שאל העשיר: איתא בפרק במה מדליקין, 'אין מדליקין בחלב נחום' מה לא טוב בחלב נחום, שגרם לחכמים לגזור שלא להדליק בהם
ענהו הבחור מניה וביה: יש פסיק אחרי המילה בחלב, והכי פירושו, אין מדליקין בחלב, נחום המדי אומר אין מדליקין בחלב מבושל
נבוך העשיר מעמ-ארצותו, אך טען שוב: מצאנו הרבה פעמים שדורשין סמוכין ומילה נדרשת לפניה ולאחריה, הרי שצריך גם לדרוש את המילה נחום עם המילים אין מדליקין בחלב נחום? ומה תענה על כך
הבין הבחור עם מי יש לו עסק וכי בת ת"ח בטוח אין כאן, ונפרד ממנו לשלום
חזר העשיר לראש הישיבה וטען, איזה בחור שטוח שלחת לי? שלח לי בחור ממולח שמבין ענין, הבין הראש ישיבה עם מי יש לו עסק, ושלח את ה'דריי-קאפ' של הישיבה שהיה לו ראש טוב אבל האלט באיי גורנישט, וכבר מזמן חיפש להתפטר ממנו, וסיפר לו במה הענין
אמר לו הבחור, סמוך עלי, אני אסתדר איתו
'בא הבחור אל העשיר, והעשיר שאל שוב את אותה 'באמבע קושיא' שיש לו על 'אין מדליקין בחלב נחום
אה, א' גיוואלדיגע קאשע' אמר לו הבחור, רואים שאתי מתייגע בתורה כהוגן, אך נראה לי לתרץ כך, המשיך הבחור
 אין מדליקין בחלב נחום, כי נחום זה סוחר ממולח היה, וקנסו אותו חכמים משום מעשה שהיה כך היה, בעת מכת חושך, הלך אותו נחום ורכש כמות עצומה של חלב (בצירי) כדי ליצור נרות ליושבים בחושך, וחשב להתעשר מכך, אך אדהכי והכי הסתיים מכת חושך ונחום נשאר תקוע עם מחסן מלא בנרות מחלב, כעת נעמד בשוק והתחיל למכור את נרות החלב לאט לאט, ולמגינת לבו הודיע משה רבינו להתכונן ליציאת מצרים, אך אותו נחום סירב לצאת ממצרים כי לא רצה להפסיד את הביזנעס שלו, והוא נשאר במצרים, ולכן תקנו חכמים שאין מדליקין בחלב נחום כדין מצוה הבאה בעבירה
נתפעל העשיר מ'למדנותו' של הבחור, והמשיך לשאול ,אכן רעיון יפה, אך איפה זה מרומז בתורה שכך אכן היה? ענה הבחור בשנינות: מקרא מלא דיבר הכתוב בפרשתנו 'ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נחום' היינו שכל העם יצא אך לא נחום. הוא נשאר במצרים
טפח העשיר על שכמו ושתו לחיים, ענבי הגפן בענבי הפטרוזיליה

ראו נא ראו לאן אפשר להגיע עם פאקרומטע פשעטלאך

א פריילאכן שבת שירה
ישראל אהרן קלצקין