שיטת קבלה וחסידות היא שמ"ש בנוגע ללעת"ל"לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי"
(וכן "וגר זאב עם כבש .. ונער קטן נוהג בם") – הכוונה (גם) כפשוטו.וזהו
החידוש של משיח – הפעולה גם בעוה"ז הגשמי. סיום הפסוק ד"לא ירעו
וגו'" הוא "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים כים מכסים". והנה רק בב'מתוך
הד' פעמים שהרמב"ם מביא פסוק זה הוא מביא גם את הסיום "כמים לים מכסים"
[כמובסיום משנה תורה]. ובב' המקומות מדובר עד"ז שלעת"ל יהי' הענין ד"ישיגו
דעת בוראם". והביאור:עי"ז שנברא משיג דעת בוראו, מתבטל מציאותו
לגמרי ומתהפך להיות מציאות הקב"ה כבי', שזהו"ע ד"כמים לים מכסים". [יש לקשר
זה עם מ"ש באמרי בינה עה"פ שהעבודה היא להמשיך הענינים שהיו ע"ע בבחי'
"ארץ", אמונה, ב"דעת" – "ומלאה הארץ דעה". ואז האמונה היא בענינים נעלים
יותר]. וזהו"ע ד"לא ירעו ולא ישחיתו", שתהי' מציאותם של ארי ונחש
וכו' אלא שיתהפכו להיות באופן של "נער קטן נוהג בם".
מהתוועדות יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז ה'תשכ"ח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.