״ אילו היה לי את השכל שיש לי היום, לא הייתי עושה את הטעויות של פעם, אך מצד שני, השכל של היום הוא בזכות הטעויות של פעם!״
אברך חשוב ניצב בתור בבית מאור הדור שר התורה, כשבפיו שאלה לר' חיים, הגיע בלווית ארבעה מילדיו שהאחרון שבהם בן שלוש, הוא ביקש שר' חיים יחתוך קווצת שער מתלתליו, "איך קוראים לילד הגדול"? שאל שר התורה, 'נועם' - ענה האב הנרגש, וציפה לגערה, שר התורה חייך: "נועם? אין כזה שם!!!... יש ויהי נועם... יכולת לקרוא לו גם יקום פורקן..."
בטקס ברית המילה של בנו של שרון יומטוביאן אח של שמואל יומטוביאן מרן זצוק"ל ישב סנדק ביחווה דעת ואמר ויקרא שמו בישראל ? ענה הבן חפץ חיים..מרן צעק עליו..מה הבאת לעולם בן או ספר ?? מרוב הפחד ענה אבי הבן ויקרא שמו בישראל עובדיה יוסף
"ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון לאביו לדרך" (מה, כג)
וברש"י, מטוב מצרים - מצינו בגמרא ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו. בעניין זה מסופר: הגאון רבי אייזיל חריף זצ"ל, רבה של סלונים, דרש בשבת הגדול ושבת תשובה מערכות נפלאות שמקצתן נאספו בספריו "עמק יהושע", "עצת יהושע", "שפת הנחל", אבי הנחל" ועוד. דרשות שהפעימו את הלומדים. פעם, לאחר הדרשה, פנה אליו חצוף אחד: "תמהני, רבי. המשנה אומרת (קנים פ"ג מ"ו) שזקני תורה, כל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם, שנאמר: "בישישים חכמה, ואורך ימים תבונה" (איוב יב, יב). ובשנים הקודמות היו דרשותיו של מר משוננות יותר. הכיצד?!" "אה, הסיבה פשוטה", ענה הגאון על אתר. "שהרי באותה משנה נאמר, שזקני עמי הארץ כל זמן שמזקינים דעתם מטרפת עליהם. אין פלא בכך שמשנה לשנה אתם מבינים פחות ופחות את הדרשה"...
(והגדת)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.