שלום וברכה
אחד"ש
מצורף בזה חלק משיחת כ"ק
אדמו"ר שבת פרשת שמות שנת ה'תשנ"ב
סימן י"ב ,
על פי זה אפשר להבין השייכות דפרשת
שמות לכ"ף טבת , יום ההילולא דהרמב"ם , שחל לעולם בסמיכות לפרשת שמות ,
וקביעותו בשנה זו – בערב שבת שמות , ובפרט על פי הידוע , שהאכילה דשבת באה על ידי
העבודה והטירחא דערב שבת , כמאמר חז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת , מובן ,
שישנה שייכות בין יום ההילולא דהרמב"ם לפרשת השבוע , פרשת שמות , ויתירה מזו
, האכילה דשבת באה על ידי העבודה [ טירחא ] ד [ יום ההילולא של ] הרמב"ם בערב
שבת , הענין בזה , אצל הרמב"ם רואים בגילוי איך שבהיותו במצב דהבאים מצרימה
פעל שם [ באופן השייך בזמנו ] את הענין דגאולת ישראל , הן גאולה רוחנית בערך לחושך
הגלות שהיה אז
[ בדוגמת יציאת מצרים גם במצב
דלילות ] , והן כח והכנה לגאולה שלימה כפשוטה
[ להביא לימות המשיח ] ,
וכמרומז גם בשם רמב"ם ראשי תבות רבות מופתי בארץ מצרים , בהיותו במצרים
בפשטות חיבר שם הרמב"ם את חיבורו הגדול ספר משנה תורה , ספר הלכות הלכות
המקבץ לתורה שבעל פה כולה , שזה פעל גאולה [ יציאת מצרים ] במצב דחושך הלילה של
הגלות – כמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו הטעם שראה לחבר חיבורו , בכדי לשלול את
ההעלם והסתר שנעשה בלימוד והבנת התורה , שאותם הפירושים וההלכות והתשובות כולהו נתקשו
בימינו ואין מבין אותם כראוי אלא מעט במספר ואין צריך לומר התלמוד עצמו כולהו ,
ולכן ראיתי לחבר דברים המתבררים כולהו כולם בלשון ברורה ודרך קצרה עד שתהא תורה
שבעל פה כולה סדורה בפי כל כולהו , וכך נעשה בפועל , שספר הרמב"ם נעשה מורה
דרך לבני ישראל בכל הדורות , החל מבני ישראל במצרים בדורו של הרמב"ם , ומשם
נתפשטו פסקי הלכותיו למקומות אחרים בעולם [ כידוע מאגרות הרמב"ם ] , עד לבני
ישראל בדורות שלאחרי זה , כולל גם על ידי זה שריבוי ספרים [ החל משולחן ערוך
וכולהו ] מיוסדים על ספר הרמב"ם , כלומר , שהרמב"ם פעל שגם במצב של
לילות , ערבין במצרים כפשוטו [ ומצרים מלשון מצרים וגבולים ] – תהיה יציאת מצרים ,
גאולת ישראל [ ובדוגמת פעולת רבינו הקדוש על ידי חיבור המשניות , כדי שלא תשתכח
תורה שבעל פה מישראל , כמרומז גם בהתחלת המשנה מאימתי קורין את שמע בערבין ,
מזכירין יציאת מצרים בלילות , כנזכר לעיל ] ,
ויתירה מזו , נוסף על מזכירין יציאת
מצרים בלילות , פעל הרמב"ם גם את הענין דכל ימי חייך להביא לימות המשיח –
כידוע שספר הרמב"ם כולל כל הלכות התורה , גם הלכות השייכות לזמן שבית
המקדש קיים , וגם – ההלכות דימות המשיח [ בסיום ספרו ] , שמורות לבני ישראל ההלכות
שקשורות עם ימות המשיח , איך צריך להתכונן לזה , והסדר בפועל דביאת הגאולה האמיתית
והשלימה , ולהוסיף , שהרמב"ם חי שבעים שנה , ימי שנותינו בהם שבעים שנה ,
שמורה שאצלו היתה בגלוי השלימות שקשורה להרי אני כבן שבעים שנה לפעול יציאת מצרים
בכל המצבים [ בימים , בלילות ולהביא לימות המשיח ] , כנזכר לעיל בנוגע לרבי אלעזר
בן עזריה , ועל פי הידוע שביום ההילולא של צדיק כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד
כל ימי חייו עולים למעלה , וזה מאיר ומתגלה למטה ופועל ישועות בקרב הארץ – מובן ,
שביום כ"ף טבת , יום ההילולא של הרמב"ם , קיימים בגלוי כל מעשיו ותורתו
ועבודתו של הרמב"ם – בחיבור ספר משנה תורה בארץ מצרים , וכל שאר עניני עבודה
שלו במשך שבעים שנות חייו – וזה פועל ישועות בקרב הארץ , בקרב הארץ דמצרים [
מיצרים וגבולים דעולם ] , באופן שזה נעשה מורה דרך ומורה נבוכים דבני ישראל בכל
הדורות שלאחרי זה , ועל פי זה מובן החידוש דהאכילה בשבת פרשת שמות בשנה זו – כיון
שבאה על ידי העבודה והטירחא בערב שבת זה , כל מעשיו ותורתו ועבודתו שהכין
הרמב"ם במשך שבעים שנות חייו , נמצאים כולם בגלוי באופן דפועל ישועות בקרב
הארץ בערב שבת זו , הרי מובן מכך מה זה מוסיף בעבודת שבת זו , העבודה לפעול גאולת
ישראל במצב הבאים מצרימה בגלות !
בברכת התורה משולם צפניה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.