מאת הרב שאול שיף
והיה
כראותו כי אין הנער ומת : אל חדרו של הרבי מקוצק נכנס יהודי זקן, אחד
מחסידיו, והתאונן בפניו כי הוא חי בדחקות גדולה , ובניו אשר מסר נפשו
עליהם , והם בעלי פרנסה _ אינם דואגים לו, אינם תומכים בו ואינם חסים עליו.
ומה הפלא - אמר לו הרבי מקוצק - רמז לזה אנו מוצאים בתורה. כשיוסף עיכב את
בנימין, התחנן בפניו יהודה שיחוס על שיבתו של יעקב : " והיה בראותו כי
אין הנער ומת ". ונשאלת השאלה : הרי בנימין השאיר בביתו עשרה בנים, ומדוע
לא ביקש יהודה שיוסף יחוס על בניו שימותו מצער על שאביהם אינו בנמצא? סימן
הדבר שההורים מצטערים על יסורי הבנים, יותר מאשר הבנים מצטערים על יסורי
ההורים. ומסביר האדמו"ר מאוסטרובצא זי"ע את הסיבה לכך. " כל תכונות הנפש
והמידות עוברות בירושה מדור אל דור. והיות שמידת הרחמנות לבנים השתרשה
באדם הראשון _ עברה גם לדורות הבאים . אולם, מידת הרחמנות להורים, לא הייתה
לאדם הראשון וזוגתו , שכן לא היו להם הורים, וממילא לא הורישו את המידה
הזאת לבניהם אחריהם.
ויאמר
יוסף אל אחיו אני יוסף !!! העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אותו כי
נבהלו מפניו. כתב החפץ חיים זי"ע : כל העת מאז באו אחי יוסף בפעם הראשונה
למצרים לשבור בר, ויוסף התנכר אליהם ודיבר איתם קשות וחשדם כמרגלים _ שאלו
איש את אחיו שאלות וקושיות רבות: מה זה ועל מה זה. גם בפעם השנייה תמהו
ושאלו : מה זה עשה אלוקים לנו, עד ששמעו מפי אחיהם את שתי המלים "אני
יוסף". או אז מיד סרו כל הקושיות , התמיהות והספיקות, והעניין נתברר להם
די צורכו. כך, כאשר ישמע העולם את שתי המלים " אני ה' " יתורצו כל
הקושיות והתמיהות על הנהגת העולם ,שהיא, לכאורה, בעינינו , מלאה קושיות.
ביום הזה יתבררו ויתלבנו כל העניינים וראו כל בשר יחדיו כי יד ה' עשתה
הכל לטובתנו.
שבת שלום ומבורך ושנת גאולי באה. ובכל מקרה: אחכה לו בכל יום שיבוא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.